ד"ר משה בקר, איש הטכניון הנחשב למומחה מס' 1 ב
ישראל לנושאי תחבורה, מקדיש עשרות שנים למניעת תאונות ולהפיכת ישראל למדינה בעלת תרבות מוטורית מודרנית. הוא ידוע בביקורתו המתמדת והנוקבת על מהלכי האכיפה וטוען כבר שנים רבות כי תאונות לא מפחיתים באמצעות מצלמות מהירות. תאונות מפחיתים באמצעות חינוך והסברה.
"יש הרוגים בתאונות יותר מבמלחמות, אבל בטלוויזיה תוכל למצוא עשרות תוכניות בישול, ריאליטי ומה לא, ואף לא תוכנית אחת שתלמד נהיגה נכונה, התנהגות ותגובה בכבישים ובדרכים. משום מה אומרים אצלנו 'בואו קודם נתפוס אותם, נקנוס אותם', במקום לחנך את הנהגים להתנהגות אחרת".
אתה מתנגד לפרויקט החדש?
"רמת היעילות של מצלמות המהירות היא נמוכה ביותר. אינני מדבר על מצלמות רמזור ששם הצבתן מתקבלת בברכה, אפילו באהדה, שכן בחציית צומת באור אדום התאונה היא ודאית וקטלנית. אבל כאשר מדובר במצלמות מהירות, הצבתן צריכה להיות באמת באותם מקומות שבהם הן ייצרו הרתעה ושינוי התנהגות ושמתרחשות בהם תאונות מהסוג הרלוונטי לנושא האכיפה.
"היו צריכים להפוך את הפרופורציות, ולהציב פי שניים מצלמות בצמתים. הרושם שלי הוא שהם מבקשים רק לאכוף מהירות ואת המצלמות בצמתים הציבו רק כדי לרכוש את אהדת הציבור, לרכך את התנגדותו ולהראות שעושים משהו נכון".
אתה מתעלם מהנתונים שמדברים על הצלחה גדולה בהורדת מספר ההרוגים במדינות שבהן הציבו מצלמות?
"הדבר החשוב הוא התאמת האמצעי למציאות הישראלית. הרבה אנשים שלא מבינים הרבה נאחזים בנתונים מחו"ל ובטוחים שזה יעבוד גם אצלנו. מדינות ה-
OECD שמו לעצמן יעדים לאומיים להורדת מספר ההרוגים ב-50 אחוז. רק 3 או 4 מתוכן אימצו את פרויקט המצלמות. כולן הלכו לכיוון של הסברה בתקשורת, חינוך הקהילה, הכנסת אביזרי בטיחות, שיפורי תשתית והקמת גדרות בטיחות. בין כל המדינות האלה ישראל נמצאת במקום נמוך מאוד. מספר ההרוגים קטן ב-30 אחוז בלבד. בגרמניה הייתה ירידה גדולה מאוד ושם יש כבישים שבהם המהירות כלל אינה מוגבלת".
אם לא באמצעי אכיפה, איך בכל זאת מביאים לירידה הגדולה במספר ההרוגים?
"אין לזה קשר למהירות. יש לזה קשר לעליית מקדם הבטיחות בכלי הרכב, לכריות אוויר, מערכות כמו ABS לבלימה בטוחה או BSP. יש עוד גורם שמשפיע והוא הזמינות הרבה של כוחות הצלה המגיעים במהירות למקום תאונה ומצליחים להציל חיים".
בקיצור, אתה מסכים עם האמירה שהמצלמות הן חיפוש המטבע מתחת לפנס?
"יש בזה אמת מסוימת. אתה לא יכול להציב מצלמה במקומות שבאמת מועדים לפורענות, כמו עקומה או סיבוב ששם יש סכנה ברורה שכלי רכב הנוסעים במהירות מופרזת יסטו למסלול הנגדי, יתהפכו או ירדו מהכביש. יש בארץ כבישים, כמו כביש 4, שהם רוויי תאונות יחסית לנפח התנועה, לעומת כביש 2 שבו אין מצלמות. נהג היוצא מכפר-סבא לנתניה, והוא מאחר לפגישה, ייסע לאט בכביש 4 שבו מוצבות מצלמות אבל אחר כך, בין בית-ליד לנתניה, 'ירביץ' מהירות כדי להשלים את החסר. כך לא פתרנו את נושא המהירות.
"למעשה, רק 5 אחוזים מהתאונות נגרמים בגלל מהירות, ומתוכם רק אחוז וחצי בגלל מהירות שמעבר להגבלה החוקית. רוב תאונות המהירות נגרמות בגלל מהירות העולה על המתחייב בנסיבות התאונה. למשל, המהירות החוקית בשטח בנוי היא 50 קמ"ש, אך כאשר מבחינים בילדים המשחקים בכדור על המדרכה, גם 35 קמ"ש הם מהירות מופרזת. בנושא הזה לא עושים כלל פעולות חינוך והסברה. עם ישראל לא מחונך, בשל כל התרבויות שבו. צריך לחנך אותו, לפתח תוכניות שמנתחות תאונות ומראות מה הן עברות מסוכנות".
מה היית עושה כדי לאכוף את החוק על אותם נהגים עבריינים מועדים?
"קודם כול המשטרה חייבת לעבוד בשיטת עבודה שהציבור יזדהה איתה, כדי שאחוש שהיא אכן רודפת את אותם נהגים פראי אדם שמסכנים אותי, ולא רודפת אותי, הנהג הנורמטיבי. בסקנדינביה מודיעים על קיומה של מצלמה בצבעים של קרנבל ומציבים אותה מולך ולא כמו בארץ - מאחוריך, מוחבאת על איזה גשר או עמוד, כך שאתה נאלץ לעתים לבלום בפתאומיות כשאתה מבחין בה ומסכן את עצמך בכך. צריך להכניס מצלמות לתוך ניידות ולצלם את הנהגים שחותכים, עוקפים בפס לבן, את האופנועים שמגיחים בפתאומיות מימין ומשמאל ומסכנים אותך ואותם. ומה עם כלי רכב שנתקעים בנתיב השמאלי במהירות נמוכה? מה עם הולכי הרגל, ששיעור הנפגעים מקרבם רק עולה? אתה יודע ש-35 אחוזים מההרוגים הם הולכי רגל? מדוע לא להתקין 1,000 רמזורים על-פי דרישה (שבהם על הולך הרגל ללחוץ על כפתור כדי לקבל אור ירוק) במעברי חציה? אני אומר לכולם, בואו נחפש את הנושאים שבהם הקשר לתאונות הוא הגיוני, גם אם הגבייה תהיה יותר נמוכה. ההשפעה וההרתעה יהיו גבוהות יותר!"
"ניסינו", אומר המשנה למנכ"ל רוזנבאום, "אך עדיין לא נמצאה הטכנולוגיה שתאפשר לנו ללכוד במצלמה את עברייני הפס הלבן או שמירת המרחק. באשר למיקום המצלמות, אחרי בדיקה מקיפה ומעמיקה נבחרו אותם מקומות מועדים שבהם היו תאונות הקשורות לנושא המהירות. אנשי המקצוע הם אלה שהחליטו על הפרופורציות שבין מצלמות הרמזור למצלמות המהירות".
מה שהנהגים לא יודעים הוא שמצלמות הרמזור מתפקדות גם כמצלמות מהירות והן עלולות ללכוד נהגים שממהרים לחצות צומת כדי להספיק את הרמזור הירוק ועושים זאת במהירות גבוהה.
באשר להולכי הרגל, במשרד מבטיחים להגביר את בטיחות מעברי החציה ושוקלים כמה דרכים, ובהן מעברי חציה מוגבהים או צביעת פס לבן שיחייב עצירה מוחלטת לפני כל מעבר חציה.
בינתיים, מי שמרוויח מהפרויקט החדש הן אותן חברות המפתחות תוכנות GPS ואפליקציות התרעה על מיקום המצלמות החדשות. למשטרה, בניגוד לזמנים שבהם מגלי רדאר למיניהם הוצאו מחוץ לחוק, אין כל התנגדות. "אדרבה, שהמכשירים יתריעו, והנהגים יורידו את הרגל מהגז. העיקר שמספר התאונות ירד ושהפרויקט יוכיח את עצמו חרף הביקורת והמחלוקות".