בצל סוכת האבלים והבוכים על התאונה המחרידה שאירעה סמוך לכיכר אדם, ובה נהרגו ונשרפו תשעה ילדים ומורה ונפצעו כשישים בני אדם, אי-אפשר היה שלא להיזכר בהכרזות חדשות לבקרים, של
שר התחבורה ושל עושי דברו, כי האפרטהייד הבטיחותי התחבורתי והמשטרתי בכבישי יהודה ושומרון ועציון וקרית ארבע ודרום הר חברון - ייפסק לאלתר.
שר התחבורה, ישראל כץ, הבטיח כי התוכנית לבניית גדר בטיחות בין הנתיבים בכביש חיזמא-אדם (437), תבוצע באופן מיידי (זה היה ב-27.10.11). הבטחתו באה בעקבות בקשתו של ח"כ יעקב כ"ץ (כצל'ה) על-רקע תאונת הדרכים הקטלנית בה נהרגה במהלך הסוכות האחרון, פעוטה בת 3 תושבת בית אל ושמה טובה אלטע בת הילה ז"ל.
משפחת נויפלד מבית אל שבבנימין, נסעה במהלך חול המועד סוכות מביתה לירושלים, בדרך 437 בין הישוב אדם לירושלים. במהלך הנסיעה פגע רכב פלשתיני שנסע בנתיב הנגדי במכוניתם של משפחת נויפלד וגרם למותה של בת המשפחה - טובה בת השלוש, לפציעתה באורח קשה בבטנה ובעמוד השדרה של בת נוספת ושמה שירה מרים ולפציעתם, בעיקר בגפיים, של שאר בני המשפחה.
מתחקיר המשטרה עלה כי הנהג הפלשתיני הרוצח - תושב רמאללה, נסע במהירות מופרזת, למרות העיקול החד בו נסע, ובשל כך סטה מנתיבו והתנגש חזיתית ברכבה של משפחת נויפלד.
מפקד אגף התנועה במחוז ש"י, סנ"צ דורון ישראל, עדכן בפגישה שקיים עם ח"כ יעקב כ"ץ (כצל'ה) כי בכל יום עוברים במעגל התנועה כ-40,000 מכוניות, והוא למעשה מעגל התנועה העמוס ביותר במדינה. כמענה לכך, קיימת תוכנית לבניית מחלף בין כביש 437 לכביש 60, אך שר הביטחון ברק מעכב אותה, בשל הצורך להפקיע אדמות.
היסטוריית דמים בכבישי דמים ודמע
במהלך השנים נהרגו בתאונת דרכים בכביש זה יותר יהודים תושבי יו"ש מבכל הפיגועים יחדיו. רק ב-6 השנים האחרונות נהרגו 14 בני אדם, מתוכם 8 יהודים בכביש אדם-חיזמא. (11 מתוכם ב-3 שנים האחרונות). התשתית התחבורתית אינה תואמת את נפח הנסועה בצירים המתפרשים מכיכר אדם לכל הכיוונים. זרועות הכיכר האדומה הזו, הינן זרועות קטלניות ומועדות לפורענות.
בשיחה עם מהנדס תחבורה, בעל ניסיון רב ומוכח, מר בנימין דנה פיקאר, נודע לי כי קיים פתרון הנדסי ישים ויעיל ומיידי לכיכר אדם האדומה ולתכנון מיטבי להתחברות לירושלים ולמרכז. כמו גם לכלל התשתיות הבעייתיות בכל דרכי וכבישי יש"ע.
פתרונות הנדסיים קיימים, כפי שנוכחנו מהבטחות שר התחבורה עצמו, אך משום מה לא יוצאים לפועל. והמחיר - מחיר דם יזע ודמעות של כלל משתמשי הדרך, ללא הבדל דת, גזע, מין וצבע. ההיסטוריה של כבישי יש"ע - היא היסטוריית דמים בכבישי דמים ודמע, החוזרת על עצמה ללא הרף.
בשנת 1999, י"ז בסיוון, 1.6.99, נהרגו שתי אימהות צעירות מבית אל, בתאונת דרכים - והותירו חמישה יתומים. אלה היו תמר וייסרוזן, שהייתה אז בת 23, ואם לשניים, ואורית פילבר, בת 25, ואם לשלושה. נהג פלשתיני התנגש במכוניתן בכביש עוקף רמאללה. אותו נהג רוצח עקף בקו הפרדה לבן, וכמו באירועים האחרונים, גם הוא נסע במהירות מופרזת.
מערב פרוע בכביש יש"ע
זאת עובדה ידועה ומדממת: מאז הסכמי אוסלו הפכו כבישי יש"ע למערב הפרוע. משטרת מחוז ש"י הודיעה כבר אז כי יש בעיה באכיפת חוקי התנועה ביש"ע.
בעקבות האסון למשפחות וייסרוזן ופילבר, כתב
חגי סגל מאמר ושמו: "נהגים חסרי ישע", והקים קול זעקה על כך שבכבישי יש"ע קיימת תת אכיפה של חוקי התעבורה על נהגים פלשתינים, המנצלים זאת למפגן כוח, זלזול והרג. היה מי שקבל אז על האפרטהייד התעבורתי, ובעקבות תלונתו פורסם מסמך ארדיטי.
גם נדב שרגאי כתב אז מאמר שכותרתו 'המעבר הלא בטוח', בו התריע על כך, שהיעדר האכיפה מצד ישראל והזלזול הבוטה של הרש"פ בהתחייבויותיה, רק מנציחים את נורמת הנהיגה הפלשתינית הקטלנית והמופקרת, שהנהגים בכבישי יש"ע מכירים היטב.
הסיכוי להיפגע בתאונת דרכים בכבישי יש"ע, גבוה פי כמה מהסיכוי להיפגע מפיגוע חבלני.
בניסיון להתמודד עם תאונות הדרכים ביש"ע, מקיימת מועצה אזורית מטה בנימין אירוע בטיחות בדרכים מיוחד, והוא מרוץ בנימין, לזכר שלוש נפשות יקרות שנספו בתאונת דרכים: אדית רואה, ויעל והדס בן סעדון, זכרן לברכה. לפני כשמונה שנים, ביום ראשון בבוקר י"ט באדר ב' תשס"ג, נסעו שלושתן לאולפנה בעפרה, וכאשר הגיעו לצומת מעבר מכמש הגיחה לעברן משאית נהוגה בידי ערבי, שנסעה בפראות, ומחצה אותן למוות מבלי להשאיר להן כל סיכוי.
כחלק מהנצחתן, ומתוך רצון לתרום בעשייה למען המלחמה בתאונות הדרכים, בחרו בני משפחותיהם, בשיתוף מטה הבטיחות בדרכים במטה בנימין וגורמים נוספים, לקיים לזכרן מרוץ, שבו ישולב הנושא הספורטיבי והבריאותי שאפיין אותן, עם תוכן שמטרתו הגברת המודעות בקרב הציבור לבטיחות בדרכים ומניעת תאונות.
קול דמי ההרוגים והפצועים, יהודים וערבים כאחד, צועקים מן האדמה. היש מי שישמע קולם?
