ב-14 באוקטובר 1066 התנהל ליד העיירה הייסטינגס באנגליה קרב גורלי בו ניצח מלך נורמנדי הצרפתית, שנודע בשם ויליאם הכובש את מלך אנגליה, והשית בה את שושלת המלוכה הקיימת שם עד היום. צבאו של מלך אנגליה לא היה קטן מזה של ויליאם הכובש אבל המודיעין שלו לא עדכן אותו במועד על הצטיידות חיל הפרשים הנורמנדי באביזר חדש - ארכובה תלויה מהאוכף לתמיכה ברגלי הפרשים, שנתנה להם יציבות בהנפת החרב ותקיעת הכידון, שלא הייתה לפרשי מלך אנגליה עם הרגליים המתנדנדות באוויר משני צדי הסוס. וזה מה שהכריע את הקרב.
בקיץ 1973 היו מונחים במחנה המטכ"ל בקריה עותקים עם תיאור מלא של טילים אנטי-טנקיים ואנטי-אוויריים בהם הצטייד צבא מצריים, שהתחיל להיערך בגדה המערבית של תעלת סואץ. שתי אמרות זכורות לי מאז: אחת - שלהתקפה מצרית על ישראל יש
סבירות נמוכה, והשנייה - שהשימוש בטילים אנטי-טנקיים מוטל בספק, בגלל
מחירם הגבוה. ב-6 באוקטובר הם הופעלו נגד צה"ל, שלא נערך למלחמה מולם, ובמשך שבוע נחל מפלות קשות עם אבדות כואבות בשדה הקרב. הלקח: לא די שיש מודיעין, צריך גם לדעת להשתמש נכון במידע שהוא מביא.
תחילת האינתיפאדה ה-2: עלילת מוחמד א-דורה
ב-30 בספטמבר 2000 שלפו אויבי ישראל נשק אסטרטגי ששינה את מהלך מלחמתם בישראל: במקום להסית את סביבתנו נגד מדינת-הננס היהודית שקל לנצחה - לעשות איגוף גלובלי של החזית, לגיוס
דעת קהל עולמית לדה-לגיטימציה של ישראל, כמדינה נאצית, רוצחת ילדים, שיש לחסלה כמו את אלה שקדמו לה בגרמניה, וכמו את מדינת האפרטהייד בדרום אפריקה. אותו יום, שסימן את פתיחת "האינתיפאדה השנייה", התחיל בצילום קו-פרודוקציה ערבית-צרפתית מבוימת בפרימיטיביות של "רצח הילד
מוחמד א-דורה" בידי חיילי צה"ל.
רשת "פרנס-2" הצרפתית הפיצה את הסרטון לכל העולם, ללא תשלום, ועוררה גל עכור של הסתה נגד ישראל, שבתחילתה גרמה להריגת 13 ערבים מתפרעים ליד כביש ואדי ערה ורצח שני חיילים ישראלים בלינץ' ברמאללה, ותוך פחות משנה הגיעה לוועידת דרבן "נגד גזענות",
כמניע מוביל להחלטות אנטי-ישראליות ארסיות בחסות האו"ם.
החידוש המסוכן ביחס לעלילות הדם שנוהלו נגד יהודים בהיסטוריה היה -
בסיוע הממסד הפוליטי והתקשורתי בישראל למסע ההסתה. הוכחות כותב שורות אלו להזמת העלילה בכלים מקצועיים הושתקו בתוקפנות ובגסות. עלילות הדם התחילו להשתולל מאז ללא הפרעה, ובמלחמת לבנון השנייה קצרו הצלחת-שיא, כשהצגה מבוימת של "טבח ילדי כפר קנא" הצילה את החיזבאללה ממפלה. וכך, ללא תגובה ישראלית הולמת, הפכה תעשיית ההסתה לכדור שלג סובב-עולם לדה-לגיטימציה של מדינת היהודים, עם יצירת
אופנה של עריכת "שבוע שנאה לישראל", בערים ובקמפוסים של האוניברסיטות המכובדות ביותר בעולם.
חקירה ממלכתית למחדל הפקרת שדה הקרב התעמולתי
את חוסר האונים המשווע של ישראל מול הנשק ההורס את מעמדה בעולם הגדירה בצורה קולעת העיתונאית-פובליציסטית הבריטית מלאני פיליפס:
"הם מובסים לחלוטין בשדה קרב מבלי להבין בכלל שהם נמצאים בו". ראש הממשלה סיפק המחשה למצב זה
כשבאיחור של 11 שנה הזמין את אחד ממגלי שקר עלילת הדם של א-דורה - ד"ר יהודה דוד - להביע לפניו את תודת הממשלה (וגם זה - אחרי מאבק להחזר ההוצאות שנגרמו לדוקטור על פעולתו הפטריוטית). אלא שגם זה לא עבר בשתיקה מצד הסייענים היהודים לתעמולת האויב: תחנות הטלוויזיה, בזו אחר זו, שידרו חוות דעת של ידוען ש"הוכיח" כי
הטעו את ראש הממשלה.
ועל הצורך להעמיד לדין את מפיצי עלילות הדם אסור, בכלל, לדבר, וגם על חוסר הסימטריה בהטחת האשמות: למה מול ההאשמה ההזויה של "מדינת אפרטהייד" נגד ישראל לא מועלית האשמת ההסתה לג'נוסייד נגד המטיפים בגלוי להשמדת עם ישראל - שזה פשע בינלאומי אמיתי? ולמה שעל סמך זה לא תוצג דרישה להביא לטריבונל הבינלאומי לפושעי מלחמה את נשיא אירן, כפי שהביאו את המסיתים לג'נוסייד ברואנדה? ולמה אין מי שיקרא לסדר את הממסד התקשורתי, ובמיוחד את
גלי צה"ל - "הבית של החיילים" - על שיתוף הפעולה האקטיבי והפאסיבי עם תעמולת האויב בהצגת אירועים ביטחוניים באור המסייע לאותה תעמולה? וכמה זמן יורשה עוד לאנרכיסטים מקומיים וזרים להתעלל בחיילי צה"ל מול מצלמות התעמולה הערבית שליד גדר ההפרדה?
ראש הממשלה לא מילא את חובתו למדינה בהבעת התודה המצולמת לד"ר יהודה דוד. דרושה חקירה ממלכתית למחדל החמור של הפקרת שדה הקרב התעמולתי לאויב. ובעדיפות ראשונה - חשיפת הגיס החמישי היהודי המשתף פעולה איתו.
הגיע הזמן שנושא זה יזכה לתשומת לב ציבורית גדולה יותר מזו של הרכילות מלשכת ראש הממשלה, תעלולי הרפז וסיפורי עוזי.