אתמול, בחדשות, ראיתי בחטף, כתבה שגרמה לפעמוני האזעקות שלי לצלצל בקולי קולות. שורה של קציני צבא (מיל.) מתקבצת יחדיו ומשתלטת על זיכיונות חיפושי הנפט בארץ. המון שאלות עלו אצלי בין-רגע: הם אינם טייקונים מיליונרים - מאין הכספים? אם הם חוברים לבעלי הממון, עולה השאלה, למה?
אנחנו יודעים שהחלו צעדים בהצרת צעדיהם של הטייקונים. האם חבירתם של הטייקונים אל קציני המיל. נעשית מתוך אינטרס ברור ליכולותיהם של אותם קצינים, לא בכלכלה אלא בשליטה ובאיום סתור ומוסתר מתוקף עברם הצבאי וקשריהם עם אושיות השלטון? האם תיווצר במדינת ישראל חונטה צבאית אשר תשתלט לאט לאט על הכלכלה הישראלית ומשם הדרך קצרה יותר - על השלטון בארץ? הבטן שלי מתכווצת.
תקופת הצינון לקצינים - טעות
אני מתגעגעת לימים בהם קצינים שסיימו את שירות הקבע שלהם, פנו לפוליטיקה. אז חשבתי לתומי שאכן, רצוי לקרר אותם בתקופת צינון. היום אני חושבת שזו הייתה טעות. בפוליטיקה הם חשופים לציבור. יש יכולת שליטה לציבור על מהלכיהם, ובמיוחד כאשר החברה הישראלית משתנה והופכת להיות לחברה פעלתנית ובעלת דעה, הנלחמת על הזכות להשמיע ולשנות. כנראה שלא מן הנמנע היה לקצינים בדימוס, שתקופה של בין שנה לשלש שנים של להיות בצינון, מניעה אותם לחפש פתרון מידי לזמנם החופשי. הם עדיין צעירים דיים ומונעים ממקום של שליטה.
תקופת הצינון הייתה גם מרחיקה אותם מנטייתם הטבעית לאכוף את דעתם האישית, שכך נהגו כמפקדים בשטח. כי אזרחות זה לא צבא. הכללים משתנים באזרחות ותוצאות לא מגיעות בפקודה אלא בשיתופי פעולה והבנות. בינתיים הם מונו להיות יו"ר ודירקטוריונים בחברות מסחריות. 'קטן עליהם'. אחרים פנו לעסקים בסחר בנשק (שמעוררים הרבה סימני שאלה) ועוד פנו לאמן חיילי גרילה של קרטלים מפוקפקים או נשיאים מפוקפקים בארצות שונות.
אז למה לא באמת, להתלכד יחד, חברים לנשק, ולהשתלט על עסקי הנפט והגז בארץ? מסתבר שהקצונה של היום מורכבת מאנשים הרבה יותר מתוחכמים מהקצינים בעבר. הם כנראה, גם מסוכנים יותר. רק לראות ולשמוע מה קורה בפיקוד העליון - קרבות המינויים, ריגול משרדים, הכפשות והשמצות. אז יש סיבה טובה להשקיע כמה שנים בצבא כמקפצה מהירה לעולם של כסף, שלטון ומנעמי החיים. על מה יחשוב כל קצין צעיר שיחתום קבע?
וכן, שכחתי למנות עוד מקצוע - יועץ לנשיא מדינה עוינת בעבור שכר. אני מתארת לעצמי שהייעוץ איננו יעוץ תדמיתי של איך לדבר אל קהל או מה ללבוש בהופעות פומביות, אלא הרבה הרבה יותר מזה. זה מעלה בי תהיות שפחדים. מה באמת יעץ למובארק אותו קצין בדימוס ואיש של שנים ארוכות בממשלות ישראל? עד כמה רחוק יכול להגיע קצין בצבא ואיש שלטון במדינה?
אז, הרבה לפני שהפצצה הגרעינית האירנית, נופלת עלינו, עלינו לשוב ולהביט אל תוכנו ולשאול היכן שגינו ולמה הפרטנו את הערכים עליהם בנינו את מדינתנו מתוך הריסות עולם יהודי מנותץ.
