ערב הוקרה נערך לד"ר משה גרנות, שכתב וערך את הלקסיקונים הספרותיים: "לקסיקון הסופרים העברים בהווה" (2006), ו"הלקסיקון ההיסטורי של הסופרים העברים בישראל" (2009). שני הלקסיקונים יצאו ביוזמת "אגודת הסופרים העברים בישראל".

האירוע, נערך באולם "רוטשילד" במשרד החינוך בירושלים, ביום ראשון - כ"ד באדר תשע"ב, 18.3.2012, ונעשה ביוזמה משותפת של משרד החינוך ואגודת הסופרים. האירוע נערך ביוזמתי ובהנחייתי. (אני עובדת במשרד החינוך וחברה באגודת הסופרים העברים בישראל). השתתפו באירוע ד"ר שלמה הרציג, המפמ"ר לספרות, שייצג גם את המנכ"לית דלית שטאובר. הרצל חקק- יו"ר אגודת הסופרים העברים, ארנון פורת - מנכ"ל אגודת הסופרים העברים, גב' אלירז קראוס- מנהלת אשכול חברה ורוח במשרד החינוך, אהוד בן עזר- חבר ועד סומליו"ן (איגוד סופרי הילדים והנוער), בלפור חקק- משורר ומפקח במשרד החינוך. את קטעי המוזיקה ביצעו תלמידים מצטיינים מקונסרבטוריון האקדמיה למוזיקה ולמחול, בהנהלת גב' לאה אגמון.

את הערב פתחתי בזו הלשון:

החייאת השפה העברית היא תופעה ייחודית בתולדות תרבות העמים. יהודים שהגיעו מכל קצוות תבל לאֶרץ ישראל, יצקו את כל שאיפותיהם, מאווייהם וּתפילותיהם לתוך הסִפרות העברית החדשה, המשקפת את ההוויה הישראלית יותר מכל אמנות אחֵרת. במסע שנמשך לאורך כל העליות ועד היום, יהודים מגיעים ארצה ומתערים בשפה העברית ובַּתרבות החדשה. הם וילדיהם מדברים, חושבים וכותבים בעברית. יוצא איפה, שהפירות המשובחים והיפים ביותר של השפה העברית, הם היצירות הסִפרותיות, ואין כיום עוררין על הישגֵי הסִפרות העברית, שאף מתורגמת לשפות רבות וזוכה להערכה רבה ולעניין הולך וגובר בין עמי תבל. חיי התרבות בסִפרות, בתיאטרון, בקולנוע..., מעידים על ניצחונה הוודאי של העברית כשפת הביטוי של עַם ישראל. ראשוני מטפחי השפה העברית והשימוש בה, היו המורים, דוגמת: דוד ילין, יצחק אפשטיין אחרים, שעלו ארצה מהגולה. הסתדרות המורים, שקמה בתחילת המאה העשרים, טיפחה את השפה העברית ואת השימוש בה בכל ענפי החיים, ביומיום וכמובן בַּיצירה הסּפרותית המסוגננת והנעלה, המבטאת את הטוב והיפה שבעַם שלנו. משרד החינוך יישם, הלכה למעשה, את טיפוחה של הלשון העברית ואת קירוב התלמידים לַיְצירה הסּפרותית המתחדשת בימינו. זה נעשה באמצעות הפקת תוכניות לימודים, עידוד תחרויות סּפרותיות, התוכנית "סופר אורח", עידוד הקריאה ומצעד הספרים ועוד. עוד בימי הישוב הישן, התחדד הצורך להכנת לקסיקון סופרים עברים בישראל. גֶצֶל ההיסטוריון והביבליוגרף הישראלי, הקדיש לכך עמל רב. ואכן, בשנים 1965-1967, יצא לאור "לקסיקון הסִפרות העברית בדורות האחרונים" בשני כרכים, בהוצאת "ספריית הפועלים". בזמנו, זה נחשב לאירוע יוצא דופן, ובדורנו התחזק שוב צורך זה. בשנים האחרונות קמה קריאה מצד סִפריות רבות ששאלו, מדוע אין לקסיקון שישלים את העבודה המקיפה שעשה גֶצֶל גְרֶסֶל? למרבה המזל, ד"ר משה גרנות, שהיה מפקח כולל במשרד החינוך במשך שנים רבות, נרתם ליוזמת אגודת הסופרים העברים וליו"ר באותן שנים בלפור חקק והתנדב לכתוב את שני הלקסיקונים. "לקסיקון ההווה" יצא לאור בשנת 2006 ו"הלקסיקון ההיסטורי" בשנת 2009, והוא יצא לאור בהוצאת "דני ספרים". את עבודתו עשה מטעם "אגודת הסופרים העברים בישראל". הייתה זו עבודה רבת היקף, קשה ומדוקדקת, וחִייבה התרוצצויות בין ארכיונים וספריות, ראיונות עם אנשים, השוואות... וללא ספק נדרשו לה מאות שעות עבודה. היום, אנו עורכים ערב הוקרה לד"ר משה גרנות, שהתנדב לַמשימה בנפש חפצה ובמקצועיות רבה. אני רואה בכך "גאוות יחידה", שעובד משרדנו הוציא לפועל מפעל יוצא דופן זה. אין יפה יותר מכך, שבאכסניה זו של משרד החינוך, נשיק לראשונה את "הלקסיקון ההיסטורי" של הסופרים העברים בישראל. ד"ר שלמה הרציג קרא את מכתבה של הגב' דלית שטאובר, המנהלת הכללית של משרד החינוך, (שהייתה אמורה לפתוח ערב הוקרה זה ונקראה בדחיפות לשידור בטלוויזיה), ונתן לד"ר משה גרנות את ספרו של פרופ' שלום צבר בנושא מחזור חייו של האדם בקהילות ישראל. קטעים מדבריה של המנכ"לית דלית שטאובר: "הכרתי את משה מראשית דרכו המקצועית. משה היה המפקח הראשון שלי וכשנכנסתי למערכת הוא היה הראשון שבא לצפות בשיעור שהעברתי...שני דברים אפיינו את משה לאורך כל הדרך: הראשון הוא כמובן היצירתיות השופעת שלו, שבאה לידי ביטוי בכתיבה אמנותית, במחקר ובעריכה... עצם הידיעה שהוא עצמו חוקר וכותב, היה בה כדי שמורים ומנהלים בבתי הספר ירחשו לו כבוד והערכה, ויראו בו מודל לחיקוי. הדבר השני שאפיין אותו הוא החשיבה הביקורתית שלו והנכונות שלו להביע בגלוי את עמדותיו וללכת איתן עד הסוף. מתוך סקרנות אמתית וחיפוש אחר האמת, משה תמיד העמיק וחפר...הכישורים שהוא ניחן בהם: סקרנות גדולה, התבוננות חדה וחשיבה ביקורתית." מר ארנון פורת, מנכ"ל אגודת הסופרים, נשא דברים בשבח עבודתו המקצועית ורבת ההיקף של ד"ר גרנות בשני הלקסיקונים והעניק למפקח המרכז לספרות ד"ר שלמה הרציג את "הלקסיקון ההיסטורי" כשי למנכ"לית דלית שטאובר. נערי הקונסרבטוריון הפליאו בנגינתם בשני כינורות, ויולה וצ'לו, ומדי פעם, במשך הערב, נתנו קטעים נוספים בביצוע סולו של כנרת וביצוע נוסף של חמישה סקסופונים. הנגינה הייתה יוצאת מן הכלל וזכתה למחיאות כפיים רמות. מנהלת הקונסרבטוריון, הגב' לאה אגמון, הציגה את שם היצירות. המשורר הרצל חקק , יו"ר אגודת הסופרים העברים אמר בין יתר דבריו: "משה גרנות ידוע קודם כל כאיש ספר, ובתוך העולם של הספרות - ראינו אותו בשבילים רבים, הן כסופר, הן כמבקר, הן ככותב ספרים לילדים ולנוער, והן כמחבר ספרי עזר למורים להוראת הספרות. איננו שוכחים גם את פעילותו החינוכית בעבר כמפקח של משרד החינוך, והיום חברנו יחד סופרים ואנשי חינוך כדי לקיים אירוע מחווה לפעילותו החינוכית והספרותית.. מי שעוקב אחר פעילותו הענפה של גרנות מבין, שבעיניו הספרות היא המולדת, התרבות העברית היא הבית הטבעי שלו. חשוב לו לטפח ספרות, להאיר ספרות, ובה במידה חשוב לו להאיר את מקומם של הסופרים ואת תרומתם לתרבות". . הגב' אלירז קראוס - ראש אשכול חברה ורוח ממשרד החינוך, הזכירה את תרומתו של גרנות להנחלת הערכים הציוניים לנוער באמצעות ספרי הילדים שלו על דמויות מופת: אילן רמון, נעמי שמר ורפאל איתן. ואלה שלושה מתוך סידרה שהוא כותב כדי לחנך את הנוער לאורם של דמויות מופת. הסופר אהוד בן עזר דיבר על כך שד"ר גרנות זכה השנה, בפעם השנייה, בפרס אקו"ם ליצירה בעילום שֵם. את פרס אקו"ם הראשון קיבל בשנת 2007. כמו-כן דיבר על ספריו של חתן הערב: הרומן "שחזורים" וקובץ הסיפורים "קרנטינה וקוסטנצה". לדבריו, גרנות הוא אחד מטובי המספרים בספרות העברית, והאליטה הספרותית מכתירה כותבים המקורבים אליה, כדי לחזק אותה קבוצה תרבותית, ובכך נמנע מן הציבור להכיר את מיטב הפרוזה של גרנות.. המשורר בלפור חקק עם אחיו הרצל, קראו מקאמה שכתבו על חייו של ד"ר גרנות מאז היותו רך בשנים ועד היום. סיפור של ילד שואה שעלה ארצה, הקים משפחה והצטיין בכל מעשה ידיו ויצירותיו. הערב היה מכובד ורציני, כיאה לסופרים, אך הייתה בו גם נקודת חן היתולית: ד"ר שלמה הרציג עם "השחקנים": הגר אור, הסופרת שמחה סיאני והמשורר בלפור חקק, הציגו בפני הקרואים את התסכית של חנוך לוין: "תִפסו את המרגל". הקהל צחק ומחא כפיים, והשחקנים קדו קידה כיאות. אחרון חביב עלה לדוכן ד"ר משה גרנות, שהיה נרגש ביותר והעניק, בנפש חפצה, לדוברים ולנגנים הצעירים מספריו כשי וכתודה. הוא לא דיבר על העבודה המפרכת והמייגעת בכתיבת ועריכת שני הלקסיקונים, אלא רק הזכיר כל אחד ואחד שטרח ובא לערב זה והודה לו בהתרגשות ובהמון חיבה. הערב תם, והקהל הלך לטעום מהעוגות הנפלאות, מעשה ידיה להתפאר, שהביאה רעייתו של ד"ר משה גרנות, נורית. היה זה ערב מרגש ומאלף, מחווה לאדם ראוי שתרם לתרבות העברית. (ערב הוקרה נוסף לכבודו של ד"ר משה גרנות, אערוך אי"ה ביום שני - כ"ב אייר תשע"ב, 14.5.2012, בשעה 19:30, ב"בית הסופר", רחוב קפלן 6, תל אביב. נא לעקוב אחר פרסום האירועים של בית הסופר בתל אביב).