חיים ציון לוי הופתע כשלסניף הבנק שבו עבד נכנס חבר ילדות, דגן ורטמן. ורטמן ניגש אליו, ובפיו בקשה: להעביר מחשבונו 10,000 שקלים לחשבון אחר. הוא לא פירט מה יעד ההעברה ומה מטרתה.
מפעם לפעם שב ורטמן והופיע בבנק, וביקש להעביר סכומים של אלפי שקלים לחשבונות שונים. בסופו של דבר הבין לוי מה קורה כאן: ורטמן, מפקד פלוגה בגולני, תומך בכמה מחייליו שמשפחותיהם נקלעו לקשיים. "כשהייתי אומר לו 'יישר כוח', הוא היה מצטנף לתוך עצמו, מסתכל לצדדים שמא מישהו שומע, ואומר 'אה, שטויות'", מספר לוי. "פעם אחת הוא גם הוסיף בשקט: 'מה יש לי לעשות עם משכורת כל כך גבוהה?'"
בימי מבצע '
עופרת יצוקה', נהרג רב-סרן ורטמן ברצועת עזה מאש כוחותינו. "קצת לפני שנהרג, יצא לי לדבר עליו עם סמל מהפלוגה שלנו", מספר רועי זילברשטיין, ששימש סגנו בפלוגת הטירונים. "הוא אמר לי: 'דגן לא אמיתי. אין אנשים כאלה באמת'. הסכמתי איתו. אנחנו לא מכירים עוד אנשים שמתנהגים ככה, שמתנהלים כמוהו. אחרי שנהרג אמרנו שכנראה באמת היה בו משהו לא טבעי לעולם הזה. לא הכרתי עוד כמוהו ולא אכיר כאלה אף פעם. לא משנה כמה אספר עליו, ולא משנה כמה אנשים יגידו שהסיפורים נוגעים בהם ומרגשים אותם - תמיד אחשוב שהם לא ממש מבינים מי הוא היה".
"עד שלא פגשתי את דגן", אומר אחד מחבריו, "לא ידעתי שאפשר לחיות בעולם הזה את ספר 'מסילת ישרים'. בעבודת המידות שבמסילת ישרים אתה מוצא את עצמך בין המידה הראשונה לשנייה, אבל להתקדם בסולם ולטפס למדרגות גבוהות - נראה כמו דבר שאינו אפשרי בעולם הזה. ואז פגשתי את דגן וגיליתי שיש דבר כזה".