ספין נגד יחימוביץ'

הבחירות נמצאות בפתח והיום האלטרנטיבה היחידה לנתניהו היא מפלגת העבודה, שהופכת בסקרים למפלגה השנייה בגדולה. מפלגת העבודה בהנהגתה של שלי יחימוביץ' הצליחה לרסק את מפלגת קדימה, השאירה מאחור את מפלגתו החדשה של יאיר לפיד, והיא בדרך לעקוף גם את הליכוד כשמחנה הימין מאבד בהדרגתיות את הכוח האלקטוראלי שלו. המתחרים של שלי יחימוביץ' אינם יודעים איך להתמודד עם העובדה שהיא מובילה סדר יום אידיאולוגי חברתי כנה, ולכן ישנה נגדה מתקפה מתוזמנת ופופוליסטית בטענה שאין לה מספיק ניסיון להיות ראש ממשלה. הטיעון הזה הוא טיעון חלול, גם מאחר שידוע לכולם שליחימוביץ' יש ניסיון רב שאותו היא רחשה כעיתונאית וכחברת כנסת, והן בגלל שניסיון העבר מוכיח שהניסיון הוא לא הקריטריון החשוב ביותר לנבא הצלחה של מנהיג. מנהיגים רבים חסרי ניסיון הובילו מהלכים שנרשמו בדפי ההיסטוריה, ולעומת זאת לא חסרות דוגמאות למנהיגים בארץ ובעולם שבאו עם ניסיון רב וכשלו.

קשר חלש בין ניסיון להצלחה

ההיסטוריה מלאה במנהיגים חסרי ניסיון שהובילו מהלכים מדיניים וחברתיים, ונרשמו בספרי ההיסטוריה כפורצי דרך. נשיאים אמריקנים, כמו אברהם לינקולן, ג'ון קנדי, הארי טרומן וברק אובמה הנשיא הנוכחי, הם מנהיגים אהודים שהובילו תהליכים חשובים למרות שלא היה להם ניסיון קודם בתפקידים ביצועים. לעומת זאת היו נשיאים עם הרבה ניסיון, כמו ריצ'רד ניקסון, ג'ורג' בוש, וג'ימי קרטר, שנחשבים לנשיאים כושלים שדרדרו את מצבה של ארה"ב. מעבר לכך, ישנם מנהיגים גדולים בעולם כמו מרטין לוטר קינג ועד רבים אחרים שאין להם שום ניסיון ביצועי, אבל הצליחו באמצעות החתירה שלהם אחרי צדק ושוויון להוביל לשינויים מהפכניים בעולם. מנחם בגין הוא עוד דוגמה קלאסית לכך שלא צריך להיות בעל ניסיון ביצועי רב כדי להנהיג ולהוביל שינויים. בגין כיהן אך ורק בתפקיד של שר ללא תיק לפני שנהיה ראש ממשלה, ועד היום הוא נחשב לאחד מראשי הממשלה האהודים ביותר בישראל.

ניסיון רב ונהנתנות

לעיתים דווקא האנשים המנוסים ביותר הנהיגו את המדינה שלנו בצורה כושלת, כאשר אהוד ברק ובנימין נתניהו הוא דוגמה טובה לכך. אהוד ברק שנחשב היה להבטחה של הפוליטיקה הישראלית ולכוכב של מפלגת העבודה, נכשל גם כראש ממשלה וגם כמנהיג מפלגת העבודה. ברק הגיע עם רקע עשיר מהצבא, עם ניסיון בהובלת תהליכים מדיניים ועם תמיכה גדולה של הממסד, אך כמנהיג הוא כשל בכל המהלכים שהוא הוביל. ברק ריסק במו ידיו את התהליך השלום, גרם לאינתיפאדה השנייה והוביל לריסוק של מחנה השמאל כולו. ראש הממשלה בנימין נתניהו שנחשב לבעל ניסיון דיפלומטי מקצועי עשיר לא השיג גם הוא שום הישג גם בכהונה הקודמת שלו וגם בכהונה הנוכחית. התהליך המדיני תקועה מאז קום הממשלה, המצב הכלכלי של אזרחי ישראל הולך ומתדרדר, וישראל נמצאת בתהליך מסוכן שבוא היא מאבדת את הלגיטימיות הפנימית והבינלאומית שלה. הצמד "המנוסה" הזה, ברק וביבי, דואגים רק לאינטרסים שלהם, ואנחנו אזרחי ישראל משלמים על כך שהם בחרו בדאגה לעצמם על פני עשייה שתשפר את מצבה של המדינה.

דרושה מנהיגות ערכית

ההיסטוריה מלמדת אותנו שמנהיגות היא לא תוצר של "ניסיון מקצועי", אלא של היכולת לעורר תקווה ולהוביל את העם להגשמת השאיפות שלו. אם לא נבחר במנהיגות ערכית שמציגה חזון ופועלת למען האזרחים, לעולם לא נצליח להגשים את השאיפות שלנו ומצבינו החברתי והמדיני ימשיך להתדרדר. הניסיון העשיר של נתניהו וברק בתחום הביטחוני ובתחום יחסי החוץ לא תרם לנו עד כה בכלום, כי הם תמיד העדיפו את האינטרס האישי על פני האינטרס הציבורי. בבחירות האלה אנחנו נאלצים להכריע בין אותה מנהיגות "מנוסה ישנה" שדואגת רק לבני ביתה, לבין מנהיגות ערכית אידיאולוגית קצת פחות מנוסה, שתפעל מתוך חזון ושליחות כדי להגשים את החזון הציוני של בניית חברת מופת.