השבוע בתוכנית הטלוויזיה "חוצה ישראל" אירח קובי מידן את יעל שרר לרגל צאת סרטה התיעודי "כביסה מלוכלכת" אשר הוקרן לראשונה בפסטיבל "דוק-אביב" שנערך לפני כשבוע וחצי בסינימטק תל אביב.
הסרט מתאר את התהליך הארוך אשר הוביל את יעל להגיש תביעה אזרחית כנגד אביה אשר התעלל בה מינית בילדותה.
תאור המקרה יעל שרר גדלה בכוכב יאיר. אביה היה מדען, ואמה הייתה מורה. בגיל 13 היא במקרה פתחה ספר וגלתה שהיא ואביה עושים מעשים מגונים. כאשר היא ספרה על כך לאביה הוא סרב לשמוע על כך והודיע לה שהוא ימשיך לנשק אותה ולגעת בה בצורה מינית.
יעל הבינה מעצם התנהגותו שהוא ידע שהם עוברים על חוק העונשין האוסר על קיום יחסי מין מתחת לגיל 18, אך כפי שקורה לגברים רבים במצב הנוכחי, הדבר לא מזיז אפילו אצבע.
יעל החליטה לא לספר על המקרה לאף אחד, עד שיום אחד במקרה היא ספרה את הסיפור המזוויע למחנכת כיתתה. מחנכת כיתתה העבירה את התיק לרשויות הרווחה בכוכב יאיר, ואלו העבירו את התיק למשטרה אשר פתחה בחקירה.
במקביל לכך עובדת סוציאלית מטפלת במקרה וגובה עדויות מיעל ומאביה. אך מאחר שהעדויות היו סותרות, ולא היה ניתן להכריע מי צודק, הוחלט לסגור את התיק מחמת חוסר עניין לציבור.
כך, למשל,בסרט מתוארת סצנה לפיה יעל רואה בחוף-הים זוג מאושר אשר מתחבק ומתנשק (רגע אשר גורם לה לבכות, היות שהוא מזכיר את הקשר החולני שהיא נהלה עם אביה).
בעקבות אותו מקרה ההורים מתגרשים, האמא ויעל עוברות לגור בעיר הסמוכה לכוכב-יאיר כפר-סבא. שלוש שנים לאחר המקרה נפתח התיק שוב ע"י עיריית כפר-סבא והפעם מחליטה המשטרה ללכת עם התיק עד הסוף. מתקיים הליך פלילי הכולל משפט, ועל האב נגזרות שלוש שנות מאסר בפועל.
חשוב לציין שכל אותו הזמן לאחר שההורים מתגרשים מנסה האב לחדש את הקשר עם יעל באמצעות מכתבים, אך בשל הכעס הרב עליו היא מסרבת לפתוח את המכתבים, עד אותו רגע המתואר בסרט לפיו היא יושבת בסלע מעל חוף-הים ואז היא מביאה את ארגז המכתבים ופותחת אותו לעיני כל.
למרות שמבחינת יעל היה עדיף לקבור את העניין כמה שיותר מהר ,הכעס על כך שאביה העז לרמות אותה ולא לספר לה את האמת שלפי החוק מדובר ביחסים אסורים היא מחליטה בשנת 2008 לתבוע אותו תביעת נזיקין אזרחית.
במהלך הליך התביעה הנדון בבית משפט מנסים עורכי-הדין של האב בעורמה להוכיח שיעל לא ניזוקה כלל כתוצאה מיחסיה עם אביה , אלא היא בחורה נורמטיבית ומאושרת. לשם כך נשלח בלש כדי שיעקוב אחריה ויצלם אותה מבלה או מקיימת יחסי-מין כדי שהתמונות ישמשו כראייה חותכת במשפט.
בסרט אף מתואר שנשלח אליה נער פיתוי כדי שיתחיל איתה ויראה לשופט שהיא בסדר גמור וכלום לא קרה לה. למרות שיטות נלוזות אלו זוכה יעל במשפט, ואביה נדרש לשלם לה פיצויים מוגדלים בעוון הנזק הנפשי שנגרם לה.
אחרי שראיתי את התוכנית לא הצלחתי לקבוע אם להתפעל מאומץ לבה של יעל על כך שהחליטה להיחשף ולספר את סיפורה הקשה, או להזדעזע עמוקות מהסיפור המזוויע.