הקול היהודי: מיתוס או גורם מכריע?

שאלה נוספת היא עד כמה מהווה ישראל גורם מכריע בשיקול הדעת של יהודי ארה"ב בבואם לקלפי. קן ג'ייקובסון הוא סמנכ"ל 'הליגה נגד השמצה', הנחשבת לאחד הארגונים החזקים והמשפיעים בארה"ב. לטענת ג'ייקובסון ישראל אינה מהווה שיקול מכריע, אלא שיקול "מאפשר", כלשונו. היהודים, כאמור, הם דמוקרטים, ויחסו של המועמד שלהם לישראל מאפשר להם להצביע עבורו. "על המועמד הדמוקרטי להיות נוח לישראל ולא להוות איום. אף אם יריבו הרפובליקני מצטייר טוב יותר עבור ישראל, עבורם זה מספיק. או אז יכולים היהודים להתפנות לנושאים האחרים העומדים במרכז מערכת הבחירות, הכלכלה למשל". הכרזה על מחויבות לביטחונה של ישראל, כפי שעשה אובמה בוועידת איפא"ק, מספיקה כדי להניח את דעתם? "אם המועמד הדמוקרטי מצליח לשכנע את רוב היהודים שהוא ידיד של ישראל ושאפשר לסמוך עליו, אף שבפועל ידידותו לישראל פחותה משל יריבו, זה יספק. אחרי בחירות 1980, שבהן באופן חסר תקדים קיבלו קרטר ורייגן מהיהודים אחוזי הצבעה כמעט שווים, רבים שחשבו שהנה הקיץ הקץ על הליברליזם היהודי והם החלו להיות שמרנים. באו בחירות 1984, שבהן רייגן הביס את וולטר מונדייל הדמוקרטי והביס אותו לחלוטין (מונדייל זכה בבחירות במדינה אחת בלבד!), אבל היהודים חזרו להצבעתם המסורתית עבור הדמוקרטים באמרם שאמנם רייגן הוא ידיד טוב אך כך גם מונדייל. המגמה הזאת נמשכה הלאה גם בבחירות האחרונות, ב-2008, שבהן זכה אובמה ב-78 אחוזים מקולות היהודים - מספר גבוה מאוד גם ביחס לממוצע התמיכה במועמד הדמוקרטי שעמד על כ-60 אחוזים". איך מסבירים זאת? "הוא היה הנשיא האפרו-אמריקני הראשון". מעין אחוות מיעוטים? "כן, בערך. היהודים קשובים יותר לתנועות של זכויות האזרח ולהתנגדות לדיכוי השחורים. הם חשים טוב עם העובדה שארצם זונחת את הדעות הקדומות והגזענות. כל הניסיונות להציג את אובמה כמי שלא יהיה טוב לישראל לא עבדו בקרב הקהילה היהודית". וכעת, כאשר הם בעלי ניסיון? "זו השאלה המסקרנת ביותר, האם דפוס ההצבעה ישתנה שוב. אני מעריך שאחוזי התמיכה באובמה יֵרדו ביחס לאלה שהיו ב-2008 בקרב היהודים, אבל לא משמעותית. בהחלט יכול להיות שמיט רומני, המועמד הרפובליקני, יצליח לגבש אהדה רחבה יותר בקרב היהודים ורבים יותר ישקלו להצביע עבורו, כי הם לא בוטחים באובמה בנושא הישראלי. רומני מצטייר מתון יותר מכל המועמדים הרפובליקנים הקיצוניים האחרים ונחשב ידידותי יותר לישראל, וזה משחק לטובתו בתחרות על הקול היהודי".

פרופ' סטיבן כהן נוטה להתרשם פחות מהמרכיב "הישראלי" בשיקולי הבוחר היהודי. "מדוע שישראל תהיה מרכיב מרכזי בהכרעה?" הוא שואל. "ההשקפה לגבי השאלה אם המועמד טוב לישראל או לא נובעת מהשייכות הפוליטית. השמרנים יחשבו שרומני טוב יותר והדמוקרטים יגידו כך על אובמה. אנשים אוהבים את ישראל, אבל הם נוטים לראות במועמד שלהם את הטוב יותר, כך שאין לשום מועמד כל עדיפות מלכתחילה בגלל יחסו לישראל. כל אחד מביט דרך המשקפיים של זהותו הפוליטית. "שנית, לדעתי, טובתה של ישראל נמצאת בעדיפות נמוכה ביותר בשיקולי הבחירות של היהודים. יש לזכור שמחצית מיהודי ארה"ב נשואים ללא-יהודים. מספרם של אלה שיש להם הורים לא יהודים הולך ומתרבה, כך שיש בעצם רוב בקרב היהודים שנעדרים רגשות חזקים כלפי ישראל באופן שישנה את הצבעתם". גם פרופ' כהן מעריך שאובמה לא יצליח לשחזר את שיעורי התמיכה מ-2008. "הוא ייחלש באופן כללי ומהיהודים הוא יקבל אולי 50 אחוז, אבל הפרופורציות מאחוזי ההצבעה הכלליים יישמרו. "הטענה שהנשיא אובמה רע לישראל מתבססת על הפילוסופיה שממשלת ישראל טובה לישראל", מסביר פרופ' כהן, "אבל מי שחושב שהממשלה הישראלית אינה טובה לישראל יקבל את הלחץ של אובמה לפשרה עם הפלשתינים ואת ההגבלות שהוא מבקש להטיל על הבנייה בהתנחלויות דווקא כתמיכה באינטרס הישראלי. אובמה ייחשב כמי שמסייע לישראל להגיע לפתרון של 'שתי מדינות לשני עמים' וכמי שתומך בישראל דווקא בהתנגדותו למדיניותה של ממשלת נתניהו". מי שמתנגד בכל מאודו לגישה זו הוא חבר בית הנבחרים הניו-יורקי מברוקלין, דב הייקינד, הידוע במלחמתו הקולנית באנטישמיות, בטרור ובמתנגדי ישראל באשר הם. הייקינד אומר שאף שהוא חבר במפלגה הדמוקרטית ונבחר מטעמה, הוא יעשה הכול כדי שהנשיא המכהן לא ייבחר שנית. בעקבות פעילותו נשמעו קולות במפלגה הדמוקרטית להשתיקו או להרחיקו משורותיה. "אני משוכנע שאובמה יקבל גם כעת את מרבית קולות היהודים. היהודים יצביעו למועמד הדמוקרטי גם אם הוא יהיה מיקי מאוס". זאת בתנאי שמיקי מאוס יצהיר שהוא ידיד של ישראל. "אין לזה כל משמעות. ישראל לא עומדת בראש מעייניהם של רוב היהודים. היא חשובה לאלה שקשורים אליה, לאו-דווקא מבני הקהילה האורתודוקסית. הנה, בוועידת איפא"ק נכחו אלפי אנשים שאינם שומרי שבת וחובשי כיפות אלא ציונים טובים שישראל קשורה בלבם. אני מעמיד את זה מול הארגון המתחרה, ג'יי-סטריט, שרק בשבוע שעבר החתים 57 חברי קונגרס, כולם דמוקרטים, חלקם יהודים, על מסמך הקורא לישראל לעשות יותר ויתורים. זה מחליא. זו מנטליות חולה". הם חושבים שזה מה שטוב לישראל? "כן, הם כולם משכנעים את עצמם שהם אוהבי ישראל גדולים, ג'סי ג'קסון ואחרים. אם ישראל תצטרך להישען על אוהבי ישראל כאלה, היא תחדל מלהתקיים. "ברור שרוב היהודים יצביעו לאובמה, אבל אני אלחם על כך שלא יקבל את אותם אחוזי הצבעה שקיבל בבחירות הקודמות. אם המועמד הרפובליקני יקבל 37 אחוז מקולות היהודים, אני מבטיח לך שהוא יזכה בבחירות. לא בגלל המשמעות הרבה שיש לקול היהודי אלא משום שאחוז כזה בקרב היהודים יעיד יותר מכול על ההינתקות מאובמה גם בקרב הציבור הכללי. אני משליך יהבי על אותם נוצרים, בעיקר האוונגליסטים, שחלקם אוהבי ישראל יותר מכמה יהודים שאני מכיר". "קשה לי לקבל את אחוזי ההצבעה הגבוהים שהוא קיבל בציבור היהודי לפני ארבע שנים. הוא הרי כבר בא לבחירות עם 'חבילה' חשודה - קשריו ההדוקים עם הכומר ג'רמיה רייט. הרי זה ממש כמו לגלות שיריבו מקיין היה חבר בארגון הגזעני קו-קלוקס-קלאן. זו צביעות שאין למעלה ממנה גם מצד התקשורת הליברלית, שהעניקה לאובמה 'נסיעה חופשית' והתנפלה על כל מי שהתנגד לו. בשיקגו היה לו גם רב צמוד, הרב וולף, שמאלני מובהק שנפגש עם ערפאת עוד לפני 30 שנה, כשכל העולם הכיר אותו כטרוריסט מובהק". מדוע לדעתך אובמה רע לישראל? "לאחרונה נאמתי לפני מאות יהודים ואמרתי להם שאובמה אינו אנטישמי. אחרי שעקבתי אחריו במשך חמש שנים אני מבין שיש לו אידיאולוגיה שאינה בריאה לישראל ולא לאמריקה. הוא נואם גדול אבל מבין קטן מאוד בענייני חוץ. הוא החזיר את השגריר האמריקני לסוריה, מדינה תומכת טרור שמספקת נשק לחיזבאללה ולכוחות הטרור ביו"ש. נאום קהיר שלו היה התרפסות שבעיני תושבי המזרח התיכון נחשבת חולשה. לא הייתי שותף להתלהבות האמריקנית הכללית ממה שמכנים 'האביב הערבי'. פגשתי רבים שאומרים לי: בבחירות הקודמות הצבעתי לאובמה, Never again".

קן ג'ייקובסון סבור שהרפובליקנים חושבים באמת ובתמים שישראל נמצאת בסכנה אם אובמה ייבחר לתקופת כהונה שנייה. "זו לא רק פוליטיקה", הוא אומר. "איני אומר שהם צודקים, אבל הם באמת מאמינים לזה. הדמוקרטים מצביעים על תמיכתו הגדולה בישראל בשנה האחרונה באו"ם, במאבקה של ארה"ב נגד הכרה במדינה פלשתינית, בהתנגדות התקיפה לדוח גולדסטון. הם אומרים: אתה לא חייב להסכים איתו בכול, אבל הוא ידיד שאפשר לסמוך עליו. כעת בואו נדבר על הנושאים האחרים שבהם היהודים הרבה יותר קרובים לעמדותיו מאשר לעמדות של מיט רומני". הייקינד: "עורך ה'ג'ואיש וויק' כתב מאמר שבו הסביר שאינו בוטח באובמה כי הוא חש שישראל לא נמצאת אצלו ב'קישקעס' (מעיים) כפי שהייתה אצל נשיאים אחרים דוגמת ג'ורג' בוש הבן". מר הייקינד, מה לדעתך יקרה אם אובמה ייבחר? "תהיה סכנה גדולה. לדעתי הוא יתמקד בניסיון להפעיל לחץ חסר תקדים על ישראל. נאומיו באו"ם ובאיפא"ק היו נאומי בחירות שבהם אומרים מה שהקהל רוצה לשמוע". איזה משקל יש ליהדות האורתודוקסית המובילה את הקו הרפובליקני? ג'ייקובסון: "ברור לחלוטין שבבחירות 2008, 85 עד 90 אחוזים מהאורתודוקסים הצביעו למקיין ולא לאובמה. רוב הקהילה היהודית אומנם זזה ימינה בנושאים רבים, במיוחד בענייני דת ומדינה. אנשים מעדיפים מעורבות ממשלתית נמוכה בחינוך הדתי, ואפילו חלק מהסוציאליסטים עשויים להעביר את תמיכתם למועמד הרפובליקני. השאלה היא האם יהיה מספר משמעותי של בוחרים לא-אורתודוקסים, קונסרבטיבים או רפורמים, שיתהו עד כמה אובמה טוב לישראל ויעבירו את הצבעתם לרומני. הוועד היהודי הרפובליקני עובד קשה כדי לשכנע מצביעים בכך. בנושאים אחרים הם לא מצליחים לשכנע, אבל בנושא הישראלי יש להם סיכוי לא רע". תכל'ס, מהי הערכתך לגבי הצבעת היהודים? "אתה יודע, קשה מאוד לנבא, במיוחד כשמדובר בעתיד... אם ניפגש בעוד כמה חודשים אוכל להגיד לך. אני מניח שאובמה יקבל 65 עד 70 אחוזים מקולות היהודים. אבל דברים רבים יכולים עוד להתרחש עד הבחירות". למשל התפתחויות בנושא האירני? "הנושא האירני בהחלט מתקשר לטענה שאי-אפשר לסמוך על אובמה באשר לישראל. האמת היא שהממשל עשה בשנה האחרונה הרבה מאוד בנושא האירני, אף שברור שהוא אינו משביע את רצון כולם". עכשיו יהיה קשה יותר לשכנע את הציבור שהוא נוטש את ישראל כפי שאפשר היה לעשות זאת לפני שנתיים? "כן. לדעתי תגובת אמריקה כלפי אירן נובעת גם מהפאניקה מפני מה שישראל מאיימת לעשות. הם יודעים שכאשר ישראל מדברת בקשיחות העולם נהיה עצבני". והיהודים, מן הסתם, מרוצים. "זה מסובך. מחד-גיסא הם רוצים לדעת שהממשל עומד לצד ישראל, ומאידך-גיסא הם מעוניינים שהנושא יהיה כלל-עולמי. הם רוצים שישראל תהיה מוגנת אך גם אינם מעוניינים שאמריקה תיכנס לסכנה או להתנגשות צבאית בגלל ישראל".

פרופ' כהן סבור שאובמה נתפס דווקא כמי שהצליח לגבש קואליציה עולמית נגד אירן ולהחיל סנקציות יעילות כדי לבודדה בזירה הבינלאומית. הוא נהנה מעיתונות חיובית בנושא ויהיה קשה לתקוף אותו על כך.

ג'ייקובסון: "אני לא מאמין שרוב היהודים יגיעו למסקנה שהם כל כך מפחדים מהקדנציה השנייה עד כדי בריחה מסיבית לרפובליקנים. זה לא יקרה".

"הוא היה נאיבי. הוא לא הבחין שהערבים בפשטות שונאים את ישראל", מכריז חבר בית הנבחרים הייקינד. כל אנשי שיחנו מאוחדים בדעה שמשקל מכריע יינתן לנושאים החברתיים והכלכליים. למשל, לתוכנית ביטוח הבריאות - גולת הכותרת של הישגי הממשל שעליה תפארתו של הנשיא. בנושאים אלה יש לאובמה דווקא יתרון קטן, סבור פרופ' כהן, שכן היהודים נוטים לתמוך בחקיקת רווחה חברתית, אם כי הדבר אינו עומד במרכז שיחות הסלון (או שולחן השבת). הייקינד: "אם ההבטחות שאובמה הבטיח כאשר נבחר היו מתקיימות - הוא ללא ספק היה נבחר שנית. הוא שוגה כאשר הוא מנסה ליצור חיץ בין הציבור לבין בעלי ההון, כביכול יש אמריקנים טובים, יש רעים ויש מכוערים - אלה שעושים כסף. הוא מתעלם מכך שהמטרה של כל אחד היא לעשות כסף". היו שנים שבהן חשבנו, אולי קצת בגאווה או בביטחון מופרז, שהקול היהודי מכריע את הבחירות. בשיטת הבחירות לנשיאות בארה"ב, שבה המועמד המנצח בכל מדינה גורף את כל הקופה באותה מדינה, דהיינו את כל מספר האלקטורים שניתן לה על-פי גודל אוכלוסייתה, ייתכן שאין לקול היהודי כל משמעות? קן ג'ייקובסון: "במערכת בחירות צמודה, כמו זו המתנהלת כעת, יש חשיבות רבה לקול היהודי. היהודים מעורבים יותר, הם באים להצביע באחוזים גבוהים יותר. במדינות מפתח כמו פלורידה, אוהיו, פנסילבניה, הקול היהודי עשוי בהחלט לקבוע. ירידה של 15 או 20 אחוזים בהצבעה הדמוקרטית יכולה להיות משמעותית מאוד. אבל ההשפעה היהודית אינה רק בקולות. היא מוצאת את ביטויהּ בכסף. מעורבות היהודים בפוליטיקה גבוהה מכל קהילה אחרת, ולכן הם התורמים הגדולים של המועמדים השונים. יהודים שיחושו שאובמה מהווה סכנה לישראל יתרמו מיליונים למועמד הרפובליקני". כמו שלדון אדלסון שתרם לגינגריץ', והכסף ירד לטמיון. "הוא באמת מאמין שהנשיא מהווה בעיה והוא מתכוון להשקיע את כספו ברפובליקנים. מצד שני יש הרבה דמוקרטים שאכפת להם מאמריקה ליברלית, כמו אנשי הוליווד, שמאמינים שהאינטרס שלהם ושל המדינה הוא שאובמה ייבחר מחדש. כך שליהודים יש חשיבות הן מבחינה אלקטורלית ובוודאי מבחינה כספית, הרבה מעבר למספרם. קליפורניה וניו-יורק הן דמוקרטיות ברובן. בפלורידה יכולה להיווצר מציאות אחרת. יהיה זה מוזר מאוד לראות את הרפובליקנים מנצחים בניו-יורק או בקליפורניה, אבל זו הדמוקרטיה במיטבה". כהן: "הקול היהודי עשוי להכריע במספר קטן של מדינות - פלורידה, ניו-יורק, מסצ'וסטס, ניו-ג'רזי. יש מדינות שבהן ההצבעה יכולה לנוע לכל כיוון: וירג'יניה, אוהיו, צפון קרוליינה. במרוץ צמוד כזה הכול יכול להיות. אבל אם הייתי מנהל קמפיין לא הייתי מקדיש מאמצים רבים ליהודים. תחת זאת הייתי מקדיש תשומת לב רבה יותר להיספנים. הם חשובים מספרית הרבה יותר".