למשל הנשיא לשעבר קצב. כשבועיים דנו העיתונים האם ישוחרר קצב לחתונת בנו, איך ולכמה זמן. היו כמובן דעות מקלות והיו כמובן דעות מחמירות. הייתכן שאנס כה מסוכן כמו קצב בן ה-75 יצא לחופשי למספר שעות בטרם מלאה ,אפילו, חצי שנה לכליאתו? כל פקידותיו לשעבר הוזהרו להישאר קרוב לבית באותן שעות.
אז הגיע היום המיוחל ועשרות עיתונאים וצלמים צבאו על שערי הכלא ושידרו בשידור חי כי קצב לא פלט ולוא מילה אחת לעברם. בערב הם התגודדו סביב אולם השמחות צילמו כל מיני אורחים שזכו לשניות של רייטינג אך מקצב לא שמענו כלום. בבוקר ראיינו אורחים שונים שהיו בחתונה שסיפרו לנו איך אב מחתן את בנו. אחד העיתונאים נאנח: "זה מה שמעניין את העם".
ידוע שעיתונאים הם טיפוסים צבועים אך במשפט זה הם הגיעו לתחתית חבית הגועל. קצב לא מעניין את אף אחד חוץ מתאוות המציצנות והרייטינג של העלובים שבכתבי התקשורת.
תקציב השנה הבאה לא יהיה שונה מתקציב השנה שעברה למשל עניין תקציב המדינה. מזה שבועות שאנו קוראים מאמרי אימה על הצפוי לנו בשנה הקרובה. מיסים, היטלים, קיצוצים, ביטולים ועוד מיני הפחדות. הכול נכתב חוץ מהאמת הפשוטה. תקציב השנה הבאה לא יהיה שונה מתקציב השנה שעברה או זו שלפניה. כך שאם צפויים אנו לשלם מיסים נוספים ולקבל פחות שירותים בחינם הרי הסיבה היא פשוטה. שנה קודם קיבלנו יותר מדי, או קיבלנו דברים חדשים ועתה עלינו להצטמצם בכמה דברים או להוציא קצת כסף מהכיס למימון הדברים החדשים.
לטעמי הבעיה העיקרית והחשובה ביותר שתעמוד במבחן התקציב בשנה הבאה היא בעיית הגנתנו.
אירועי העשור האחרון והצפוי לנו בשנים הקרובות מאלץ אותנו לשנות את השיטה שבה אנו הגנו על חיינו בעשורים האחרונים. אם עד סוף המאה ה-20 בנינו צבא שיהיה ראוי למלחמה בצבאות אחרים, דבר שדרש השקעה כספית גדולה במטוסים, שריון, תותחים וחיילי חי"ר. הרי המאה הזאת נפתחה באיום של עשרות אלפי טילים ואולי יותר המפוזרים הן בצפון, הן בדרום והן במרחקים.
הדבר מחייב אותנו להצטייד בנשק הגנתי נגד טילים אלו כי הנשק המצוי כרגע בידינו ( חי"א, שריון וכו') אינו יעיל נגדם. חלק גדול מהנשק ההגנתי הדרוש לנו אינו קיים ועלינו להמציאו, לבנותו, לבחון את יעילותו וכמובן לשפרו. חלק עלינו לרכוש. הנשק הזה יקר מאוד ועלינו להקציב לכך את מיטב כספנו, אך בחיינו הדבר ואין צורך להרחיב בכך.
לכן מעבר לכל הפטפוטים על שנת גן נוספת בחינם או רכבת לכרמיאל או קצבאות נוספות מסוג זה או אחר עלינו קודם כל להקציב כסף להבטחת אורח חיינו התקין במדינה, הכיבודים יחכו קצת.
הסערה הסלולרית: בהצעות החדשות אין מציאה או למשל הסערה הסלולרית שפקדה אותנו שבוע שעבר. חברות חדשות הציעו מחירים נמוכים לשיחות שאנו מנהלים דרך הטלפון הסלולרי. התקשורת התנפלה על "המציאה" בשצף-קצף הציבור הגיב כעדר וערכן של החברות הותיקות ירד פלאים. כל מי שבדק את ההצעות ברצינות מצא שאין בהן שום מציאה. הן רק הצעות שמטרתן ל"הכניס" את החברות לשוק הטלפונים הסלול ארים אך אין בהן כל הטבה לעתיד רחוק יותר. אני למשל, אם אנכה מסכום התשלום החודשי את מחיר המכשיר הרי יוצא שבסך הכול אני משלם 10 ש"ח יותר מההצעות "האטרקטיביות". האם תמורת 10 ש"ח אנטוש חברה ותיקה ומבוססת עבור חברה חדשה שגורלה אינו ברור עדיין?
גם אלו שמיהרו להיפטר מנ"ע והאג"חים של חברות הסלולאר הם אותם תמימים שתמיד "נאכלים" על-ידי שועלי שוק ההון.
אולי פעם מישהו בתקשורת יפנים כי המילים היוצאות ונכתבות על ידם בקלות כל-כך עולות הרבה כסף לציבור תמים שמאזין ומאמין להם.
בקיצור: אין חדשות אמיתיות.