אף שהיהדות שוללת, עקרונית, כל פגיעה בגופתו של מת, מתבצעים בישראל ניתוחי פוסט-מורטם בעיקר במישנפטרו באורח בלתי צפוי, כדי לברר את סיבת מותם. לצורך ניתוח שכזה נדרשים הסכמת המשפחה, או צו של בית משפט, כשבמכון לרפואה משפטית שבאבו כביר נערכים מדי שנה כ-2000 ניתוחים כאלה.
אלא שבמשך עשרות שנות קיומו של המכון עלו, חדשות לבקרים, חשדות על מהלכים לא-כשרים שמתבצעים בו במחשכים. הדברים אמורים במאסות של אברי-אדם שהלכו והצטברו בו, הרחק מעיניו הרואות של הציבור ומעיני משפחותיהם של הנפטרים, בעוד שרק מתי-מספר הם אלה שזכאים להיתר-כניסה למכון.
רק עתה, שלוש שנים לאחר מותו של
דודו טופז, נודע לדברי אחיו, מיקי גולדנברג, כי גופתו של כוכב הבידור חוללה וכי הוצאו ממנה, בחשאי, ליבו וחלק מריאותיו, מבלי שאיש משארי-בשרו הובא בכלל בסוד העניין. עתה תובע האח פיצויים על עוגמת הנפש והזעזוע העמוק שנגרמו לו.
סימפטומטי
אלא שמקרהו של דודו טופז הוא רק סימפטומטי למקרים אחרים שהתרחשו בין כותלי המכון בעבר. בשנים האחרונות נקשרו לשמו שערוריות לא מעטות. מקרה מזעזע, של נטילת איבר ללא רשות מגופתו של מת, בוצע, למשל, בשנת 1997, לאחר מותו של סמל-גולני, זאב בוזגלו, בתאונת-אימונים. היה זה כשאביו, ד"ר חיים בוזגלו, רופא-ילדים במקצועו, הגיע אל המכון כדי לראות את גופת-בנו בטרם שזו תובא לקבורה. לתדהמתו הבחין האב שפגעו בגופת בנו, התאמנו עליה, חתכו את גרונו ומעיניו אף הוצאו הקרניות. על המקרה המזעזע הזה העיד הרופא, שחתם אומנם על הסכמה לניתוח הגופה, אבל לא על צעד אחר מעבר לזה.
אגב: לפי קובלנה, שהוגשה נגד מנהל המכון, הפתולוג הראשי ד"ר יהודה היס, התברר שבכ-125 מקרים מבין אלפי הנתיחות שבוצעו במכון בשנים 1996-2000, נעשה שימוש בדגימות שנלקחו בהן לצורכי מחקר והוראה, מבלי שניתנה לכך הסכמה כחוק מצד הנפטרים בחייהם, או הסכמת בני-משפחותיהם. בהקשר לכך הצביעה באפריל 2001 ועדה, בראשות השופט בדימוס
אריה סגלסון, שמונתה על-ידי משרד הבריאות, על מחדלים קשים בתפקוד המכון. ואומנם, בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה הודה פרופ' היס בהאשמה וננזף אז במסגרת של הסדר-טיעון.
הדחה
בשנים 2000-2002 סיפקו ד"ר חן קוגל, אחד הרופאים הבכירים במכון, ועובדים אחרים בו, פרטים על התנהלותו של היס ל
מבקר המדינה. הפרשות שנחשפו הובילו לבסוף להדחתו של היס מניהול המכון ב-2004, אך הוא נותר הפתולוג הראשי בו, בעוד ניהול המכון עצמו הופקד בידיו של מנהל המרכז הרפואי "אסף הרופא", ד"ר בני דוידזון.
בינתיים עזב ד"ר קוגל עצמו את המכון, מה שלא מנע ממנו לתת חוות-דעת ביותר ממאה משפטים שונים, כשבמרבית המקרים הוא שימש אופוזיציה גלויה לרופאים שעבדו בו. את ייעודו ראה ד"ר קוגל בניסיון לערער את התפיסות שהתגבשו בבתי המשפט בישראל במרוצת שני עשורים, לפיהן שומעים בהם, לדבריו, רק את בית-שמאי, בעוד שבית הלל הפך ליוק. בין היתר קבל ד"ר קוגל על שבארץ השתרשו תפיסות המנוגדות לחלוטין למה שהולך בהקשר לכך בעולם הרחב. דוגמה לתפיסה כזו היא הטענה המופרכת, לדבריו, שגולגולתו של אדם לא תישבר אם הוא נפל ממצב של עמידה, וכי במקרה של שבר כזה תמיד יחפשו את מי שדחף או היכה את המנוח.
שערוריות
באוקטובר 2009 הורו שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים למשרד הבריאות ולפרופ' היס לפצות ב-1.5 מיליון שקל הורים של חייל ששם קץ לחייו. הי זה לאחר שנמצא כי המכון נטל דגימות-דם, נוזלי-גוף ורקמות מגופתו, ממלי ליידע את הוריו.
באוקטובר 2010 היה המכון מעורב בשערוריה נוספת, כשהוגשה נגדו תביעת-ענק, בטענה כי אנשיו קברו את שרידיהם של הרוגי תאונת-מטוס בשקיות של סופרמרקט, החליפו בהן את חלקי גופותיהם ופתחו קבר, למרות בקשות המשפחה להימנע מכך.
אם לא די בכל אלה, הרי שכאן המקום להזכיר שעוד לפני שנים חשפה הקלטה של האנתרופולוגית האמריקנית, פרופ' ננסי שפרד-יוז, תיבת-פנדורה במכון הישראלי לרפואה משפטית. עולה ממנה שבמשך שנים הוצאו איברים ועור מגופותיהם של נפטרים, בניגוד מפורש לחוק וללא הסכמת משפחותיהם. אצבע מאשימה שוב הונפה כלפי פרופ' יהודה היס, שמאבקו העיקש לתרומת איברים הפך בסופו של דבר לבומרנג, כשאלה הוצאו מן הגופות ללא היתר ובניגוד לחוק האנטומיה והפתולוגיה.
אבל את הקש, שבעטיו נשבר, ככל הנראה, גב הגמל, אפשר לראות במקרה של דודו טופז. לאור הממצאים החמורים שנתגלו זה עתה בעטיו, הורה בימים אלה סגן שר הבריאות, יעקב.ליצמן, להקים ועדה לבדיקת תפקודו של הפתולוג הראשי, ועל-פי הערכה של גורמים במשרד לא יהיה הפעם מנוס מפיטוריו.