חוזרים למלחמה הארורה

"חליל". סוף. "השריון עשה היסטוריה", אומר השיר, ו"חליל" - סא"ל ((מיל.)) ד"ר עמיעד ברזנר - עשה את ההיסטוריה של השריון הישראלי. בה' באייר (28 באפריל) נפטר ברזנר, ונטמן בבית-העלמין ברחובות, עירו. בן 85 היה במותו. "איש מזן נדיר ומיוחד במינו היה עמיעד ברזנר ז"ל, 'חליל', בפי רבים, שלא בהכרח ידעו את שמו. איש של עבודה יסודית ומוקפדת, נקייה מקישוטים מיותרים וישר לעניין" - הספידו אל"ם ((מיל.)) שאול נגר, עורך הבטאון של עמותת יד לשריון. עמיעד שנולד למשפחה ממייסדי רחובות. בשנת 1946 התנדב לפלמ"ח, עבר קורס מ"כים בקיבוץ דליה, בשנת 1947, והיה מ"כ בפלוגה י"ב, ששמרה על קווי המים בנגב של טרום המדינה. שירת בצה"ל עד שנת 1980, ואת מרבית שירותו עשה בחיל השריון, בעיקר בתפקידי מטה. שנותיו הרבות בחיל השריון הניעו אותו לחקור את תולדות החַיִל. כחוקר מיומן ומלומד הוא נפגש עם ראשוני השריון, נבר בארכיונים ובמקורות תיעוד רבים ובתוך זמן לא רב כתב ופרסם שלושה ספרי מופת על ראשית השריון והתפתחותו עד למלחמת ששת הימים, וידו הייתה עוד נטויה לחקור ולכתוב על השריון במלחמת ההתשה שלאחר מלחמת ששת הימים, אך לא הספיק להשלים את המלאכה. "באנו לספוד לך בלכתך מאתנו וקשה עלינו הפרדה ממך. עשרות בשנים חיית ופעלת בינינו ונדמה היה שהוענקו לנו עוד שנים רבות של פעילותך הברוכה והיסודית, אך לא כך הייתה המציאות. המחלה הקשה הכריעה גם אותך. איש שקט היית בחייך, ומותך אפוף דממה. "כל חייך, חליל, היית יסודי, חקרן ושקדן. כצבר ובן להורים ממייסדי רחובות, הטביעו את חותמן עליך לכול ימי חייך, ארץ-ישראל המתעוררת שבה נולדת וגדלת, וישראל הצעירה שבה לחמת על עצמאותה. התגייסת לפלמ"ח בשנת 1946 ושירת בגדוד הראשון ובגדוד התשיעי - גדוד הפשיטה. במלחמת העצמאות היית מ"כ מצטיין, ונטלת חלק במבצעים הגדולים בחזית הדרום - במבצע 'יואב' לכיבוש הנגב ובמבצע 'חורב' כנגד חיל המשלוח המצרי בשלהי המלחמה. "בהמשך דרכך בצה"ל שימשת, בין השאר, מפקד קורס מ"כים חרמ"ש ומ"פ טנקים, ושנים רבות היית קצין מטה במפקדת גיסות השריון, שבה עשית עבודה יסודית הקשורה להקמת יחידות שריון חדשות ולהסבת יחידות לַשריון. במלחמת יום הכיפורים היית בחזית במפקדה של אלוף אברהם אדן, וראית את המלחמה מקרוב. "כמי שהכיר מקרוב את חשיבות מרכיב ההסתערות במאבק ובלחימה, עוד משירותך בפלמ"ח ובהמשך בשריון של צה"ל, פנית עם השחרור מצה"ל בשנת 1980, והסתערת במרץ רב על לימוד היסטוריה והוסמכת לתואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים. "חמוש בניסיון צבאי ואמון על עבודת מטה יסודית, ומצויד מעתה גם בכלי מחקר אקדמי מתקדמים, חקרת ביסודיות את תולדות השריון. עבודתך הברוכה הניבה שלושה ספרי מופת:

• בניצני השריון, שאף זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית, העלית בראשונה את מסכת ההקמה של חיל השריון של צה"ל. זה מחקר יסודי, המתאר ומנתח את מכלול הגורמים שהשפיעו על ההקמה ועל ההפעלה של כוחות השריון בצה"ל, מ-1947 עד סיומה של מלחמת העצמאות.

• בסוסים אבירים תיארת את תהליכי הבנייה וההתפתחות שעברו על חיל השריון, מתום מלחמת העצמאות ועד מלחמת סיני - מתקופת השפל שבה לא יכול היה השריון להפעיל אפילו טנק אחד, עד למלחמה שבה פעלו בהצלחה שלוש חטיבות שריון, שהביאו לביטוי תפיסה שריונית התקפית, שהובילה את צה"ל לַניצחון המכריע.

• באש לפניו תלך פרסת את ההתפתחות והתמורות בשריון הישראלי, מתום מלחמת סיני ועד ששת הימים - ספר יסוד על מקורותיו המוצקים של חיל השריון הישראלי - מוביליו, יחידותיו ומורשתו, בשנים כה חשובות בהתהוותו לַכוח המוביל בלוחמת היבשה.

"פעילותך בתחום המחקר של ההיסטוריה הצבאית הניבה עוד פירות רבים ומשובחים. כתבת ופרסמת מאמרים רבים על ההיסטוריה של השריון בצה"ל, ולא רק בצה"ל, והארת פינות נסתרות; כך לדוגמה לימדת אותנו, השריונאים, מדוע הכומתה שלנו שחורה, ומדוע טנק המגח הוא טנק מנצח בלי שיש מירכאות בשמו. ועם זאת לא היית ספון בביתך ובארכיונים. היית מעמודי-התווך של מפעל המורשת של חיל השריון. כחבר בוועדת ההיגוי של מרכז המידע ביד לשריון מיום כינונה, שקדת על המיזם החיוני של תיעוד מפקדי השריון מאז מלחמת העצמאות. רבים שאלו לעצתך, בין אם לצורכי תיעוד או לצורכי איתור לוחמים ומפקדים בעבר. חדרי מורשת בבסיסי צה"ל הוקמו רק לאחר שאישרת את תוכנם. נענית בחפץ-לב לפניות למידע לקראת מפגשי לוחמים ותיקים - והכל בצניעות ובענווה רבה. "ידך הייתה רבה גם בחקר תולדות רחובות, העיר שבה נולדת, גדלת וחיית. חקרת וכתבת על ההתיישבות בנגב. "איש נעים הליכות היית, עמיעד, איש צנוע מאוד, חבר מסור וָרֵעַ לרבים מאתנו. הלכת מאתנו כל כך בשקט, אך דמותך עוד תעמוד לפנינו שנים רבות, ופרי עבודתך הברוכה ישמש עוד רבים בעתיד. "נוח על משכבך בשלום". והוסיפה דבורי בורגר, מנהלת מרכז המידע של חיל השריון ביד לשריון בלטרון: "סא"ל (ב(מיל.)) ד"ר עמיעד ברזנר, הלך לעולמו, והותיר בלבנו חלל גדול. התרגלנו לראותו באירועי עמותת יד לשריון, לעתים מלווה ברעייתו היקרה בת-שבע, כשהוא מבטא בהתמדה זו את הערכתו ומעורבותו הבלתי-פוסקת במפעלי העמותה להנצחת מורשת גבורת לוחמי השריון לדורותיהם. "במרכז המידע של חיל השריון ביד לשריון מתועדים תוצרי מחקריו בשלביהם השונים. במיזם ייחודי של ראיונות הוא תיעד בווידיאו ובאודיו יותר מ-170 ממפקדי השריון מאז הקמתו של החַיִל. הראיונות הומרו למדיה דיגיטלית וערכם למחקר רב מאוד. שלושת ספריו, שפורסמו כרצף כרונולוגי, נמצאים אף הם על מדף הספרים במרכז המידע, והם מביאים את סיפור התפתחותו של חיל השריון במבנהו, בהצטיידותו, בתורתו הצבאית ובהיבטים מחקריים נוספים. כן ניתן למצוא מפרי עטו מאמרים שפורסמו בכתבי-עת מקצועיים ובאסופות מחקרים, ומערכי שיעור, שאותם שילבנו בערכות פדגוגיות. "עמיעד היה הכתובת הטבעית והראשונה לאין-ספור הבקשות שהפניתי אליו. קצינות ומש"קיות חינוך נעזרו בו בשאלות על גדודים ועל חטיבות; קצינות נפגעים ביקשו להיאחז בפיסות מידע נדירות, שהיה אפשר לקבל רק ממנו, על-מנת להשלים מידע על נסיבות נפילה של חללי שריון, לשחזר חדרי מורשת של יחידות שפורקו ואף להשלים רשימות מוזמנים לאירועים; לוחמים ותיקים נעזרו בו לאיתור יחידותיהם וחבריהם; חוקרים מהארץ ומחו"ל הסתייעו בו לקידום מחקריהם. לכולם השיב עמיעד תשובות ענייניות ומדויקות, תוך שהוא מכוון אותם, על-פי צורך, למיצוי משימתם. היענותו התאפיינה בהקשבה ובצניעות רבה, ועודדה את הפונים להסתייע בו בכל עת שנזקקו לתמיכתו ולהכוונתו. "בימים האלה הועברו למשמרת, באדיבותה הרבה של רעייתו, בת-שבע ברזנר, חומרי מחקר מעיזבונו, והם יועמדו לרשותם של חוקרים מורשים".

כתובת

לרגל יום הזיכרון האמריקני, קיבלתי בדוא"ל את דברי ג'ון מקסוול אדמונדס (1958-1875), שנחקקו על האנדרטה לחללי דיוויזיה 2 הבריטית בקרב קוֹהימה (הודו) במערכה על בורמה במלחמת העולם השנייה: "כשתשובו לבתיכם, סַפרו לכל עלינו, ואִמרוּ, למען המחר שלהם, הם הקריבו את היום". "When You Go Home, Tell Them Of Us And Say, For Their Tomorrow, We Gave Our Today" גם אם שורותיו מזכירות את ההספד לנופלים בקרב הגבורה בתרמופיליי - הן נשגבות ונכונות.

הישג

Perspectives on Terrorism , כתב-העת החשוב לענייני טרור, ערך רשימה של 150 ספרים חשובים בטרור בלוחמה בטרור. ד"ר בועז גנור וד"ר אלי כרמון - שניים מעמיתיי במכון למדיניות נגד טרור (ICT) במרכז הבינתחומי הרצליה - נמצאים ברשימה זו. גנור נכנס לרשימה עם ספריו, מבוך הלוחמה בטרור ו-Hypermedia Seduction. כרמון - עם ספרו, Coalitions Between Terrorist Organizations.

הקרב בטרטור 42

לפני כשמונה שנים התקבצו כמה לוחמים משוחררים וכמה חוקרים, והחילו לעסוק בחקר קרב לא-חשוב במלחמת יום הכיפורים, שרוב החבורה השתתפה בו שלא בטובתה. זה היה הקרב בטרטור 42 - המכונה בטעות (או בזדון), 'קרב החווה הסינית'. הייתי ביניהם. התכנסנו רק כיוון שצבאנו המפואר מאוד ניסה למנוע את הקרנת הסרט הדוקומנטרי, ראשומון לניר טויב, בערוץ 2. ניר, שאביו לחם כצנחן (מיל.) בטרטור 42, חשף בסרטו את קצה הקרחון על קרבות החווה הסינית, והניע מפולת-שלג, שהפריכה את מסכת השקרים של יצחק מרדכי ושל אנשיו על מעשיהם בקרב. שני רמטכ"לים והרבה אלופים, תא"לים ואל"מים לעתיד השתתפו בקרב האומלל, שהשבית את גדוד 890. חלקם עוטרו על מצגי-שווא ועל בדותות שהפיצו לכל עבר. ראוי לציין, כי הקרב האומלל הזה, שבו הוביל מרדכי את גדודו להריגתו, עדיין לא תוחקר - כמו קרבות רבים אחרים - על-ידי צבאנו הנהדר עד עצם היום הזה. כמובן, זה לא הפריע למעורבים למיניהם לפזר כזבים ושקרים על מה שאירע בו בעקבות הדיונים על הקרב בטרטור 42, כינס הפורום לאזרוח תחקירי קרבות ולקחי מלחמה סדרה של סמינרים על מלחמת יום הכיפורים, שבהם נידונו היבטים של המלחמה - ובעיקר, בחזית הדרום. לוחמים ומפקדים בכירים סיפרו על המלחמה ועל קרבות שונים בה, וניתחו אותם. עתה, אני פותח בהרצאתי את הסדרה השנייה של סמינרים, שמכנס הפורום לאזרוח תחקירי קרבות ולקחי מלחמה. הרבה מאנשי הפורום חקרו משך השנים את המלחמה, ויציגו את מחקריהם בסמינר חודשי, שיתנהל עד יום השנה הארבעים למלחמה הארורה. את מחקריהם יוציא הפורום לאור בספר, שיופיע בסוף השנה הבאה. יהיה מעניין!. הנה רשימת ההרצאות במפגשים, שיתכנסו במכון ז'בוטינסקי בתל אביב, כל יום שלישי אחרון בחודש נוצרי: 29 במאי 2012 אביתר בן-צדף: הבלוף הגדול של הצל"שים 26 ביוני 2012 סא"ל ((מיל.)) אלי דקל: כישלון צה"ל בניתוח הדפ"א המצרית במלחמת יום הכיפורים 31 ביולי 2012 ד"ר אורי מילשטיין: השערת הקונספירציה במלחמת יום הכיפורים 28 באוגוסט 2012 אביתר בן-צדף: המסד התרבותי של ההפתעה אוקטובר 2012 ד"ר מיכאל ברונשטיין: פרוץ המלחמה - שישה-תשעה באוקטובר נובמבר 2012 סא"ל ((מיל.)) ד"ר עמיקם צור: "אבירי-לב" דצמבר 2012 רס"ן ((מיל.)) סימן-טוב שגיא: הארטילריה במלחמת יום הכיפורים ינואר 2013 עוזי בן-צבי: חילוצים ב"טרטור" 42 פברואר 2013 סא"ל ((מיל.)) שמעון מנדס: ההונאה המצרית במלחמת יום הכיפורים מארס 2013 רס"ן ((מיל.)) צבי אבירם ואביתר בן-צדף: גדודי הסיור במלחמת יום הכיפורים אפריל 2013 ד"ר אורי מילשטיין: משה דיין והפיקוד העליון במלחמה מאי 2013 ד"ר מיכאל ברונשטיין: המודיעין בפרוץ המלחמה יוני 2013 ד"ר אורי מילשטיין: הפקת לקחים במלחמת יום הכיפורים

חוזר לזירה

דני קריאף, ידידי ושכני, לא למד לקח. למרות שלפני כחמש שנים הובס בבחירות לראשות מועצתנו האזורית, הודיע על נכונותו לרוץ שוב לראשות המועצה בבחירות, שייערכו בדצמבר השנה. קריאף זכה בשנת 2007 במרוץ ב-29 אחוזים מהקולות - הישג חשוב, כיוון שההצבעה למועצות האזוריות הנה מאורגנת מאוד על-ידי ממסד משומן מאוד. במדעי המדינה קוראים לה, הצבעה אינסטרומנטלית. ולמרות זאת לא נבחר ראש המועצה ברוב גדול. קריאף, חקלאי קשוח, שאינו יודע לוותר, סבור, שהאכזבה מתפקוד המועצה תביא רבים להצביע עבורו.

חלם

קדימה ומנהיגיה הוכיחו לכל, כי המלה אינה מספיקה, וצריכים לסמן כיוון. וָלא - נגיע, אחרי קדימה, אל התוהו. כשהקימו את צורן בשרון, בשנת 1992, חשבו על יישוב קהילתי עצמאי, שיגורו בה כמה אלפי אנשים. לכן, סללו אליו כביש צר ומתפתל, שמוביל גם למושבה קדימה. אחרי כעשור איחדו בין צורן לבין קדימה. עכשיו החליטה החברה הישראלית לדרכים (שהייתה פעם, מע"ץ) להקים סוף-סוף כיכר (מעגל תנועה) בכניסה הדרומית לקדימה. מעניין, שחכמי חלם, שתכננו את הכביש הנורא הזה, לא חשבו על כך מראש. מילא, יסבלו קצת הנהגים. מגיע להם. וזה מזכיר לי את תסמונת קדימה - לא זו של המוליכים אותנו באף אל התוהו, אלא תופעה מוזרה, הקשורה בנהגי המושבה: כקילומטר לפני המושבה הם מאטים, ומפריעים לתנועה, כדי שיוכלו לפנות בנחת למושבתם.