להבדיל ממדינות אחרות בעולם הנאור מציבה ישראל את תעודת הבגרות, בצירוף עמידה במבחן פסיכומטרי, כתנאי-קבלה ללימודים במוסד להשכלה גבוהה בארץ. עד לשנת 1982 היה די, לצורך העניין, בתעודת הבגרות עצמה, ואילו מזה שלושים שנה הועלה רף הקבלה בתוספת של מבחן פסיכומטרי. אין זאת כי אם ישראל היא ארץ שוחרת ומקדשת תעודות באורח אובססיבי. הגיעו הדברים לידי כך שאפילו קורס בן יומיים-שלושה מזכה את המשתתף בו בתעודת-סיום, כשהוא מנופף בה בגאון. אלא שהעובדות בשטח מוכיחות בעליל כי בעל התעודה איננו בהכרח גם בעל הדעה ולא תמיד עולה בידע שלו על מי שאיננו מחזיק בה. יתר על כן: במקרים רבים כבר הוכח שזה האחרון אינו נופל במטענו הרוחני מזה הראשון. אלא שבמדינות רבות בעולם הנאור "שמים פס" על תעודות שכאלה, לא כל שכן על תעודת-בגרות, ולחלופין גם על מבחן פסיכומטרי. קחו, למשל, את אוניברסיטת הסורבון בצרפת - מוסד אקדמי רם-מעלה לכל הדעות, שלא מהסס לקבל אל בין כתליו בוגרי-תיכון ללא תעודות שכאלה. כי בהבדל מישראל, עדיין מסתפקים הצרפתים בתעודת הסיום של בית הספר התיכון כמדד-כניסה לאוניברסיטה. זו הרי מעידה על כך שהתלמיד עמד בכל המטלות הדרושות של השתתפות בכיתה ועמידה בבחינות השגרתיות לאורך שנות לימודיו. תלוי-תרבות על אחת כמה וכמה אמורים הדברים במבחן הפסיכומטרי עצמו. בימים אלה אפילו הולכת ומתגבשת הצעת-חוק בכנסת, לפיה לא ידרוש מוסד אקדמי מבחן שכזה כתנאי-קבלה. אחרי ככלות הכל, המבחן הפסיכומטרי איננו יותר מתלוי-תרבות, ובתור שכזה גם פוגע בשוויון ההזדמנויות של התלמידים. יתר על כן: סביב הרצון להצליח במבחן התפתחה תעשיה ענפה ומשגשגת של מכונים פרטיים, שגובים ממון רב עבור השתתפות בקורסים. בדרך זו מעמיד המבחן הפסיכומטרי קשיים נוספים בפני מועמדים פוטנציאליים מרקע כלכלי-חברתי נמוך. הדברים אמורים, במפורש, בהכנסת יד גסה לכיסם של הורי-תלמידים, ובכך רק מפלה המבחן בין מי שיש לו לבין מי שאין לו. בביטול המבחן הפסיכומטרי יהיה לכן כדי לתרום להקטנת הפער החברתי-כלכלי בארץ. מאחורי הצעת החוק לביטולו עומדת קבוצה נכבדה של חוקרים ואנשי-ציבור בתחום החינוך. אלה דוגלים בהחלפתו של המבחן הפסיכומטרי במבחן אחר, כחלק מתוכנית להגברת הנגישות למוסדות ההשכלה הגבוהה. המדד להצלחה המבחן הפסיכומטרי עצמו נחשב למבחן נוראי ומטופש ומתווספת אליו גם מסחטת-כספים איומה. בתור שכזה הוא נחשב, ובצדק, לאימא של כל ההונאות. אלא שמוסדות ההשכלה הגבוהה רואים בו מסננת נחוצה, תוך שהם מתעלמים מן העובדה הפשוטה שגם תעודת הבגרות היא, בסופו של דבר, מסננת לא פחות טובה. אז מה, למען השם, הועילו בכלל חכמים בתקנתם? בסיכומו של דבר צריך להבין שלא המבחן הפסיכומטרי ולא מבחני הבגרות הם כלי החיזוי היעילים וההוגנים להצלחה בלימודים האקדמיים. רק השקידה על לימודים אינטנסיביים, לאורך שנות הלימוד בתיכון, היא שצריכה לשמש המדד להצלחה. תעודת הסיום השגרתית של בית הספר היא גם זו שתעיד על כך, ללא גינונים מיותרים של בחינות בגרות ומבחן פסיכומטרי.