את מי נתניהו מתכוון לצרף?

ביום ראשון הגיעו ללשכתו של נתניהו השרים ישראל כ"ץ, גדעון סער וגלעד ארדן. ישראל כ”ץ העלה הצעה שנועדה לחסוך מראש הממשלה מבוכה פנים מפלגתית - ההתמודדות בבחירות חשאיות על תפקיד יו"ר נשיאות ועידת הליכוד מול דני דנון ומיכאל איתן. על-פי ההצעה תינעל הוועידה ותהפוך באופן אוטומטי למרכז, וכך יוכל נתניהו לפסוח באלגנטיות על המהלך שנכפה עליו בכינוס הוועידה כשהצירים עלו על הכיסאות וזעקו "חשאית, חשאית!" הוא לא חושש שיפסיד, אבל הישג משמעותי לדנון בהצבעה חשאית יפגע ביוקרתו של יו"ר המפלגה. מנגד הוגשה לבית הדין של הליכוד עתירה של עו"ד אביעד ויסולי ופעילים אחרים המזוהים עם האגף הימני בליכוד בדרישה לכנס בדחיפות את הוועידה ולערוך בחירות לנשיאות. העניין מתגלגל כרגע, ובתשובה לעתירה נמסר מהליכוד כי "עברו רק 47 יום מכינוס הוועידה". נתניהו מוכן לוותר על כינוס הוועידה, אך דבר אחד הפריע לו. הוא היה רוצה, הסביר, לשנות את סעיף איחוד הרשימות, והתכוון לעשות זאת בוועידה. זאת הבעיה שביקש לפתור. "סעיף איחוד הרשימות" נשמע כעוד פרט טכני מהתקנון המפלגתי האפור והיבש, אך לא כך: מדובר בפתח שיכול לאפשר את כניסתם של אהוד ברק ו/או אנשי קדימה לרשימת הליכוד לכנסת הבאה. על-פי חוקת הליכוד נכון להיום, על-מנת לבצע איחוד רשימות דוגמת הקמת גוש הליכוד-גשר-צומת ערב בחירות 1996, על המציע לזכות ברוב אבסולוטי של חברי מרכז. כלומר, לא חשוב כמה חברי מרכז יגיעו לכינוס שבו תיפול ההכרעה, 1,000 או 3,000, ההצעה תאושר אך ורק אם תזכה ברוב של כ-1,700 קולות שהם יותר ממחצית חברי המרכז. הפתח אם כן הוא פתח צר. הסבירות לגייס רוב כזה נמוכה ביותר, בלי קשר לעמדותיהם ולנטיותיהם הפוליטיות של חברי המרכז. חלק לא מבוטל מהם חולם להשתלב בעתיד ברשימת המפלגה לכנסת, וכל שריון מרחיק את החלום. נתניהו מבקש להרחיב את הפתח: לשנות את הסעיף כדי שהצעה על איחוד רשימות תוכל לעבור ברוב רגיל. את השינוי התכוון לאשר בוועידה, שכל עוד לא הפכה למרכז, מוסמכת לחולל שינויים בחוקת המפלגה. ספק אם נתניהו מתלהב במיוחד מן הרעיון לראות בקרב חברי סיעתו את כצל'ה, ואם כך הכוונה היא מן הסתם לא לצרף לליכוד את תקומה או את מפלגתו של מיכאל בן-ארי. אם יורחב הפתח, מי שעשויים להיכנס פנימה הם שאול מופז עם כמה בכירי קדימה, ואולי גם אהוד ברק. דנון, שבנה את ההתמודדות שלו לנשיאות כמהלך שנועד לבלום את צירופו של ברק לרשימה, אמר לישראל כ"ץ שזו הכוונה גם הפעם. כ”ץ השיב שלא. שהכוונה היא לאפשר איחוד עם סיעות אחרות במקרה שיעבור חוק שלפיו הסיעה הגדולה ביותר היא שתרכיב את הממשלה. בסביבתו של רה"מ חוזרים ומכחישים כל כוונה לשריין מקומות לברק ומופז. גם אם ניתנה הבטחה שכזו לכל אחד מהם, לא היה סיכום מחייב ומן הסתם הסתפקו ברמזים. כ”ץ מציע לנעול בדחיפות את הוועידה, ואילו משה כחלון וגלעד ארדן מציעים למשוך עד לחגים. אחרי החגים מתחילה שנת הבחירות, ובה מוקפאים בליכוד מהלכים פוליטיים כולל בחירת ראשי מוסדות המפלגה. עד שיתחילו הדברים להתגלגל מחדש, יעברו מים רבים בירדן. ישראל כ”ץ מעוניין בבחירות בזק למוסדות הליכוד. ארדן ממתין. בינתיים מסתמנת חלוקה מעניינת למחנות בתוך הסיעה - חלוקה שהיא פוליטית נטו. יו"ר המרכז, משה כחלון (שנעדר מהפגישה ביום ראשון), בצד אחד - ויו"ר המזכירות, ישראל כ”ץ, מצד שני. יו"ר הקואליציה זאב אלקין שהתכוון להתמודד מול כחלון זוכה בסיעה לתמיכתם של ישראל כ”ץ וחיים כץ. חיים כץ אף פעל נגד הניסיונות בשבוע שעבר להדיח את אלקין מתפקיד יו"ר הקואליציה. מאידך-גיסא, נוצרה ברית פוליטית בין משה כחלון לגלעד ארדן, ששוקל להתמודד על תפקיד יו"ר המזכירות מול ישראל כ”ץ. השבוע יצא ארדן לכנס בברזיל בנושא האקלים. התלווה אליו כרמל שאמה, ששמו הועלה כמי שהיה אמור להחליף את אלקין בראשות הקואליציה. כך או אחרת, טועה מי שחוזר וטוען שנתניהו חושש מאיבוד שליטה בליכוד ועל כן שוקל בכובד ראש לחולל מפץ חדש. נתניהו משתמש באיום המרומז כאיום טקטי, אך לא מדובר באובדן שליטה. עם זאת, ההצעה לאחד רשימות - שהיא בעצם הצעה לשריין מקומות לנציגי מפלגות אחרות - עשויה להיתקל בהתנגדות כמעט מקיר לקיר. בסיעה יש מי שמעריך כי מדובר בהצעה מצומצמת. לא באיחוד רשימות אלא בשריון מקומות למספר מצומצם של אנשי קדימה, כאלה שלא יעוררו התנגדות ברחוב הליכודי, דוגמת צחי הנגבי, יעקב אדרי ועתניאל שנלר. להנגבי זוכרים בליכוד חסד נעורים. אדרי, שמנמיך פרופיל לאחרונה - אומרים בשטח - הוא "עם רגל אחת בליכוד". במקרה של שנלר לא מדובר בחזרה הביתה, אך נראה שהוא בליכוד עם שתי רגליו.