בכל פעם שאני דוגיסיטר
ומטיילת עם הכלבה בשכונה,
ברמת גן - עיר הגנים,
המתהדרת בחוצות - בשלטים גדולים,
כי זכתה בפרסים בתחרות בין הערים,
אני חוזרת מתוסכלת נכלמת מרוב בושה,
מהלכלוך ומהזוהמה.
על המדרכות ולאורך השבילים
כוסות חד פעמיות, ניירות, בקבוקים וצואת כלבים.
בין השיחים ערימות של בלונים קרועים,
כדורים מפוצצים וחיתולים משומשים.
גם אם יעבדו במחלקת תברואה עשרות מנקים,
24 שעות ביממה ובשבתות ובחגים,
לא יוכלו להתגבר על ההפקרות, על האדישות ועל האטימות.
על פעילות של תושבים מבוגרים וצעירים - חסרי חינוך ותרבות.
אני קוראת לראש העיר ולכל אנשי החינוך,
להתחיל במלחמת חורמה נגד הלכלוך.
צריך להקים גוף עירוני, אשר יפעיל את הילדים, הנוער והמבוגרים,
יעורר את תודעת התושבים.
כפי ששינו את המצב המחפיר, בנושא הטבע ופגיעה בפרחים,
כפי שהצליחו לחנך לזרוק עיתונים ובקבוקים בפחים אחרים,
כך יאספו את צואת הכלבים ולא יזרקו פסולת בין השיחים והעצים.