בעוד פוליטיקאים אלה ואחרים מתחבטים לגבי אלו סנקציות נכון להפעיל, האם להחיל את החוק רק על המגזר החרדי או שגם על הערבי – נראה כי אין כל כוונה לטפל בנושא באופן מעמיק. מאחר שהתעורר הנושא וטוב שכך, יש להקפיד על הגדרה אחידה וגורפת ולא ע"פ מגזר – כל אזרח, ללא הבדל של דת, גזע ומין – חייב חובה מוסרית לשרת את המדינה בה הוא זוכה לקבל זכויות רבות.
מדוע לדרוש רק מהחרדים? מדוע אזרחים ערבים הנהנים מביטוח לאומי וחינוך חינם לילדיהם לא מחויבים, כבר מזמן, לשרת את המדינה שהיא גם מדינתם? מדוע יושבים זה לצד זה סטודנט יהודי וסטודנט ערבי באוניברסיטה, שכר הלימוד של שניהם מתוקצב באותה מידה רק שהראשון תרם למדינה והשני לא?
מדוע איננו מאפשרים לכל אזרח במדינה את הזכות לקחת חלק בנטילת העול ובכך מאפשרים לו לחוש גאווה וזיקה חזקה יותר למדינתו?
מדינת ישראל היא מדינה ייחודית בכך שיש בה צורך גדול במשאבים רבים עבור מערכת ביטחון גדולה, יעילה ומורכבת – כצורך קיומי. על-רקע עובדה זו, קיימת הנורמה בזרם המרכזי של החברה הישראלית בעיקר היהודית, של שירות צבאי בצה"ל. לצד שירות זה, קיים אף השירות הלאומי העונה, בדרך כלל, על הצורך לשרת את המדינה במסגרת ובתפקידים שלא סותרים את ערכיהן של בנות דתיות מסוימות.
בפועל, קבוצות גדולות של אזרחים ואזרחיות במדינה אינם לוקחים חלק בנטל השירות למדינה, כשהעיקריות הן – המגזר הערבי והמגזר החרדי. במטרה לאפשר שירות של כלל אזרחי המדינה למדינת ישראל, ללא הבדל דת, גזע ומין - באחריותה של מדינת ישראל להקים מנגנון של שירות אזרחי.
מטרות
- ניצול משאבים אנושיים של כלל האוכלוסיה לטובת מדינת ישראל והחברה בישראל.
- חיזוק הזיקה בין האזרח לבין המדינה והקהילה דרך עשייה התנדבותית.
- חלוקת הנטל של השרות למדינה בין כלל אזרחי המדינה ודרך זאת – קידומו של הצדק החברתי.
השירות האזרחי
לצד השירות בצה"ל, מדינת ישראל צריכה להקים מנגנון יעיל ואמיתי של אפשרויות רבות ככל האפשר לשירות אזרחי. כזה שיוכל לתת מענה עבור אזרחים שאינם מתאימים לשירות צבאי - אם מטעמם של אותם אזרחים ואם מטעמם של הצבא ושל בטחון המדינה.
שירות אזרחי רצוי שיתקיים בקהילתו של האזרח או בסביבתו הקרובה, כדי ליצור תנאים נוחים לאזרח המשרת. בפועל עיקר אפשרויות השירות יתקיימו במסגרת הרשות המקומית אליה שייך האזרח, לצד מערכות ארציות בהן ניתן לשרת כגון – מד"א, משטרת ישראל, בתי חולים וכו'. למשל: סיוע במערכת החינוך, פקידות, ניהול חשבונות, אחזקה וכו'.
כל אזרח שימלא תפקיד במסגרת שירות אזרחי במהלך שנתיים או שלוש ויתוגמל באופן סמלי (שכר חודשי של חייל שאיננו קרבי) יחסוך למדינה משכורת כמעט שלמה של אותו תפקיד שימולא ע"י עובד רשות, או עובד בגוף ארצי ציבורי כלשהו אחר.
הכנה ותגמול
לאחר הקמת מנגנון של שירות אזרחי תחת מנהלת ממשלתית יש לפעול בשני מישורים:
1. הכנסת תוכנית לימודים דו שנתית לתוכנית הליבה בכל הזרמים החינוכיים שיש במדינת ישראל, כהכנה ערכית ומנטאלית של תלמידי י"א ו–י"ב, לקראת תרומה לקהילה ותרומה למדינה. התוכנית צריכה לעסוק באופן נרחב בנושא, ע"י שיעורים מובנים של אנשי חינוך שיוכשרו לכך ע"י המדינה בכל המגזרים.
מטרות התוכנית:
א. להעלות למודעות את הצורך והחשיבות שבתרומה למדינה, לחברה ולקהילה בה האזרח חי.
ב. להבהיר מה הם הדברים שכל אזרח מקבל מהמדינה על חשבון כספי הציבור.
ג. ליזום מפגשים עם אזרחים תורמים שיתארו בין השאר את תחושות הסיפוק מהעשייה.
ד. לדבר על התמורה הישירה – חיזוק הקשר והזיקה עם המדינה ממנה האזרח מקבל ובה הוא חי, והעקיפה – תגמולים והטבות שינתנו על בסיס תרומתו.
2.לאחר שתוכנס התוכנית החינוכית ותיושם בכל מערכות החינוך – הפעלת תקצוב דיפרנציאלי בתחומים שונים, שאינם מהווים צורך קיומי בסיסי, לדוגמה – לימודים על תיכוניים – אקדמיים, מקצועיים, תורניים – כל אזרח שיתרום למדינה יתוקצבו לימודיו באופן משמעותי ואם ניתן, יינתנו לו חינם. אזרח שלא שירת את המדינה יוכל ללמוד אך שכר הלימוד שלו לא יתוקצב כלל.
בצורה כזו, יוכל כל אזרח לבחור את דרכו. אזרח שלא יושפע ממערכת החינוך ויתעקש שלא לשרת את מדינתו לא ינודה ולא יירדף אך זכויותיו כאזרח תהיינה פחותות משל אזרח אחר ששירת את המדינה, זאת ללא קשר לשיוכו המגזרי, דתי או מגדרי.
מעבר להסברה החינוכית ולתגמול בתחום הלימודים העל תיכוניים ובתחומים נוספים לא תופעל כל מערכת אכיפה. חשוב לעשות מאמץ לקדם את הרעיון דרך החינוך והתיגמול – על דרך החיוב ולא על דרך הענישה.
חשוב בנוסף להדגיש את העובדה שהמנגנון מיועד לכל אזרחי המדינה כולה במטרה לאפשר לקבוצות שונות לקשור גורלן עם הזרם המרכזי והציוני של מדינת ישראל ולהפוך בכך לשווה בין שווים.
