הארועים המסעירים של הימים האחרונים באזורנו דחקו לקרן זווית סוגיה רגישה למדי שעלתה לסדר היום הציבורי-פוליטי בארה"ב , שלא במפתיע, בזיקה בלתי אמצעית למזה"ת. הכוונה היא לפולמוס שעוררה חברת הקונגרס מישל בכמן, מי שניסתה כוחה בפריימריז של המפלגה הרפובליקנית וכשלה בשלביו המוקדמים של המרוץ, בעניינה של הגב' הומה עבדין, מוסלמית, המכהנת כיועצת בכירה של מזכירת המדינה האמריקנית
הילרי קלינטון.
חברת הקונגרס בכמן מעלה חשד כי תנועת "האחים המוסלמים" הצליחה לחדור לדרגים משפיעים בממשל האמריקני, עד כדי הקרנה על קבלת החלטות מוטות בהקשר המזרח תיכוני. באיגרת מפורטת ששיגרה אל מבקרי משרדי החוץ, המשפטים, ביטחון הפנים ומנהל המודיעין הלאומי, דורשת בכמן לערוך חקירה בינמשרדית מקיפה לאימות ההערכה בדבר החשדות בעניין זה.
בלשון הכותבת "to request a multi-department investigation into potential Muslim Brotherhood infiltration into the US Government".
הומה עבדין - הלוחשת על אוזנה של קלינטון בכמן ועוד ארבעה חברי קונגרס נוספים גורסים כי לגב' הומה עבדין זיקה ברורה ל'אחים המוסלמים', גם כדבר הנובע מהשתייכות בני משפחתה לגופים איסלאמיים ובכלל זה כאלה הקוראים להנהגת ה-שאריעה כחוקה מחייבת במדינות האיסלאם. אליבא דיוזמי החקירה, העובדה ש-הומה עבדין נחשבת כמי ש"לוחשת על אוזנה" של מזכירת המדינה בוושינגטון, מעלה חשד סביר שיש לה השפעה בלתי מבוטלת על עיצוב מדיניותה המזרח תיכונית של ארה"ב.
עוד תוהים הפונים, כיצד, נוכח הההיסטוריה המשפחתית שלה, קיבלה הומה עבדין, שזכתה לכינוי "הנשק הסודי של הילרי קלינטון", סיווג ביטחוני גבוה המקנה לה נגישות למידע סודי ביותר ובכלל זה חומר הקשור למגמות האמריקניות כלפי האחים המוסלמים? האם אין מתקיים בפועל במקרה זה מצב של "מעורבות זרה" בענייניה של ארה"ב?
גישה אוהדת במיוחד הארגומנטציה המניעה את התביעה לחקירת החשדות בנדון מבוססת על העובדה כי וושינגטון מפגינה גישה אוהדת במיוחד כלפי תנועת האחים המוסלמים במצרים, אולם גם גם על ניתוח החלטות אמריקניות במהלך כהונתו של הנשיא
ברק אובמה ומזכירת המדינה, קלינטון, בהקשר המזרח תיכוני. בהקשר זה יצויינו הדגשים הבאים:
- מחלקת המדינה הבהירה כי ממשל אובמה שבע רצון מהדומיננטיות של האחים המוסלמים בממשלה המצרית.
- מזכירת המדינה קלינטון התערבה באופן אישי כדי להפוך על פיו צו של ממשל בוש למניעת כניסתו לארה"ב של טאריק רמדאן, נכדו של מייסד תנועת האחים המוסלמים.
- מחלקת המדינה מנעה מישראל את ההשתתפות ב"פורום הגלובאלי נגד טרור", בעוד טורקיה נטלה חלק מרכזי בכינוס. בדברי הפתיחה התייחסה מזכירת המדינה לפיגועי טרור שונים אולם נמנעה מאיזכור פיגועי החמאס נגד ישראל; זאת כצעד של חנופה כלפי האחים המוסלמים אשר מצידם גורסים כי החמאס אינו ארגון טרור ומעשי תקיפה נגד ישראל אינם בגדר פעולות טרור.
- הבית הלבן ומחלקת המדינה ניטרלו מהלך של הקונגרס לעצירת העברת כספי סיוע בגובה 1.5 מיליארד דולר למצרים לאחר נצחון האחים המוסלמים בבחירות לפרלמנט.
- הממשל סיכל הגבלות של הקונגרס על הרשות הפלשתינית והפשיר עשרות מיליוני דולר שנותבו בחלקם גם לגורמי החמאס ברצועת עזה.
- הממשל האמריקני אירח לאחרונה משלחת פרלמנטרית מצרית שבהרכבה נכלל חבר מן המפלגה ה-סלפית "ג'מאעת אל איסלאמיה" המקוטלגת פורמאלית כארגון טרור זר. מחלקת המדינה סירבה למסור פרטים אודות הליך הנפקת הוויזה עבור גורם זה.
- במהלך ביקורה במצרים (אמצע יולי השנה), הפעילה מזכירת המדינה לחץ על הגנרל טנטאווי, להעביר את מלוא סמכויות השליטה במצרים לידי הפרלמנט הנשלט בידי האחים המוסלמים ולנשיא הנבחר מורסי, על-אף העובדה כי מורסי הצהיר לאחר שנבחר, כי שחרורו של השייח' העיוור, עומר עבד אל-רחמן (הכלוא למאסר עולם בארה"ב), הוא בעדיפות עליונה מבחינתו.
הגם שביקורה של הגב' קלינטון במצרים ייזכר אולי יותר בשל תקרית השלכת העגבניות והנעליים לצד קריאות עולבות בהילארי, הרי שאין בכך כדי להפחית מהמימד המהותי הנובע מהתייצבותה הבלתי מעורערת של וושינגטון לצד האחים המוסלמים. על כך בעצם נשענת דרישת חברי הקונגרס השמרניים לפתיחת חקירה בהקשר הנ"ל.
יודגש כי ליוזמתה של חברת הקונגרס בכמן קמו מתנגדים לא מעטים ובראשם הסנטור הרפובליקני ג'והן מקיין, שהתמודד מול הנשיא אובמה בבחירות הקודמות לנשיאות. לטענת מקיין, אין שחר לחשדות כלפי הגב' עבדין בהקשר של נאמנות כפולה. גם חברת הקונגרס הדמוקראטית קייט אליסון, אשר התאסלמה זה מכבר, יצאה חוצץ נגד טענותיה של בכמן.
קרירות מופגנת ביחסי ארה"ב-ישראל הפולמוס הציבורי בארה"ב בהקשר זה מעיד על התחממות מערכת הבחירות לנשיאות, כאשר המימד המזרח תיכוני מהווה מוקד מרכזי בהיבט מדיניות הוץ האמריקנית, גם אם אין זה נושא המוקד בקמפיין. מכל מקום, אין חולקים על העובדה כי יחסי ארה"ב-ישראל מאופיינים ברמה המדינית בקרירות מופגנת, ובמחלוקות באשר לדרכי הפעולה לטיפול בנושאים האקוטיים ביותר בזירת המזרח התיכון.
משקלם הריאלי של היועצים המוסלמיים המקורבים למקבלי ההחלטות בוושינגטון בעיצוב מדיניות החוץ כלפי המזה"ת אינו ידוע, אולם במבחן המעשה אין לשלול את האפשרות כי נודעת להם השפעה המותירה רישומה בפועל. יוזכר בהקשר זה כי הנשיא ברק אובמה מעסיק את הגב' דליה מוגאהד , מוסלמית ילידת מצרים, כיועצת מיוחדת , המעורבת גם בכתיבת נאומיו בנושאי המזרח התיכון. שמה של מוגאהד , שאינה מסתירה את תמיכתה בהנהגת ה-שאריעא כחוקה מחייבת במדינות המוסלמיות , נזכר כמי שניסחה את המסרים שנכללו בנאומו המפורסם של אובמה בקהיר, שבו קרא לפיוס מלא עם העולם המוסלמי (יוני 2009).
גם אם המיני-שערוריה בהקשר לגב' עבדין תגיע לכלל מיצוי בטרם חקירה , הרי שחשיפתה מציפה באופן פומבי , דעה אחרת בארה"ב באשר למדיניותו המזרח תיכונית של ממשל אובמה , שגם כך נחשד כמי שנוטה חסד למדינות האיסלאם. התמוטטות חזונו הנאיבי של נשיא ארה"ב באשר להתקרבות לעולם המוסלמי כאמצעי לנטרול המגמות הג'האדיסטיות , תוך הקרבת היחסים המיוחדים עם ישראל, מותיר איפוא את "קלף" האחים המוסלמים במצרים כמעין "הימור" אחרון העשוי לשחק לידיה של המדיניות האמריקנית. ספק רב אם סיכויי הצלחתו של הימור זה גבוהים מהסבירות לכשלונו.