ההשלמה עם המנטרה שהשתרשה בעולם על "כיבוש ישראלי בגדה המערבית", ומכאן - סיפורי קולוניאליזם, אכזריות ו"אפרטהייד" המלבים את שנאת היהודים בעולם - גובה לא רק מחיר מדיני וביטחוני, אלא גם מחיר כלכלי - בהתפשטות המסע להחרמת הייצוא הישראלי לשוקי העולם. אולי מכות אלו בכיס (שבהן האמינו האנטישמים מאז ומעולם) יעוררו את קברניטי המדינה לצאת למלחמה גלויה להגנת זכויותינו, שנקבעו בהחלטה של חבר הלאומים שהוזנחה, אך לא פגה, והקובעת שביהודה ושומרון איננו "כובשים", אלא בעלים חוקיים.
ולא מדובר כאן במלחמה המחייבת גיוס של צבא, או גיחות הפצצה של חיל האוויר. המלחמה הדרושה כאן כולה - דיפלומטית, הסברתית, ומשפטית, עם הרבה פחות סיכון מזו שנפתחה במלחמת לבנון האחרונה, או במבצע "
עופרת יצוקה", וגם מחירה אפסי ביחס למלחמות הקודמות. המחיר הפנימי ששולם בישראל, על ההתעלמות ארוכת השנים מזכויותינו שנקבעו במנדט חבר הלאומים, כבר התבטא בנזקים בלתי הפיכים של טיפוח אידיאולוגיה אנטי-ציונית הרסנית, בחוגים רחבים בישראל, ואיתה - תופעות הפוגרומים האלימים מתוצרת עצמית נגד מתיישבים ביו"ש, עם החרפה שלא תימחק מההתנכלות לעמונה, מיגרון ושכונת האולפנה בבית-אל.
עונש על הכחשת זכויות העם היהודי
אם במדינות אירופה יש עונש מאסר על הכחשת השואה, אין שום הצדקה שמדינת היהודים לא תקבע עונשי מינימום על הכחשת זכויות העם היהודי בארץ ישראל, לפי החלטת חבר הלאומים. אין הסברה טובה יותר לזכויותינו הלגיטימיות מאשר במשפט פומבי לשונאי ישראל - מבפנים ומבחוץ - המתנכלים לזכויות אלו. ואם תקום צעקה של הצבועים נגד "משפטי ראווה" - תשובתי היא שמכשיר זה מימי סטאלין הרצחניים, דווקא מתאים במיוחד לממשיכי המסורת הבולשביקית שהתחברה עם האיסלאמיזם הנאצי. טוב תעשה הכנסת, אם במקום ויכוחי הסרק על גילי הגיוס לחרדים, תקדיש את הזמן לחקיקה תכליתית הדרושה כיום, לפחות - כעזרה מיידית לייצוא הישראלי הנאבק על קיומו. ולמען הגילוי הנאות: אינני כותב זאת כ"חכם בלילה" אלא - לאחר ניסיונות חוזרים ונשנים לשכנע חברי כנסת ליזום מהלך של חקיקת הגנה לישראל מאז תחילת שנות האלפיים. בספרי "ללמוד מהחיים" הסברתי את חשיבות העניין, גם לעידכון תורת הלחימה של צה"ל, שעדיין דבקה לפרדיגמות שנקבעו לתנאים שונים לחלוטין מימי בן-גוריון.
הגיע הזמן שקברניטי המדינה יבינו באיזו מלחמה אנו נמצאים, ובלי לצאת להרפתקאות מסוג "לבנון-2" או "עופרת יצוקה" - ינקטו בצעדים להגנת האינטרס הלאומי, שההתנכלויות לו הפכו לספורט בינלאומי ולתחביב של האוטו-אנטישמים מבפנים. לשם כך לא צריך לחכות שהכנסת תעשה את מה שמוטל עליה בחקיקה הדרושה למדינה, כי בינתיים, קרוב לוודאי, שהגייס החמישי בישראל כבר מכין את התקפת ההשמצות נגד השופט לוי, עם כינויי הגנאי הבולשביקיים המקובלים עליהם - לו ולמי שתומכים בחוות-דעתו. לא צריך להתפלא אם בקרוב נראה את השמות הידועים חתומים על מודעות (בתשלום שיגיע מהחוץ?) נגד המלצות ועדת השופט לוי. ההגנה על המלצות אלו היא כיום אינטרס לאומי וציוני ממדרגה ראשונה. ואם במערכת המשפטית יש מי שמתנכר להן - אסור שימשיך לכהן בתפקיד ממלכתי במדינת העם היהודי.
