כך מפקירים את חייכם

אירועי הימים האחרונים בפוליטיקה הישראלית היו צריכים להדיר שינה מעיני כל אזרח במדינה. לא, אין הכוונה לפוליטיקה הצינית והנלוזה אלא לכל מה שמתלווה אליה. למראה עיסוקיהם של קברניטי המדינה, לתככים האישיים, לגניבת הדעת, לשחיתות מוסרית והאתית, על כל אדם לשאול שאלה טריוויאלית אחת: האם מנהיגנו אינם מפקירים את היקר מכל, קרי ביטחון האזרחים? תשובתי היא כן רבתי. שימו לב להתבטאות שאול מופז אגב ניסיון הפוטש בקדימה: "היה פה ניצול ציני של קודש הקודשים של ביטחון ישראל, ויותר מזה לא אומר". דברים אלה נאמרו כתגובה לרעש התקשורתי שנוצר בעקבות החבירה בין ראש הממשלה למר צחי הנגבי. אם אין כאן הפקרה של ביטחון האזרחים, אז מה כן יש? רק כסיל איננו יכול שלא להבין שראש הממשלה, מתוך שיקולים צרים, היה מוכן לתת את ידו לצחי הנגבי, עוד אחד מל"ו הצדיקים, כדי לצאת להרפתקה צבאית. לא כותב המאמר אומר זאת אלא מי שהיה עד לפני ימים ספורים סגן ראש הממשלה, שר ביטחון בעבר ורמטכ"ל, ושותף סוד לגבי התכנונים של ראש הממשלה וחבריו: "היה מעשה חמור יותר, של ספסור בקודש הקודשים של בטחון המדינה, והאמן לי, אני יודע על מה אני מדבר ולא אוסיף עוד מילה". ממשיך מר מופז וקובע: "אני אומר את הדברים האלה בלב כבד מאוד ובתחושה קשה מאוד שזה קורה בישראל, שידעה לשמור על ההבדלים בין מהלכים פוליטיים לבין נושאים שקשורים בביטחון האישי ובביטחון הקולקטיבי ובביטחון הקיומי". הפשט: יש כאן הפקרה של ביטחון אזרחי ישראל לטובת מהלכים פוליטיים נלוזים. ומדוע הם נלוזים? כי מי הוא הח"כ דואן? מישהו שמע עליו? מה לו ולסגן שר? וישנה עוד דמות מאוד מוכרת ומאוד בולטת בפוליטיקה הישראלית, הלא היא הח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ', שגם היא דרשה להיות סגנית שר. כמובן שדרישות "הקוורטט" נועדו רק לטובת ביטחון ישראל. אגב, אם מישהו יודע מי זו הח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ', מתבקש להשכיל את כולם. לגבי הנגבי, האמת היא שאין לצפות לגדולות ונצורות. הוא כה צח וזך שהרי אין טעם להכביר מילים.

תעתועי המילים של מופז

מר מופז, עם כל הכבוד, איננו יכול לרחוץ בנקיים. האיש שהוביל את אחד המהלכים המוזרים ביותר בשנים האחרונות היה מר מופז עצמו. קדימה היא מבחינת צאן שאין לו רועה, או מפלגה ללא אידיאולוגיה והנהגה. מכאן ועד להצטרפות לקואליציה של נתניהו, הדרך ארוכה מאוד. ומדוע קביעה זו? התשובה פשוטה: הנה מר מופז על מר נתניהו, זמן קצר לפני הצטרפותו לקואליציה של נתניהו: "ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא שקרן. מה שעשה פה, שום ראש ממשלה לא העז לעשות...היום נעשה מעשה חסר תקדים על-ידי ראש הממשלה ודובריו. זה היה מעשה נבלה". נניח שהציבור מסכים עמך, אז איך תסביר, מר מופז, את הצטרפותך לממשלתו של ה"שקרן"? היית צריך להיות חודשיים בממשלתו של מר נתניהו כדי להגיע לאותה המסקנה שהגעת אליה לפני כניסתך? מר מופז, יש גבול לתעלולים ותעתועי מילים. הווידוי המרגש ביותר היה של יו"ר סייעת קדימה, דליה איציק, לשעבר מפלגת העבודה, לשעבר יו"ר הכנסת וטוענת לנשיאות, לשעבר תומכת בפרס, לשעבר תומכת בלבני, לשעבר תומכת במעבר ממפלגת העבודה לקדימה, בו היא גילתה לציבור הרחב שכאבי בטן עזים תקפו אותה בלילה שבו התלבטה אם להיות לשעבר בקדימה או לשעבר בליכוד. אין לזלזל בכאבי הבטן של גב' איציק וכולנו מאחלים לה בריאות שלמה. השאלה היא, מה הקשר בין כאבי הבטן לבין התלבטויותיה? שום דבר ממשי. הרקורד הפוליטי שלה דל כדלות דיירי הרחוב. כמובן שלטענתה, רק הדאגה לביטחון ישראל ואזרחיה היא שגרמה לכאבי הבטן. לנו, אזרחי המדינה, לפחות לחלקם, מתהפכת הבטן למראה מעשיהם המכוערים והנלוזים של הפוליטיקאים הנושאים את ביטחון ישראל לשווא.