זו החשיפה הראשונה בישראל של פריפקס, שזכתה לכתבות מחמיאות בכלי תקשורת כמו "
וול סטריט ג'ורנל", "ניו-יורק טיימס", מגזין "טיים" ו"פייננשל טיימס". במכתב השנתי שכתב
ביל גייטס במסגרת הקרן שלו ושל אשתו, הוא ציין את המוצר של פריפקס ואת המתחרה העיקרי שלו כפתרונות לעצירת התפשטות ה-HIV. "אפילו בשיטה העתיקה של מילה, לחדשנות יש פוטנציאל לעשות שינוי גדול. המכשירים החדשים מפשטים את ההליך והופכים את הניתוח ללא הכרחי". גייטס הזכיר את פריפקס כמה פעמים בשבועות האחרונים, בין היתר בהרצאה שנשא מול סטודנטים בסטנפורד.
יחד עם פירסט שותפים בהקמת החברה שלושת היזמים שפיתחו את המוצר: בעלה ד"ר אורן פירסט, המשמש כיו"ר החברה, עידו קילמניק ו
שאול שוחט. לטענתה, לצוות יש ניסיון מצטבר של יותר מ-70 שנה בתחום המכשור הרפואי. פירסט מגיעה מהעולם העסקי ואין לה השכלה רפואית. בשלב זה היא האחראית על פעילות המכירות באפריקה, ומשמשת למעשה כאשת השיווק היחידה של החברה ביבשת ובעולם.
בנוסף לעובדים שמעסיקה החברה בהרצליה, היא מעסיקה שני עובדים באפריקה שמסייעים בהיבטים הקליניים ובהדרכה על השימוש במכשיר. החברה מתכוונת לגייס בקרוב עובדים נוספים ביבשת, ואת פעילות הייצור שלה היא מבצעת בגן התעשיה תפן.
עד היום גייסה פריפקס כ-4 מיליון דולר למימון פעילותה. החברה קיבלה השקעה של 1.25 מיליון דולר מקרן Acumen Fund, שעוסקת בתחום השקעות צומח שמכונה Impact Investment, כלומר השקעות שבנוסף לתשואה הכלכלית, יש להן השפעה חיובית על החברה. כמו-כן השקיע בחברה BTG Pactual, בנק השקעות ברזילי שהוא הגדול מסוגו בדרום אמריקה. שאר המימון הגיע ממשקיעים פרטיים, בהם רונן בוימל, ישראלי לשעבר ובכיר בגוגנהיים פרטנרס, וד"ר אברהם כדר, רופא ויזם שהקים את האתר החינוכי לילדים "בריינפופ".
בינתיים החברה לא פנתה לממשלה לקבלת כספי מדען או מענקים אחרים, אך לדברי פירסט, סביר להניח שפריפקס תצטרך לגייס הון נוסף בעתיד. החברה עדיין לא מציגה רווחים.
סטארט-אפים ישראלים רגילים לעשות עסקים עם ארה"ב, אירופה והמזרח הרחוק. איך זה לעבוד עם אפריקה?
"זה מאתגר, כי אין רבים שיודעים לעשות עסקים באפריקה ואני לומדת לבד. כבר שנתיים וחצי אני נמצאת על הקו ישראל-אפריקה, אז למדתי להכיר את התרבות והרגישויות ואני פוגשת אנשים מבריקים. אני מנפצת מיתוסים זה אחר זה. מעולם לא נתקלתי בשחיתות, והאנשים שאני פוגשת הם חכמים ואכפתיים כלפי המדינה שלהם. עם זאת, אומנם אני עושה עסקים באפריקה, אבל הכסף הוא כסף מערבי - כך שאני לא תלויה במוסר התשלומים של אפריקה. אני עובדת מול ממשלה אפריקנית ומקבלת את התשלום מממשלת ארה"ב ומגורמים מערביים אחרים".
האתגרים שפריפקס מתמודדת אתם שונים מעט מאלה של רוב הסטארט-אפים הישראלים, ולא כוללים סתם חדשנות טכנולוגית או שיווק חכם - אלא גם התגברות על המצב המחפיר של מערכת הבריאות במדינות אפריקה מוכות האיידס. פירסט מספרת כי ברואנדה, אחת המדינות המרכזיות שבהן פעילה החברה, 300 רופאים בלבד מטפלים ביותר מ-10 מיליון אזרחים - 0.2 רופאים לכל 10,000 תושבים, לעומת 36.3 בישראל. "כשמבינים את קנה המידה, מבינים בפני מה אפריקה עומדת. לרופאים יש דילמות יום-יומיות, אם לטפל ביולדת או לימול גבר".
בהתחשב בנתונים אלה חיפשו בפריפקס פתרון שיאפשר גם לאחיות לבצע מילה. כיום מדריכה החברה אחיות תוך שלושה ימים כיצד לבצע את ההליך בשטח. "המצאנו את הפתרון היחיד שיביא למילת 20 מיליון גברים עד 2015", מצהירה פירסט. "הגאונות במוצר היא הפשטות שלו. כמה מלות מפתח הובילו את צוות הפיתוח מהיום הראשון: כיצד ליצור מוצר בטוח, פשוט, שיכול להגיע להמונים בטווח קצר ושהוא יותר זול מהפתרון הניתוחי". גם התנאים שבהם מתבצע ההליך היו חלק מהאילוצים שבהם התחשבו בפריפקס: "מההתחלה דימיינו איך אחות מבצעת את הפרוצדורה באוהל ללא חשמל, בתי חולים ורופאים. זה האתגר הפיתוחי שעמד בפנינו - והצלחנו".
המכשיר בנוי משלושה רכיבים, כך שבאמצעות רצועת גומי מיוחדת, המולבשת על גבי איבר המין, נוצר נמק מכוון על העורלה - בדומה לנמק שיוצרים בחבל הטבור של תינוק. תוך כמה שעות העור המת מתחיל להתייבש, ותוך שבוע אפשר להסיר את המכשיר ולסיים את התהליך. הלבשת המכשיר נמשכת שתי דקות בלבד, והאדם שעובר את ההליך לובש את המכשיר במשך שבוע ימים, שבו הוא ממשיך לתפקד כרגיל. לטענת פירסט, הפרוצדורה כמעט לא גורמת לכאב, למעט כאב קצר כשמסירים את המכשיר. לאחר הסרת המכשיר הפצע מחלים, כמו לאחר ברית מילה רגילה. "אנחנו בעצם מוציאים את העוקץ מהליך מאוד מפחיד. אין זריקות, אין דם ואתה חוזר לעבודה תוך חמש דקות".
המכשיר שפיתחה פריפקס קיבל בינואר 2012 את אישור ה-FDA (מינהל התרופות והמזון האמריקני), לאחר המתנה של כשנה. החברה לא נדרשה להשיג את האישור כדי למכור את המוצר באפריקה, אבל "עשינו זאת כהכרזה על איזה סוג חברה אנחנו וכמה בטיחות ואיכות חשובים לנו", מסבירה פירסט. "אין פשרות בדברים האלה". בנוסף קיבל המכשיר אישור של תקן CE האירופי. ביקורת האיכות היא הסיבה לכך שפריפקס מייצרת את המכשיר בתפן ולא במזרח הרחוק.
עד כה עברו את ההליך יותר מ-5,000 גברים, מתוכם כ-1,800 במסגרת הניסויים הקליניים. לפי מחקר השוואתי שהתפרסם בכתב העת המקצועי JAIDS, השימוש במכשיר הישראלי מזרז את התהליך פי חמישה לעומת מילה באמצעות ניתוח. במחקר נמצאו אפס תופעות לוואי לפריפקס ושבע בהליך הניתוחי, על-אף שהמדגם של פריפקס היה גדול פי שניים.
"השיטה שלנו לא רק מהירה יותר מניתוח, אלא גם בטוחה יותר", אומרת פירסט. "אני מקווה שנחליף את הניתוח ב-90% מהמקרים. ב-10% מהמקרים אי-אפשר להשתמש בפריפקס מסיבות אנטומיות. אני מאמינה שמפני שהמוצר בטוח יותר, מהיר יותר וזול יותר, השוק יעבור במלואו אלינו".
המחיר שקבעה פריפקס למכשיר שלה עבור המדינות הוא 20 דולר בלבד. לדברי פירסט, עלות ההליך באמצעות פריפקס זולה בכ-30% מעלות הניתוח למדינות. עם זאת, המחיר שתגבה החברה בעתיד בשוק הפרטי צפוי להיות גבוה יותר. פירסט מסבירה כי העלות השולית לייצור כל מכשיר אינה זולה, מאחר שהחברה רוצה לעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר ומאחר שמדובר במכשור רפואי - אף שלמראית עין מדובר בשלוש חתיכות פלסטיק פשוטות. לטענתה, עלות הפרוצדורה נמוכה ב-30%-50% מביצוע ניתוח מקביל. לפי התוכנית של חמשת הארגונים העולמיים לימול 20 מיליון גברים בהוצאה של 1.5 מיליארד דולר, הסכום הממוצע שהם מקצים לביצוע ההליך הוא 75 דולר לאדם.