בנט הוא היחיד משלושת המתמודדים שמריץ רשימה משלו לכנסת.
אורי אורבך, איילת שקד, מוטי יוגב, יוני שטבון והרב
אביחי רונצקי (אם יחליט להתמודד). על-פי ההחלטה של ועדת המפקד, כל מתפקד רשאי לסמן שלושה מתמודדים בלבד. אורי אורבך הגיש בקשה להרחיב את הרשימה לחמישה. הוועדה תדון בבקשה ביום ראשון [נכתב בשבוע שעבר], אבל גם אורלב וגם הרשקוביץ מתנגדים ל"שינוי כללים תוך כדי משחק".
ההחלטה נועדה למנוע ממחנה אחד לקבוע את זהות הרשימה כולה. בליכוד למשל כל מתפקד מסמן עשרה מועמדים מתוך 19 שישולבו ברשימה הארצית, כדי למנוע השתלטות של מחנה אחד על הרשימה.
את הבקשה השנייה הגישו הצעירים: הם מבקשים לבטל את ההחלטה שלפיה בחירת מועמדת צעירה למקום שמשוריין לאישה (4) תבטל את השריון לצעיר (מקום 5).
להרצת רשימות משלך יתרונות וגם חסרונות. כשאתה מריץ רשימת מומלצים ובה בעת מתמודד על ראשות המפלגה, אתה באופן אוטומטי מביא את כל אלה שלא הכנסת לרשימה לתמוך ביריב.
האם שקד תורמת או מזיקה לבנט? אין זה סוד שמתמודדים רבים רואים היום במפלגה פוליטית סוג של אוטובוס. נכנסים על בסיס מקום פנוי. יש מקום ברשימה לכנסת, אפשר להיכנס.
שקד נבחרה כחברת מרכז מטעם סניף הליכוד בקריית-ארבע. היא תושבת מרכז הארץ, אבל התקנון בליכוד מאפשר התמודדות בסניף אחר אם חבריו מסכימים. הם הסכימו. בתחילת מאי שקל בנט להריץ מפלגה עצמאית, שכן התמודדות בליכוד ירדה מהפרק. לאחר מכן הכריע לטובת התמודדות על ראשות הבית היהודי. שקד עזבה את הליכוד ועברה לאוטובוס החדש.
כמו באוטובוסים, במפלגות יש מקומות רגילים ומקומות שמורים. לא לזקנים ולנכים, אלא לנשים, לצעירים ולנציגי מגזרים.
וכאן המלכודת. על הנייר, הכול כשר. איילת שקד היא אישה וככזו היא רשאית להתמודד על המקום השמור לאישה. הבעיה היא שאם תיבחר היא תהיה האישה היחידה ברשימה. כלומר: האישה היחידה ברשימת המפלגה הדתית-לאומית לכנסת תהיה חילונית. חוקי, אבל מגוחך.
לאחרונה קיבלה תנועת 'אמונה' החלטה לתמוך בפריימריז בבית היהודי בנציגה דתית. נכון להיום מתמודדות לרשימה שתיים: הח"כית לשעבר
גילה פינקלשטיין ושולי מעולם, המועמדת של הבית היהודי מהבחירות הקודמות שנפלטה מהרשימה ברגע האחרון.
שאלתי את ליאורה מינקה, יו"ר 'אמונה', כיצד תנהג אם שקד תהיה המועמדת של הבית היהודי.
"אנחנו לא מפלגתיים", אמרה. "אני לא מדברת כאן בשם התנועה. אבל אם כבר לבחור בין מלך האריות 1 או 2 - למה ללכת על חיקוי? אם רוצים מפלגה שהיא מפלגה לאומית כללית, אז אפשר להצביע לליכוד, מפלגה עם שתי נציגות דתיות ברשימה לכנסת".
בחירה שלה עשויה לגרום לך להצביע לליכוד?
"כן. בזמנו היה חי"ל, אין לי בעיה עם חילונים במפד"ל, אבל כשמדובר בנציגה היחידה? מה שמעניין אותנו לא נמצא בסדר היום של שקד. לא גני ילדים, לא בתי דין, לא שירות לאומי. אם כבר, הכתובת שלי תהיה
ציפי חוטובלי, שאיתה אנחנו משתפות פעולה יפה גם היום".
לאחרונה נפגש בנט עם מינקה. בפגישה הבהיר לה ששקד תיבחר למקום גבוה יותר מזה המשוריין (לתשומת לבו של אורי אורבך), ושתהיינה נשים נוספות. לא מדויק: בחירתה של שקד מבטלת אוטומטית את השריון לאישה. תם ונגמר.
כאן אולי נקודת התורפה של בנט: הרצון לתפוס יותר מדי. במטה שלו מספרים על תגובות נלהבות ועל התמיכה שלה זוכה שקד ביישובים כמו טלמון ובישיבות הסדר מהזרם הלא-חרד"לי. בוועדת המפקד לעומת זאת יש מי שמעריך ש"בנט יורה לעצמו ברגל". שהוא הגזים. אם כבר להריץ נציג חילוני, אפשר היה למשל להריץ את רונן שובל, מראשי 'אם תרצו'.
נכון, בנט לא הביא את שקד בגלל שהיא אישה, הוא הביא אותה בגלל קשר ארוך שנים בין השניים, עוד מהימים שלפני לשכת נתניהו. אבל עליו להתחשב בנסיבות: הוא לא נכנס למפלגה חדשה. הוא נכנס למפלגה קיימת. לבית היהודי. למפלגה דתית-לאומית. אולי לא כדאי לזרוק מיד את כל הרהיטים ולשבור את הקירות. חידוש ורענון שורות זה דבר מצוין, אבל לא "עולם ישן עד היסוד נחריבה". בנט, אומר גורם בכיר בוועדה, לא נתפס לגמרי כבשר מבשרה של הציונות הדתית. יש בזה גם יתרון, אבל היתרון הזה הופך לחיסרון כשהוא ושקד באים כצמד.
