בעיתות משבר בשוק המניות עובר כסף רב לנכסים חסרי סיכון. בעיתות משבר המשקיעים מעוניינים לשמר את תיק ההשקעות ולא להפסיד מירידות שערים ברכיב המנייתי ומסיטים השקעה לעבר אגרות חוב שונות בהן העתיד ברור יותר.
כמובן שגם ברכיב אגרות החוב יש שכבות השקעה רבות: אג"ח קונצרני, אג"ח ממשלתי, טווחי מח"מ, צמוד, שקלי, מט"ח.
תחום אגרות החוב הוא תחום מורכב מאוד להשקעה מאחר שיש צורך להתחשב ברסיסי מידע רבים יותר מאשר ברכיב המנייתי, וגם לאור העובדה כי התנודות ברכיב זה הן נמוכות משמעותית מהתנודות ברכיב המנייתי. מאחר שהחלק הגדול של תיק ההשקעות מבוסס אג"ח (הנחשב לחלק הסולידי בתיק ההשקעות, ולא תמיד בצדק), כל תנודה קלה משפיעה משמעותית על שווי תיק ההשקעות.
אגרות חוב ממשלתיות - סיכוי וסיכון
את עיקר ההתבצרות בעיתות משבר סופגות אגרות החוב הממשלתיות. הסיכוי שממשלה לא תשלם את חובה נמוך משמעותית מהסיכוי שפירמה לא תשלם את חובה. הריבית והתשואה בהתאם. התשואות באג"ח ממשלתיות נמוכות משמעותית מאגרות חוב קונצרניות.
סיכון נוסף ברכיב אגרות החוב נעוץ במח"מ אגרת החוב (משך חיים ממוצע). ככל שהמח"מ ארוך יותר, משוואת הסיכון/סיכוי עולה משמעותית.
בשנה-שנתיים האחרונות הרבה כסף זרם לרכיב אגרות החוב הממשלתיות בארץ ובעולם לאור המשבר המתגלגל בשווקים הפיננסים. אגרות חוב שקליות של ממשלת ישראל במח"מ ארוך (מעל חמש שנים) רשמו בשנה האחרונה רווחי הון של מעל 10%.
התשואות של אגרות חוב לעשר שנים של ממשלת ארה"ב ירדו לשפל חסר תקדים של מתחת ל-1.5% (היום כבר 1.77%).
אם ההנחה של המשקיעים היא שהשוק ימשיך "לדמם" וכסף נוסף יחפש אחר השקעה עם סיכון נמוך, סביר להניח שנראה המשך של ירידה בתשואות. עם זאת, מחירי אגרות החוב מגלמים לדעתי תרחיש מסוג זה ולכן הסיכוי בעליית תשואות רק עלה במהלך התקופה האחרונה, ומכאן ועד למצב של הפסדי הון הדרך קצרה מאוד.
