הפעילים בשוק ההון מכירים את הנוסחה המועדפת עליהם בכל הנושא של תזמון היציאה משוק ההון המקומי. האימרה השכיחה גורסת כי כאשר גברת כהן מחדרה קונה מניות זה הזמן לצאת מהשוק.
המחקרים השונים הוכיחו לא פעם כי הציבור הרחב חוזר לקנות מניות כאשר השווקים נמצאים קרוב לשיאם ורגע לפני המפולת בה אנשים ירימו ידיהם לשמיים וימכרו בזול את המניות שקנו לא מזמן ביוקר. אולי מתהליכים אלו יצא המשפט המפורסם "הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם, מה שבא בקלות באותה הקלות ייעלם" כפי ששר הזמר שלום חנוך בשירו המפורסם 'משיח'.
הפעילים הוותיקים בשוק ההון יודעים וערים למצב בו השוק עלול להיות יקר מדי וכאשר הגברת כהן מחדרה, הספר שלך, נהג המונית, האיש במכולת, השכן ממול, החברים, המשפחה וכל מי שיודע שיש לך קשר לשוק ההון - שואלים אותך איזה מניה לקנות - או אז כדאי לשקול מכירה גורפת של תיק ניירות הערך ולבחון שוב ושוב האם השוק יקר מדי. אלו הם סימני הרחוב - ואל לנו לזלזל בהם.
שבריר של רגע אחד והשפעתו
בפניית השקעות חדה ימינה אני משית את הפיסקה האחרונה לעבר תחום הנדל"ן. ריבית נוחה, מומנטום חיובי ותשואות נמוכות בשוק ניירות הערך הביאו גורמים שונים להשקיע בנדל"ן. מאחר שאיני בקיא בתחום הנדל"ן ואיני יודע האם המחירים יקרים או זולים - דבר אחד בטוח לגמרי: השקעה בנדל"ן הפכה לטרנד ההשקעות החדש.
לרגע נדמה שהגברת כהן מחדרה, נהג המונית, הספר, השכן, החברים והמשפחה קונים נדל"ן להשקעה כי "שם התשואה נהדרת ובטוחה" או כי "מחירי הנדל"ן לא יורדים אף פעם". פתאום ישנם משקיעי נדל"ן "מבינים", "יודעי-דבר" עם חישובי תשואה מדויקים.
למי שיודע לעשות את האנלוגיה הרלוונטית - יש תשובה מוחצת.
למי שאינו שם לב, אחדד בסיפור קצר: אחת הבורסות הראשונות בהיסטוריה הייתה בהולנד, שם התנהל המסחר בפקעות פרח הצבעוני. מחירי הפקעות היו נעים מעלה ומטה בהתאם להיקף ההיצע והביקוש מחקלאי אירופה השונים. כאשר הציבור הרחב "גילה" את אפשרויות הרווח הקל החל לזרום כסף רב לתחום. כמו כל מוצר שמחירו עולה ועולה ועולה - ישנו רגע אחד קטן, שבריר של רגע, בו מבינים המשקיעים כי "האוויר נגמר" והמחיר צונח חדות (במקרה של מחיר הפקעות של שנת 1636, צנח המחיר ב-99.9%).
