שעת מבחן לשופטי ישראל!

סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב ומנהיגת נציגות השופטים זייפה פרוטוקול מדיון משפטי והעבירה אותו כתלונה נגד עורך דין במטרה שיועמד לדין משמעתי וייענש בחומרה. אילמלא החזיק עורך הדין הנילון את הפרוטוקול המקורי, כפי שנרשם בזמן אמת ובטרם הוכנסו בו הזיופים, אזי בהליך משמעתי היו מאמינים לשופטת המתלוננת. הרי הפרוטוקול היה משמש ראיה מוחצת. לצדו של מי תהיה נטיית הלב הטבעית כאשר נקבל מכתב תלונה משופטת בכירה ומנהיגה של ציבור השופטים לעומת עורך דין אנונימי? והנה, משהתגלתה התרמית פנו עורכי הדין בתלונה לשופט עליון בדימוס המשמש כממונה על תלונות נגד שופטים שבחן את הדוח וקבע באופן נחרץ כי נעשו בו שינויים מהותיים. והחלטתו של הנשיא אשר גרוניס מחפה ומטייחת. ותלונת מנהיגי המחוזות של לשכת עורכי הדין. חמישה במספר, חריפה, חדה ונוקבת וברורה. דרישתם להעמיד את השופטת הזייפנית לדין משמעתי, או להדיחה בוועדה למינוי שופטים, כפי שנעשה לשופטת הילה כהן, שהמעשה שלה היה חמור פחות באופן מהותי, היה מהלך מתבקש כאשר מדובר במערכת משפטית. יורשה לי להביא ציטוט של משפטן, כפי שהופיע באתר זה, News1, כתגובית:

• "זיוף הפרוטוקול אינו בעיה פרטית אלא בעיה ציבורית.
  לעורכי הדין המעורבים מותר לסלוח.
  אך לנו האזרחים וקהילת המשפטנים, אסור להבליג.
  רק לפני שלושה ימים פורסם סקר מינה צמח שמחזק את הרגשת אי האמון של הציבור בבית המשפט העליון.
  אם שופטת מזייפת פרוטוקול ואז מתלוננת על עורך דין המייצג צד במשפט באולם הדיונים שלה. הרי אינה ראויה עוד לשבת בכס השיפוט.
  ורדה אלשיך מופקדת על תיקים בעלי חשיבות ראשונה במעלה. בהם הכרעות ופסיקת גורלות בגין יושרם של בכירי אנשי העסקים במדינה. אסור שתמשיך לקבוע גורלות.
  אולי זו מעידה חד פעמית. אך הפתגם אומר כי חיים ומוות בבית המשפט ביד הלשון.
  כמה פעמים בקשו המתדיינים מהשופטת לסלוח להם על טעותם ולא נענו...?"

והנה נציגי עורכי הדין נימקו את ההסדר בכך שביקשו לשמור על כבודו של הנשיא גרוניס (שאגב, לא שמר על כבודם וכבוד עורך הדין המועלל) וכי רצו להגן על המערכת המשפטית וכן צברו הישגים מיוחדים (?). ולכן, כל צד משך את תלונתו. הנימוקים מעידים על קהות-חושים. הכתם לא הוסר. הוא רק דבק מעכשיו גם בכל ראשי לשכת עורכי הדין. הציבור למד שבתמורה להטבות ול"הישגים" הם ויתרו על ערך חוקי ומשפטי, לפיו זיוף פרוטוקול של בית משפט הוא לא מהלך לגיטימי למיוחסים. הסלחנות לפעולת זיוף פרוטוקול על-ידי שופטת יגרום לכך שכל מתדיין בבית המשפט יחשוד ששופטים מסוגלים ומורשים לזייף, לשנות, לעבד פרוטוקולים לטובת אינטרס כזה או אחר (ואולי גם הקלדניות). ואם בכל זאת הזיוף יתגלה, אזי המערכת מגוננת ומתגוננת. אלה אינן נורמות של מערכת שלטון החוק, אלא נורמות של ארגונים מפוקפקים שבית המשפט מיועד להגן עלינו מפניהם. מי שומר עלינו מפני השומרים?