זה עתה סיימנו לחוג ולציין את ראש השנה. הימים הם ימי חשבון נפש. ל-450 משפחות עובדי פניציה אלה ימים קשים. מדובר במשפחות מן הגליל, שגדיעת מקור פרנסתן היא מכה קשה עבורן, אולי קשה מנשוא.
כל אחת ואחד מעובדי פניציה וכל אחת ממשפחותיהם, הם עולם ומלואו. על ממשלת ישראל להרתם להצלת המפעל. לא בכל מחיר, בתבונה ובדרך מושכלת.
קיומן ורווחתן של 450 משפחות עובדי פניציה, הן 450 סיבות להתעלות ולמצוא דרך יצירתית להצלת החברה ומפעליה.
הסיבה הנוספת, קשורה במשק הישראלי. לאחרונה דובר על יוקר המחיה הגבוה בישראל, על מעורבות ממשלתית ותחרות. פניציה היא גורם דומיננטי בייצור הזכוכית הדרושה לענפי התעשיה והבניה במשק הישראלי. תחרות מתקיימת לא רק באמצעות יבוא מתחרה לתעשיה הישראלית, אלא גם בכיוון ההפוך. סגירת פניציה וקווי היצור שלה, עלולים בטווח המיידי לפגוע קשות בתחרות בענף זה ולעליית מחירים בענף זה, שיש לו השלכה על חלק נכבד מעלויות הצריכה של כולנו.
לא כל חברה הנקלעת למצוקה כספית, היא בת שיקום. אלא שהסיבה ה-452 להצלת פניציה, היא כי זה ניתן. מן הפרסומים אודות מצב החברה וחובותיה והאפשרויות לשיקומה, עולה כי מספר פעולות, כמו אספקת גז, כמקור אנרגיה במקום דלקים יקרים, תוכנית הבראה, פריסת חובות באמצעות ערבויות ממשלתיות, הלוואות גישור ואיתור משקיעים מבית או מחוץ, עשויים להציל את פניציה ולהשאירה כגורם משמעותי בייצור הזכוכית בישראל ותרומתה לתחרות במשק הישראלי שכה משווע לכך.
אז, אדוני ראש הממשלה ושריה הנוגעים בדבר, אנא התעשתו ופעלו במהירות להצלת פניציה, כולנו זקוקים לכך.
בואו נזכור: אפשר אחרת, זה בידיים שלנו!