בשבחה של השכלה

45% מכלל אזרחי מדינת ישראל הם בעלי תואר ראשון. כמעט מחצית מאיתנו. עם הספר, או מה? על הקשר בין פיתוח כלכלי והשכלה דובר רבות, וברור כי המרוץ להשכלה גבוהה מרבה איזשהי חכמה. אך הבעיה היא שזה בדיוק מה שזה – מרוץ. מרדף אחרי התואר, אחר התעודה. תואר ראשון בשקר כלשהו. רבים מחבריי נפלו בפח האקדמי הזה. אין להם מושג מה הם רוצים ללמוד, או מה הם רוצים לעשות בחיים – אבל דבר אחד הם יודעים - התואר - הוא הכרחי. לשם מה? לא ברור. יש כל מיני עבודות בהן התואר הראשון מהווה כתנאי סף, ואני מדבר על כל תואר. לא משנה אם מדובר במדעים מדויקים או במדעי הדשא. העיקר שיהיה תואר. ומה בעצם אותו הישג מלמד עלינו, על כל אחד מאיתנו? שיש לנו ישבן לשבת וללמוד לפחות לקראת המבחנים? שיש לנו את היכולת לחיות במעין עוני לאורך שלוש, ארבע או חמש שנים? או שיש לנו הורים שעבדו מאד קשה על-מנת שנוכל להשלים את המשימה? אינפלציית תארים העובדה שלמחצית מאיתנו יש תואר ראשון גורמת לאינפלציית תארים, כזו שגורמת לעולם התעסוקה לדרוש לא תואר אחד, אלא שניים. התוצאה העקיפה של זה היא שבמקום להיכנס לשוק העבודה, רובנו ממשיכים להתחרות במרוץ, במקום להתחיל לעבוד. צריך לומר את האמת. את מרבית העבודות במשק ניתן לעשות גם בלי תואר. עם הכשרה ספציפית. בין אם מדובר בעבודות פקידות, במשרות ניהוליות, או אפילו בחלק מעולם ההיי-טק. לא כל דבר דורש באמת תואר כדי לעשות אותו – אך דרישת הסף לקבלה קיימת שם. בין הכשרה להשכלה אפשר לומר שאני מעודד בורות. אך הכוונה היא לעודד ניסיון, הדרך הטובה ביותר ללמוד, שהרי אין חכם כבעל ניסיון. אקדמיה לא נועדה להכשיר אנשים לעבודה, אלא להרחיב את אופק היריעה שלהם, להגדיל את עולם המונחים שלהם, את הידע, לחקור. באקדמיה הישראלית נוצר יצור כלאיים, בין הכשרה להשכלה. הערבוב הזה גורם לנו לחשוב שתואר משמעו עבודה. חברה טובה הגדירה את המצב כך: "אנחנו הופכים את התואר ברוב המקצועות למושג שמאבד את המשמעות שלו. אם לכולם יש, אז בעצם פשוט הזזנו את נקודת הזינוק קצת קדימה אבל אנחנו אותם אנשים חסרי ניסיון". בפועל אין חיוב שלימוד בתחום מסוים יוביל לקבלת מקצוע. בסוף התואר איש לא מחכה על-מנת להעסיק אותך ולעולם כזה, בו אתה עובר מתחרות על ציונים טובים לתחרות על עבודה, מישהו צריך להכשיר אותך לשם כך. עבור סטודנט מתחיל, אחד השיקולים הגדולים לבחירה בתואר מסוים הוא אפשרויות התעסוקה עם השלמת הדיפלומה. את האפשרויות הללו צריך לפרוס מראש, כולל פעילויות שאינן קשורות בהכרח לתואר – הכנה לקבלה לעבודה: התמודדות בראיון עבודה, לימודי כתיבה (אגב כלי שיכול לשמש גם את האוניברסיטאות עצמן), עמידה מול קהל וכל דבר שיכול להיות רלוונטי לתכלית התואר – השגת עבודה.