|
יום המודעות הבינלאומי לדיכאון וחרדה, מתקיים בכל שנה בראשית חודש נובמבר ומוקדש להגברת המודעות לתופעת הדיכאון המהווה את המחלה הנפשית הנפוצה ביותר בעולם.
להלן כמה עובדות על דיכאון:
- על-פי הערכות, כ-14% מאוכלוסיית ישראל והעולם, סובלים מדיכאון;
- ארגון הבריאות העולמי (ה-WHO) מעריך, שעד שנת 2020 מחלת הדיכאון תדורג במקום השני מבין המחלות החמורות בעולם אחרי התקפי לב, מבחינת העול הגלובלי על האנושות, בשל אובדן ימי עבודה ועלויות הטיפול הגבוהות;
- לתופעת הדיכאון מספר סיבות, שחלקן עדיין לא ידועות. ככל הנראה, ישנם גורמים ביולוגיים ורגשיים העלולים להגביר את הסבירות שאדם ייפתח תופעת דיכאון במהלך חייו. בעשור האחרון מצביעות עדויות מדעיות על קשר גנטי לדיכאון, היכול לעבור בתורשה. חוויות חיים קשות, דפוסי אישיות מסויימים, מתח גבוה, הערכה עצמית נמוכה או פסימיות קיצונית, יכולים להגביר את הסיכון להיות מדוכא;
- לדיכאון תסמינים שונים ורבים. כל תסמין יכול להיות קשור גם לתופעות אחרות שאינן בהכרח דיכאון. חזרה של מספר תסמינים ביחד למשך זמן, עשויה להצביע על מצב של דיכאון המחייב טיפול. התסמינים הם: תחושת עצב, ריקנות, חוסר תקווה, פסימיות, אשמה, חוסר אונים, תחושת חוסר ערך, קושי לקבל החלטות, חוסר יכולת להתרכז ולזכור, איבוד עניין או הנאה בפעילויות רגילות, אובדן אנרגיה, בעיות בהירדמות ושינה, בעיות קימה, חוסר תיאבון, איבוד משקל, כאבי ראש, חוסר מנוחה או עצבנות ורצון להיות לבד רוב הזמן;
- גם אנשים חזקים ובעלי תעצומות נפש אדירות, עלולים לסבול מדיכאון;
- נשים סובלות יותר מדיכאון מאשר גברים. כרבע מכלל הנשים וכשמינית מכלל הגברים, יסבלו לפחות מאפיזודה אחת או אירוע של דיכאון במהלך חייהם;
- גם כ-3% עד 5% מבני-הנוער חווים דיכאון קליני מדי שנה. אחד מכל 25 בני-נוער סובל מדיכאון בתקופת גיל ההתבגרות;
- הצעד הראשון לקראת הטיפול בדיכאון הוא להגדיר את התופעה. למרבה הצער, אנשים בדיכאון מתקשים לעיתים לחשוב בבהירות או להכיר בתסמינים שלהם. הפגנת דאגה ותמיכה מצד משפחה וחברים, תסייע לבקש ולקבל עזרה מקצועית;
- כ-80%-90% מהאנשים הסובלים מתופעת הדיכאון (גם בצורות החמורות ביותר שלה), יכולים לקבל עזרה באמצעות תמיכה פסיכולוגית, טיפול תרופתי או שילוב של שניהם גם יחד. נכון להיום, כל קופות-החולים, משתתפות בייעוץ פסיכולוגי או פסיכיאטרי וכן במימון ובכיסוי של תרופות נוגדות דיכאון;
- בישראל גם רופאי המשפחה (ולא רק פסיכיאטרים) יכולים ורשאים לטפל בדיכאון;
- עדיין קיימים כיום תת טיפול והימנעות משימוש בתרופות נוגדות דיכאון. רבים מהסובלים מדיכאון חוששים ליטול תרופות מסיבות הקשורות לתופעות לוואי, לסטיגמה או לתדמית;
- רוב הציבור הישראלי חושב, כי דיכאון משפיע על התפקוד המיני. 66% מקרב הצעירים עד גיל 40 ו-70% מבני ה-40 ומעלה סבורים, כי הדיכאון משפיע על התפקוד המיני במידה רבה. 74% מהנשים ו- 62% מהגברים חושבים שלדיכאון יש השפעה על חיי המין;
- רוב האוכלוסיה סבורה, כי אדם הסובל מדיכאון צריך לפנות לעזרה מקצועית ואינו צריך להמתין שהתופעה שתחלוף מעצמה. עמדה זו בולטת במיוחד בקרב אנשים מעל גיל 40, כ-79% מהם חושבים כך;
- למעלה ממחצית האוכלוסיה מעדיפה לטפל בדיכאון באמצעות תרופה ממקור צמחי. 57% מהצעירים מעדיפים תרופה לטיפול בדיכאון ממקור צמחי;
- רוב הצעירים אינם דוגלים בטיפול תרופתי לדיכאון. לדוגמה רק 13% מהצעירים חושבים שטיפול תרופתי הוא מענה לדיכאון ורק 14% מהצעירים שחווים או חוו דיכאון טופלו או מטופלים בנוגדי דיכאון (לעומת כחמישית מהמבוגרים יותר);
- מרבית האנשים שסבלו מדיכאון במהלך חייהם לא נטלו תרופות. 80% מאלו שחוו דיכאון, השיבו בשלילה לשאלה "האם אתה נוטל או נטלת בעבר נוגדי דיכאון כלשהם";
- יותר ממחצית מהישראלים מעדיפים תרופה ממקור צמחי ורק 7% מעדיפים תרופה כימית לדיכאון;
- בישראל קיימת תרופת מרשם צמחית מצמח ההיפר יקום לטיפול בדיכאון קל ובינוני, בעלת יעילות זהה לנוגדי דיכאון סינתטיים שאינה מאופיינת בפגיעה בתפקוד המיני או בהשמנה. התרופה מאושרת גם לטיפול בדיכאון בבני-נוער מגיל 12.
|
