בסוף השבוע שעבר אירח מפקד משטרת סיציליה ג'יובאני את עורך הדין המפורסם אורסו וטרו-ביאנקו ("קונסיליירי"), מי שהיה ראש הלשכה של ראש הממשלה ג'וליו אנדריאוטי- לרגל הוצאת ספרו: "ג'וליו אנדריאוטי ראש ממשלה, מבט אישי". בחגיגה נכח גם מנכ"ל הוצאת הספרים "נוטיסיארו" הגדולה ביותר באיטליה, מר אורסו בוסקו. עורך הדין כתב את הספר מתוך מידע ממקור ראשון כיוון שהיה לא רק הרל"ש אלא גם חבר מן המניין ב"פאטוריה פמיליה" (משפחת החווה).
במהלך החגיגה נאם המפכ"ל ג'יואבני ואמר בין השאר: "אנדריאוטי הבין את חשיבותה של משטרת איטליה ותמיד תמך בפיתוחה ובתקציבים המוקצים לה. גם בתור ראש ממשלה וגם בתור אדם היה אנדריאוטי סמל להערצה, לחוכמה ולמנהיגות".
החגיגה עוררה סימני שאלה רבים בתקשורת האיטלקית. בכתבה בעתון "טרה" הועלתה השאלה כיצד יכול לחגוג המפכ"ל עם עורך דינו של פוליטיקאי שהיה חשוד בפרשיות שוחד בינלאומיות סבוכות? ראש ממשלה מושחת שהואשם אפילו בקשרים עם הארגון של הבנקאי המושחת מרטינו דורמידה. כולם זוכרים שמפקדו של ג'יובאני, הקצין הבכיר אוריאנטלה, שעמד בזמנו בראש אגף החקירות סבר שיש די הוכחות להעמיד את ראש הממשלה לדין פלילי. לתועלת הקוראים הוזכרה העובדה שהקצין ג'יובאני בניגוד גמור למפקדו, המליץ לסגור את התיק נגד אנדריאוטי "מחוסר ראיות", וכך היה; והפלא ופלא תוך זמן קצר קודם ג'יובאני בידי השר לביטחון הפנים בממשלת אנדריאוטי - השר הצעיר סודי- לדרגת ג'נרלה קומנדטה ומשם הייתה הדרך קצרה לתפקיד ג'נרלה קאפו די סטטו מג'ורה; וממשלת "אוונטי" נחה על זרי הדפנה.
בשלב הזה הפטירו כל הקוראים בישראל: בושה וחרפה, לא יאומן איך המדינה המושחתת איטליה לא מצליחה להדביר את המאפיה וכל משפחות הפשע שחברות בה; שחדרו לתוך הממשלה, הפרלמנט ואפילו לתוך הפרקליטות והמשטרה.
מזל שאצלנו אין עדיין תופעות כאלה.
ובכן צר לי לבשר לכם קוראים יקרים כי החגיגה הספרותית השערורייתית לא התקיימה בפלרמו אלא במטה הארצי של משטרת ישראל בירושלים; ג'יובאני הוא
יוחנן דנינו מפכ"לנו. מחבר הספר הוא
דב ויסגלס, שהיה ראש הלשכה של ראש ממשלת ישראל לשעבר
אריאל שרון. המו"ל הידוע הוא דב אייכנולד מנכ"ל "ידיעות ספרים", והספר הוא: "אריק שרון ראש ממשלה, מבט אישי". חבל להכביר מילים על הספר הגרוע, המוטה, המסולף, המלא בשקרים בוטים, אך אנו מבקשים מהמפכ"ל דנינו הסבר מפורט: איך התקיים במטה הארצי אירוע שכזה לכבוד טיפוסים מפוקפקים, שניצלו כולם מעונש בזכות קשרי הון ושלטון ועיתון (חוץ ממסכן אחד, בנו השמנמן של קאפו דל גוברנו שנשלח למאסר לפריגיונה לשבעה חודשים).
ג'יובאני לא התייחס לשאלות הקשות שהעלו העיתונאים, אך דוברו הפיץ הודעה מלומדת: "הדברים אינם ראויים להתייחסות ואין בהם אלא להעיד על ניסיונות החוזרים ונשנים של עיתונאים ובעיקר של עיתון בשם "טרה" ששם לו למטרה לנגח שוב ושוב את המשטרה ואת העומד בראשה".
לסיכום עצוב, עצוב מאד אפילו. כנראה שהפתרון למחלה הסיציליאנית הוא הקמת גוף חדש לאכיפת חוק בשם "הבלתי משוחדים" (Untouchables) שיפעל בצורה עצמאית עם סמכויות רבות לטיהור המנגנונים המסואבים והמושחתים. תקציב יש, תוכניות יש, ועכשיו אנו זקוקים להחלטה ולמתנדבים. ללא מורא, ללא משוא פנים; אחרת תוך עשור מדינת ישראל תהפוך לדונוקרטיה.
