אי-אפשר להאשים את כותב הזה בחוסר יכולת לחזות את העתיד. הכותרת דלעיל כבר הייתה במגזין מראה ומה שנכתב במרס 2012 התקיים במלואו בנובמבר 2012 (1) העונש שבו מדובר היום הוא אלפי הצינורות מעופפים שנחתו על ישראל בשבוע האחרון, ועשרות אלפי הצינורות שהתפוצצו בתחום המדינה היהודית בחודש בשנה בעשור האחרון. העונש הוא המעמסה הכלכלית האדירה של אחזקת ממסד ביטחוני שהוא גדול מזה של צרפת, או בריטניה, או גרמניה, או יפן, לצורך הגנה עצמית. העונש הוא חיים בפחד מתמיד מפני התקפה, בטיל סכין או פצצה, חיים בכלוב הסגור בגדרות ביטחון מכל הכיוונים, חיים של כל אם עברייה הרותתת מפחד מפני הפעמון בדלת. אם זה העונש, מה גודל החטא?
הטרויקה המנהיגה את ישראל בחרה בהודנא, בדיוק כפי שנכתב בשבוע שעבר. הודנא = הפסקת אש זמנית שהמוסלמי יפר בעת ובשעה הנכונים לו. אחד לאחד עמדה הטרויקה בפני המצלמות, ושקרה במצח נחושה לעם שיודע שהם משקרים במצח נחושה. הרתעה? החמאס הרתיע את ישראל. השבת השקט? זמנית בלבד, כצפוי מהודנא. חזית בינלאומית רחבה נגד הטרור? החזית התגבשה כדי לעצור את ישראל מלפגוע בטרור. התקפה על מעוזי החמאס? התמגנו לדעת מתחת לכיפת ברזל שמומנה על-ידי האיסלאמיסט הראשי אובמה מכסף שלווה מסין. תבונה מדינית? התקפלות תחת לחץ. צמצום האבדות? נדחו לסיבוב הבא. השגת היעדים? רק כאשר היעדים נוסחו באופן מעורפל. גביית מחיר מן הגי'האד? מבחינתם כל הרוג הוא רווח של שאהיד, והפיצוי הכספי מאירן קטר וסעודיה כבר בדרך. בקיצור אמרה הטרויקה, אתם נרפים, ומגיע לכם.
"באהבה ממדינת ישראל"
מגיע לנו? מטיסי הצינורות בחמאסטאן יכולים לכתוב "באהבה ממדינת ישראל" על כל טיל או מפגע ששולחו ביוסי באשדוד ורונית מקרית מלאכי, לנחמן מתל אביב ואורית מלהבים. תודה ששילמתם את משכורתנו. תודה שמימנתם את ילדינו הלומדים שוהדה. תודה מקרב לב שרכשתם עבורנו את הפאג'ר, ושאפו ששילמתם כסף טוב טבין ותקילין עבור הקטיושה שאנו משלחים בכם. אתם ולא אחרים מימנתם יום יום, שבוע שבוע את היכולת שלנו לשלח בכם את המארה.
אני? אומרת אורית מלהבים - שחזית ביתה הושחתה ומכוניתה מחוררת מרסס הטיל שנחת עשרים מטרים מביתה - אני לא זוכרת ששלחתי לעזה ולו אגורה אחת. ובכן טעות בידך אורית, ואולי את מיתממת, כי נוח לך. יתכן שאת לא אחראית ישירות למעשי ממשלתך התומכת ברשות הפלשתינית (השולחת ארבעים אחוז מהכנסתה לרצועת עזה) בסדר גודל של מיליארד שקל בשנה.
אבל בכל פעם שעצרת בתחנת הדלק כדי למלא את המיכל בנוזל המסריח, הדליק, היקר הזה, הכנסת עוד מספר שקלים לקופה העולמית של הג'יהאד, עוד כמה יורו לרכישת עוד סרכזת גרמנית בפורדו, עוד כמה ריאלים סעודים למימון קתדרה אנטישמית בעוד אוניברסיטה אנגלית, עוד כמה דולרים למימון מסע הבחירות של חבר סנאט מולסמי ממישיגן. זה חטא אחד.
יתר על כן אורית, כאשר שאלו אותך, בכינון ישיר, מי צודק, החמאס או ישראל, היססת. לא קפצת על השולחן וצעקת אנו הצודקים והם הפושעים. חשבת, אולי גם להם יש ילדים? אולי גם הם רוצים לגור בלהבים הירוקה במקום בעזה המסריחה? אולי גם הם מתפללים לשלום שלווה אחווה ורעות במסגד היפה בו השקיעו את הונם ואונם. הרי מי שבונה מבנה כה יפה, כיפה כה מושלמת, צריחים כה מעודנים והכל לשם שמיים איננו יכול להיות כל כך רע. חוץ מזה הם כהים קטנים, רזים, עיני ילדיהם כה שחורות וכואבות, אולי גם הם צודקים? אני בכלל בעד שלום צודק, אומרת אורית מלהבים.
אויש, הטיל פגע בקומה הרביעית והרג כמה חסידי חב"ד. אשמתם שלא התחבאו בחדר המדרגות כמו אנשים מן היישוב. אויש, עוד חייל נהרג בעת שהמתינו ל"שחרור הקפיץ" מסביב לרצועה. מילא, הוא דוס מעמנואל, זה בגלל שהם מתעקשים לגור בשטחים. אויש, עוד פעם אזעקה, ארוץ למרחב מוגן. רגע תנו לי להשיב את אקדח הבנזין למקום לפני שאני רצה להשתטח הרחק מן המשאבות המלאות נוזל מתפוצץ.
אקדח הדלק שמממן את טילי החמאס
שמונים אחוז מן ההכנסה הלאומית של אירן נובעת ממכירת נפט. תשעים אחוז מן הייצוא של סעודיה הוא נפט, יותר מתשעים אחוז של הייצוא של קטר הוא נפט וגז. שליט קאטאר היה לפני שבוע ברצועת עזה והבטיח להם ארבע מאות מיליון דולר, שכולם הכנסות מנפט. לא לביוב - זה הולך לים. לא לחינוך - זה הולך לדאווא. לא למדע - זה הולך להרכבת טילים על-פי תבנית אירנית. זה למימון ההתחמשות מחדש אחרי הסיבוב הנוכחי. זה לתשלום למשפחות השהידים.
האם ברור לאן זורם הכסף היישר מכרטיס האשראי הישראלי לצינורות המעופפים בקוטר 122 עד 330 מילימטרים? כל יהודי שתוחב את אקדח הדלק למיכל ולוחץ על ההדק, משול כמי שלחץ על ההדק של הטיל שעף לבאר שבע, קריית מלאכי שדרות ותל אביב. זו האמת, כולם יודעים, ולכן גם הטרויקה יכולה לעמוד לפני העם השקרן, הנרפה, שנוח לו לשרוף דלק ולשלם לערבי שישפץ לו את החזית שערבי אחר הרס, ולומר לו
מגיע לכם.
יש קשר בל-יינתק בין התלות של העולם המתועש בנפט לבין המחסה שהוא נותן לג'יהאד הממומן מנפט. בריטניה חסמה את ארץ ישראל בפני היהודים בדיוק מאותה סיבה שהזדעקה להגן על חמאסטאן מן הצבא היהודי. דמם של יהודי אירופה מהול בנפט שמניע את גלגלי הכלכלה המערבית, מישראל ועד סין. ובכל זאת אורית ונחמן ויוסי ורונית ממשיכים לרוץ לתחנת הדלק ולממן את הג'יהאד.
אין יותר תירוצים
עד פסח שעבר יכולה הייתה אורית לומר שאין לה ברירה. זה מה יש. אבל מן ה-29 במרס 2012, עת נמסרה המכונית החשמלית הראשונה לקונה פרטי, אין עוד תירוצים. כל מכונית חשמלית שתעלה על הכביש, כל אוטובוס חשמלי, רכבת חשמלית, אופנוע חשמלי, מוריד את הדרישה העולמית לנפט, בהתאם לכך את מחירו, בהתאם לכך את ההכנסות הנובעות ממנו, ובסופו של דבר לפשיטת הרגל של המדינות התומכות בג'יהאד. האם זה בר ביצוע? כן. האם באופן מיידי? יותר מיידי מפיתוח 'שרביט קסמים'. האם זה כלכלי? ועוד איך, ובמיוחד בקנה מידה לאומי. האם יש משימה לאומית חשובה יותר מהיפרדות מכלכלת הנפט? אולי סיכול האיום הגרעיני אבל אתם יודעים מה? אם לאירנים יש הכנסות נפט גם סיכול כזה הוא זמני. האם ממשלת ישראל תציב את ההיפרדות מנפט כמשימה לאומית עם לוחות זמנים? תשכחו מזה, היא מעדיפה להשיג עוד הודנא ולשרוד עוד מחזור בחירות.
אני עומד עם אורית על המדרכה של רחוב מרוסס בשברי זכוכית ומצלם את ההרס. נראה לך שהגיעה העת לעבור לרכב חשמלי? נראה לך שהגיעה העת לתמוך בצדק קודם כל ליהודים?
אתה תמים, אומרת אורית, אני לא אוותר לא על מכונית הבנזין שלי ולא על הצדקנות שלי ולא על השיפוצניק הערבי שלי.
טרויקת השקרנים יכולה להגיע אל יום הבוחר בלי חשש.