שלטון החוק בסכנה

הרחבתי את הדיבור על השר מרידור, אבל איני רוצה להתעלם משלושה שרים ישרים שלא נבחרו ברשימת הליכוד לכנסת, אולי משום שלא טרחו להשתלב בדיל המזוהם של חבר הכנסת התלת-פרצופי חיים כץ. במקביל הם נפסלו בדיל אחר שיזם חבר הכנסת המיועד משה פייגלין הידוע בקיצוניותו חסרת המעצורים. שרים אלה, בני בגין, מיכאל איתן ואבי דיכטר, אנשי כוחות האור, למדו בדרך האישית הקשה כי יושר אישי, שמירה קפדנית על עקרונות והגנה היקפית על שלטון החוק, אינם מהווים ערובה לקבלת כרטיס כניסה לכנסת החדשה. הגיע עידן שחור חדש שבו ניתן לקנות כיסא בכנסת תמורת הזניה אידיאולוגית, טובת הונאה וכסף עובר לקבלן הקולות. הבולט ביניהם הוא, ללא ספק, בני בגין, בנו של מייסד תנועת החרות, אדם צנוע, נקי-כפיים שפיו וליבו שווים. כשנפגשתי איתו לפני כמה שבועות במשרדו בבניין ראש הממשלה בירושלים, הופתעתי להיווכח שאין לו בכלל מנהל לשכה ומזכירה. אם זה היה תלוי בבגין, הוא היה ממשיך לנסוע באוטובוסים ולוותר על מכונית השרד הצנועה שלו. אביו המנוח, ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין, קבע את המושג המיתולוגי: "יש שופטים בירושלים" והתכוון לשופטי בית המשפט העליון שהוא שם בהם את מבטחו. הבן השר המשיך להגן לאורך השנים על מערכת המשפט על שלטון החוק והוא יחסר מאוד בכנסת הבאה.

שר נוסף בקבוצה מובחרת זו - מיכאל איתן, משפטן במקצועו שלאורך כל חייו הפרלמנטאריים פעל ללא לאות נגד השחיתות השלטונית, לכיבוד שלטון החוק ולשמירת מוסד מבקר המדינה. פרט מאלף: כבר לפני שמונה שנים, כאשר איתן כיהן כיו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, פעל בשיתוף עם אומ"ץ למען הקמת גוף שיפוטי למקרים שבהם פרקליטים ציבוריים במישור הממלכתי והמוניציפלי אינם ממלאים נאמנה את מלאכתם. מהלך חלוצי זה הופסק לצערנו בעיצומו, רק בגלל פרישתו של איתן מתפקידו הפרלמנטארי. חברי הכנסת שבאו אחריו לא היו מעוניינים לשתף פעולה. חלפו חצי תריסר שנים נוספות עד שרעיון זה קרם עור וגידים מכורח המציאות ביוזמתם של אישים אחרים.

השר השלישי - אבי דיכטר, ראש השב"כ לשעבר, פרש מקדימה לפני כמה חודשים, הצטרף לליכוד והצטיין בתפקידו כשר לביטחון העורף במבצע האחרון בעזה, "עמוד ענן". דיכטר התריע בשעתו על פרשות שחיתות בקדימה בתקופת כהונתה של היו"ר ציפי לבני, כחלק אינטגרלי מתפישת עולמו לשמירה הרמטית על שלטון החוק בכל אתר ואתר. כאשר דיכטר כיהן בעבר כשר לביטחון פנים, הוא העניק גיבוי מוחלט לחקירותיהם של אישים פוליטיים שסרחו, ונמנע מלהתערב בחקירות או להביע הערכות לגבי תוצאותיהן. אוכפי החוק לסוגיהם זכו לברכתו חודשים לבקרים.

למען האמת העובדתית: עיון בקידמת המקומות ברשימת הליכוד לכנסת מלמד שלמקומות מכובדים נכנסו שלושה חברי כנסת שאינם חובבי שלטון החוק. הבכיר ביניהם הוא חבר הכנסת דני דנון שנבחר באחד המקומות הראשונים ברשימת המועמדים לכנסת החדשה ועשוי לקבל שדרוג משמעותי במעמדו הפוליטי. דנון, הידוע בעמדותיו הקיצוניות הימניות, מכהן כיו"ר הליכוד העולמי ויקיר המתנחלים שלא חדל מלהשתלח בבית המשפט העליון כל אימת שניתנו פסקי דין בעניין הריסת מאחזים בלתי חוקיים או פינוי מתנחלים. לגבי דנון קיים, כנראה, כלל הפוך: "ייקוב ההר של היאחזות את הדין". קיים חשש סביר שבכנסת הבאה יתמנה דנון לשר בזכות מיקומו הגבוה ברשימה, ואולי יצליח להשתבץ בוועדת השרים לחקיקה ויימשכו ביתר-שאת הליכי סירוסה של המערכת המשפטית וניסיונות הכפפתה למערכת הפוליטית.

בן-בריתו של דנון ימשיך להיות יקיר אחר של המתנחלים - יו"ר הקואליציה של הכנסת היוצאת, חבר הכנסת זאב אלקין, שלא התאמץ לאורך כל תקופת כהונתו לבלום הצעות חוק שפגעו בדמוקרטיה או בשלטון החוק. אחת מהצעות החוק הללו, מבית מדרשו של חבר הכנסת יריב לוין, נועדה לקצץ בסמכויותיו של בית המשפט העליון, לרבות היכולת לבטל חוקים דרקוניים של הכנסת ולמנוע מבית המשפט העליון לשמש בית דין לחוקה. אלקין היה גם שותף פעיל עם חבר הכנסת לוין בשעתו, להצעת חוק חדשה שתקבע כי שופטים חדשים מועמדים לבית המשפט העליון יעברו שימוע מוקדם בפני חברי הכנסת. אולי הוא ימשיך בתפקיד זה והשיירה של אונסי שלטון החוק תמשיך לנוע בבטחה, והפעילות של גופי מתנדבים למען מינהל תקין וטוהר מידות תיחשב לנבחנות.

אין ספק שחבר הכנסת שימשיך להיות פעיל ביותר בתחום זה הוא יריב לוין, ששודרג אף הוא ברשימת הליכוד לכנסת למקום מכובד מאוד. גוף קיצוני ימני עלום, המכונה "מטות ערים", פרסם בשעתו דירוג עלוב של חברי הכנסת שמצטיינים ב"פעילותם הלאומית" שהיה מבוסס על מספר ההישגים של כל אחד מהם בכנסת. את אחד המקומות הראשנים תפס חבר הכנסת יריב לוין מהליכוד, שצבר עד כה 27 הישגים - רובם ככולם בתחום החקיקה. חוקים אלה נועדו לגמד את המערכת המשפטית, התקשורת והארגונים למען זכויות האזרח והגופים למען שמירת המינהל התקין. בתגובה לדאגה שפקדה בחירתו של חבר הכנסת לוין במקום גבוה ברשימת הליכוד לכנסת את הגופים הללו, אמר השבוע לוין: "החקיקה שהייתי שותף להובלתה נועדה לחזק את הדמוקרטיה וקלע את עיקרון הפרדת הרשויות". אין ספק שזו בדיחה לא מוצלחת - דיבורים לחוד ומעשים לחוד. חבר הכנסת לוין הפך בהדרגה במהלך כהונתה של הכנסת היוצאת לאיש ריב ומדון בתחום התחיקה, והצליח לקומם עליו חוגים רחבים בציבור שחרדים לגורל דמותה החדשה של המדינה שלוין וחבריו מנסים להכתיב לנו. הצונאמי בתחיקה הפוגעת אנושות באושיות הדמוקרטיה הגיע לשיאו בכנסת היוצאת, כאשר ועדת השרים לחקיקה בראשותו של שר המשפטים הצבוע פרופ' יעקב נאמן דנה בהצעת חוק דרקונית של חבר הכנסת לוין בנושא הגבלת זכות העמידה בבג"ץ, לא רק לארגונים החשודים בזיקה פוליטית אנטי-שלטונית אלא גם בגופים ציבוריים בלתי תלויים מסוגה של תנועת אומ"ץ, שנאבקת בתשע השנים האחרונות ללא לאות בשחיתות השלטונית ופועלת במקביל למען צדק חברתי, משפטי, רפואי וחינוכי. אומ"ץ, שהינה התנועה היחידה במדינה שמשלבת מאבק בשחיתות עם פעילות חברתית, נוהגת לאורך השנים להגיש עתירות כאמצעי בדוק לתחזוק ולחיזוק שלטון החוק במדינה. חלק נכבד מהעתירות שהוגשו על-ידי תנועות המתנדבים רשמו דפים מפוארים בשמירת שלטון החוק. בעניין זה כדאי להזכיר הצעת חוק נוספת של ח"כ יריב לוין, המטילה קנס כספי כבד בסך 300 אלף שקלים למוציאי דיבה. ח"כ מאיר שטרית מקדימה חבר לח"כ לוין בהגשת הצעת חוק זו, ואף הציע להגדיל את הסכום ל-500 אלף שקלים. פעילותו הנבזית של ח"כ שטרית נעשתה מסיבות שלא קשה לנחשן, שחלקן כבר נחשפו בעבר. אם הצעת החוק להגבלת זכות העמידה בבג"ץ הייתה מתקבלת, לא היו יכולים ארגוני המתנדבים הפועלים למען מינהל תקין וטוהר מידות להגיש עתירות נגד צעדים שלטוניים שיגרמו עוולות שונות לאזרחי המדינה. יקשה עלינו לערער על החלטות שגויות של גופי אכיפת החוק בעניין חקירתם, העמדתם לדין של אישי ציבור שסרחו ומעלו בכספי ציבור, בהם שרים וחברי כנסת ממפלגתו של ח"כ יריב לוין. לא נוכל לכפות על הקמות ועדות חקירה ממלכתיות לבדיקה בלתי תלויה ויסודית של אסונות שיתרחשו חלילה, בגלל מחדליהם של אישי ציבור שיתחמקו מקבלת אחריות מיניסטריאלית או ארגונית. קולנו לא יישמע כאשר יתהדקו מחדש קשרי ההון והשלטון ושרים, חברי כנסת, ראשי ערים ומנכ"לים של חברות ציבוריות שימשיכו להתעשר במהלך שירותם הציבורי וחלקם יהפכו למיליונרים. ידנו תהיה קצרה גם מלהושיט סיוע משפטי לאוכלוסיות חלשות ופגועות שאין להן יכולת להתמודד באורח עצמאי ונחוש במישור המשפטי מול שלטון חסר רגישות.

אומ"ץ רחוקה מלהיות חסידה שוטה של בית המשפט העליון. יש לנו טענות למכביר כלפי שופטי בג"ץ בגין החלטות שונות שקיבלו בעתירות שהגשנו. שופטי בג"ץ דחו כמה עתירות שהגישה אומ"ץ נגד היועץ המשפטי לשעבר מני מזוז ופרקליט המדינה משה לדור, בגלל אי-הגשת כתבי אישום נגד ראש הממשלה לשעבר המגה-מושחת אהוד אולמרט, בגין ביצוע עבירות פליליות לכאורה. העתירה הבולטת ביותר ביניהן הייתה קשורה בפעילותו של אולמרט לסייע לאילי הון לרכוש את בנק לאומי. שופטי בג"ץ דחו עתירה של אומ"ץ שדרשה לצרף את עורך הדין אוריאל מסר לכתב האישום שהוגש נגד אולמרט, בנימוק שהוא שותף לדבר עבירה לכאורה. גם אם נחתם איתו הסכם של עד מדינה, הוא היה רחוק מלהיות כזה. שופטי בג"ץ סירבו להיענות לתביעת אומ"ץ לפרסם בפומבי את חומר החקירה והחשדות נגד שר החוץ אביגדור ליברמן. דרישה אחרת שלנו לפסול את ליברמן מלכהן כשר לעניינים אסטרטגיים, לא נענתה. בפרשת אסון הכרמל דחה בג"ץ שתי עתירות שלנו. העתירה הראשונה נגעה לדרישתנו שתוקם ועדת חקירה ממלכתית בעלת סמכויות רחבות של חקירה והסקת מסקנות אישיות, ובג"ץ הותיר את הבדיקה בידי משרד מבקר המדינה. בעתירה השנייה שנדחתה, דרשנו להעביר מתפקידם את שר הפנים אלי ישי ואת שר האוצר יובל שטייניץ, שלגביהם קבע המבקר אחריות מיוחדת לאסון. בשורה התחתונה ניתן לקבוע, שהר הכרמל השרוף הוליד עכברים. למרות הטענות שיש לנו, כאמור, כלפי בית המשפט העליון, אנו רואים לעצמנו חובה ציבורית ומוסרית להגן על המוסד השיפוטי העליון במדינה ולהתנגד לגחמות של חבר הכנסת לוין וחבריו מהימין הקיצוני. חברי כנסת אלה רקחו הצעת חוק המחייבת את המועמדים לשיפוט בעליון לעבור שימוע בפני חברי ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת. ועדה זו הפכה כבר לבית דין שדה פרלמנטארי. אני חושש מאוד שאם יימשך התהליך ההרסני של ריבוי תהליך התחיקה הדרקונית של חבר הכנסת יריב לוין המעורר ריבים סביב יוזמות החקיקה שלו, נגיע למצב שבמקום שלתנועת אומ"ץ תהיה זכות עמידה בבג"ץ, תהיה לפעילי התנועה חובת ישיבה בכלא באשמת שמירה על החוק.

המיזוג בין הליכוד לבין ישראל ביתנו עשוי לחזק את מערך חברי הכנסת שיפעלו בכנסת החדשה במשותף, לכווץ את שלטון החוק ושלוחותיו. שחקן החיזוק הבולט ביותר של ישראל ביתנו יהיה חבר הכנסת דוד רותם, שכיהן בכנסת היוצאת כיו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט במסגרת ההסכם הקואליציוני, שבמסגרתו ניתנה לשר החוץ אביגדור ליברמן - החשוד הסדרתי בפלילים - הזכות למנות את שרי המשפטים וביטחון הפנים ובעלי תפקידי מפתח נוספים במישור הפרלמנטארי והממלכתי. בין אם יוגש כתב אישום כזה או אחר נגד ליברמן ובין אם לא, הוא ימשיך להיות השופט העליון של מדינת ישראל. במסגרת חברותם של השרים מרידור, בגין ואיתן בוועדת השרים לחקירה, הם התנגדו באופן עקבי להצעות חוק שנועדו לפגוע במעמדו ובסמכויותיו של בית המשפט העליון, לערער את היסודות של הדמוקרטיה הישראלית ולסתום פיות. למרבה הצער והאירוניה, שר המשפטים פרופ' יעקב נאמן, שאמור היה להיות בן הברית שלהם, עמד מן הצד. אם פרופ' נאמן יחזור, חלילה, לכהן כשר המשפטים בממשלה הבאה, הוא עלול להצטרף לקבוצת חברי הכנסת האנטי-דמוקרטיים ורודפי שלטון החוק. או אז לא יהיה כבר צורך לכבות את האור במדינה. תהליך הכיבוי כבר החל.