אחת מדמויות הקומיקס הנודעות ביותר נוצרה בשנת 1929 בידי הרשם המצוין אלזי סיגר שנולד בעיירה צ'סטר שבמדינת אילינוי בארה"ב. הכוונה היא לאותו מלח בשם פופאי המסתבך בעימותים מצחיקים עם יריבו בלוטו הנאבק בו גם על לב אהובתו של המלח, אוליב אויל הדקיקה. ברגעי צרות היה פופאי בולע תרד מקופסת שימורים וזוכה בעוצמת גיבורים נדירה וכמובן שנחלץ ממצוקתו. זהו ציר עלילה שחזר על עצמו מאות ואלפי פעמים. גם הפרסום ה"סמוי" והרחוק מדיוק המייחס לתרד תכונות מופלאות לא הזיק מעולם ליוצר המוכשר ולפופאי יצורו. כך או אחרת, מיד עם היוולדו הפך פופאי המלח לאיקון בידורי-תרבותי ברחבי העולם.
מאז חלפו-זרמו כמויות מים אדירות מהנהרות והנחלים לימים גדולים. מאז גם אנחנו זכינו בשני ציירי קומיקס ששמם הולך לפניהם. האחד נודע בשם דודו גבע שיצר לתל אביב סמל דווקא לא מוצלח בדמות ברווזון מגעגע, והשני
בנימין נתניהו שהוכיח את כישרונו בדימוי פצצת האטום על בימת הנואמים באו"ם. אך טרם נולדה לנו דמות קומיקס משלנו, אחת שלא תיפול בייחודה ובמעלותיה מפופאי, שהוא וחבריו נוצרו בהשפעת דמיונם לאנשים אותם הכיר היוצר אלזי סיגר. אך הנה שיחק לנו מזל ולא נגרע חלקנו משחזר מן הכפור פופאי שלנו, הלא הוא
עמיר פרץ שנעלם מאופקנו המדיני כאילו קפא בכפור העבר. טעות. מסתבר כי פרץ עדיין פרץ שאינו זר לתככים. הנה חזר בבחירות האחרונות לרשימת העבודה והוא מלא עזוז כפופאי ושוחר קרבות.
חבל.