השנה פנו תנועות המקדש והר הבית באמצעות עו"ד אביעד ויסולי לראש הממשלה כדי שיורה באמצעות סמכותו וממשלתו להציב את מנורת המקדש במקומה, במקום המכונה 'כיפת הסלע' השוכנת על אבן השתיה, מקום מקדש שלמה ומקדש הבית השני, ההיכל, בו נצבה המנורה הטהורה שהחזירוה החשמונאים להאיר באור טהור בחג החנוכה.
זו התשובה היחידה לאותן אומות הנקהלות על ה' ועל משיחו כדי לרשת את נאות יעקב. אנו משוכנעים שבמוקדם או במאוחר מדי יבין עם ישראל כולו ויבינו האומות המצטרפות אל עם אלוקי אברהם במסעו כי אומנם לכאורה אפשר גם על-פי ההלכה להאיר בשמן טמא אך כאן לא קובעת ההלכה אלא יסוד ההלכה. אבן יסוד בציון!
כי מציון תצא תורה טהורה. חז"ל וקודמיהם הנביאים חגי וזכריה ומלאכי הנביאים האחרונים ידעו כי חג החנוכה הוא חג יסוד המקדש. לכן יש לציין בכל מקום בעולם היהודי את משמעותו העמוקה והאמיתית של חג החנוכה!.
חג המקדש. אנה לידי בבית הכנסת ספר חדש על חג החנוכה שהאיר את עיני. הוא ספר חנוכה בעריכת הרב יעקב מדן, הוצאת
ידיעות אחרונות, תשע"ג שהאיר את עיני באור חדש.
בנר חמישי של חנוכה נתבקשתי לשאת דברים במעמד הענקת פרס האור לחוקר ולסופר יצחק גנוז על-ידי אגודת הסופרים בנוכחות ראש העיר ירושלים, מר
ניר ברקת. כללתי בדברי עניין האור הגנוז ומקורו במקום אור עולמים, ארון הברית ותפקידו של עובד הארון, אהרון הכהן בהדלקת המנורה. סיפרתי לציבור על פניית תנועות המקדש לראש הממשלה בדרישה להחזיר את המנורה משער טיטוס למקומה עכשו ומיד בחנוכה זאת ולהאיר. להפתעתי כל רוח הערב הייתה כזו.
ראש העיר שדיבר לאחר דברי אמר אכן היהודים הם המופלים בהר הבית. אומנם עמדת ראש העיר כמו העמדה המקובלת נובעת מנאורות לפיה לכל האומות והדתות יש מעמד שווה ומה שנקרא חופש הפולחן שזו בעצם עמדה יוונית ופרסית בנוסח כורש. אך בתנאים מסוימים זו גם עמדה נבואית: "כי ביתי יקרא בית תפילה לכל העמים". אך לא בכל מקום ולא בכל זמן.
גם יו"ר המועצה הציונית
יגאל ביבי אמר דברים דומים על חג החנוכה וגם הסופרים והמשוררים הרצל ו
בלפור חקק שהוא יו"ר אגדות הסופרים.
מכאן אנו למדים שרוח העם לא נבלה. שיש שמן בזיתים ובבני היצהר ויש נכונות להאיר מציון. יהי רצון שבכוח תפילת על הניסים ובכוח האמונה המטוהרה וסמל המדינה המטוהרת יסיר ה' את לב האבן וייתן לנו לב בשר להאיר הצמא לדבר ה'.
