במרכז הרעיוני והחינוכי ההיסטורי של מפלגת העבודה, המצוי בבית ברל, נפתח "קורס אקדמי" שבו מלמדים את הנאכבה הפלשתינית ומקרינים את סרט התעמולה הפלשתיני "ג'נין ג'נין".
הקורס נועד לכאורה לדבר על הזיכרון הקולקטיבי של שני העמים, אך בפועל לומדים רק על הזיכרון של העם הפלשתיני והנרטיב הפלשתיני. באותה המסגרת מקרינים גם את הסרט "ג'נין ג'נין", של תעמולה פלשתינית שקרית.
מי זאת ה"מחנכת" ד"ר מיכל חכם? את הקורס מעבירה ד"ר מיכל חכם, שחתמה בשנת 2001 על עצומה למענו של חבר הכנסת לשעבר,
עזמי בשארה, על זכותו לנאום בדמשק ו"נגד ההתקפות הברוטליות נגדו". כמה שנים לאחר מכן, עזמי בשארה הורשע בריגול וברח מהארץ. הד"ר מיכל חכם חתמה גם על עצומת תמיכה בטלי פחימה ובתמיכה בסרבנות שירות בשטחים. בשנת 2002 חתמה מיכל חכם גם על עצומה המגנה את ישראל על הכיבוש, האפרטהייד והטיהור האתני, ותמכה בהעמדה לדין של פושעי מלחמה ישראלים.
זו דעתה של נשיאת המכללה, פרופ' תמר אריאב מכללת בית ברל, בנשיאותה של פרופ' תמר אריאב, פירסמה תגובה בפרשה: "המכללה רואה חשיבות להציג בפני הסטודנטים את זווית ראייתו של כל צד בכל סכסוך היסטורי ופוליטי. אין בהקרנת הסרט הזדהות אידיאולוגית של המרצה או של המכללה".
האמנם? אין הזדהות? - לד"ר מיכל חכם יש ויש דעה! אנטי ישראלית, אנטי פטריוטית. חתימותיה על כל העצומות לעיל הן הודאה באשמה. דעתה של נשיאת המכללה מטופשת ומנותקת מתבונה נורמטיבית.
אני מאשים שתי המרצות האקדמיות הללו, תמר אריאב ומיכל חכם, זקוקות לריפוי תודעתי, להבנת המציאות הסביבתית בה אנו חיים. תואר אקדמי אינו פוליסה של תבונה והבנה רציונאלית ופטריוטית. שתיהן מסייעות לטובת תעמולת אויבינו נגדנו. הן הפקיעו מסגרת אקדמית ממלכתית, לטובת העברת מסרים פוליטיים, שמקומם מחוץ לאכסניה חינוכית ציבורית ישראלית.
בתגובה לדעת המכללה ש"רואה חשיבות להציג את זווית ראייתו של כל צד, בכל סכסוך היסטורי ופוליטי", אני מציע לשתיהן לנסות לממש עיקרון זה במוסדות הבאים: אני מציע לפרופ' תמר אריאב ולד"ר מיכל חכם להציג את הנרטיב הציוני והיהודי באוניברסיטת ביר זית, ובאוניבריסטה האיסלאמית בעזה, ואולי באוניברסיטת אל-זהר בקהיר.
שתי נשות אקדמיה אלה הן סייעניות של תעמולת הכזב הפלשתיני. הן שגרירות של תעשיית השקרים הפלשתינית, במסווה של כביכול חופש אקדמי ואיזון אינטלקטואלי אוניברסלי.