לאן נעלמים קולות החרדים

בתוך הציבור החרדי נשמעים יותר ויותר הקולות הטוענים שפרשת "המנדט השביעי הנעלם" היא ביטוי למאבק הזהות שמתחולל בתוך החברה החרדית. מלחמה בין הממסד הפוליטי החרדי הנשלט בידי העסקונה הוותיקה לבין "החרדים החדשים" - מעמד הביניים החרדי שצץ מעל לפני השטח בעשורים האחרונים ולא מוצא את מקומו במפלגות הפוליטיות החרדיות, משום שהאחרונות מצרות את צעדיו ומתעלמות מצרכיו הבסיסים בנושאי תעסוקה, דיור, רווחה וחינוך. "את הציבור החרדי-אשכנזי אפשר לחלק לארבע קבוצות עיקריות", אומר מרדכי גולדמן, עיתונאי חרדי ב'המבשר'. "ישנו הגרעין הקשה של יהדות התורה - אלו שמצייתים לרבנים ולעסקנים. הם מונים כחמישה-שישה מנדטים. יש הקבוצות האנטי-ציוניות שלא מצביעות. יש החרדים שלא משתתפים בהצבעות מתוך התנגדות אידיאולוגית לעסקנות הפוליטית הנוכחית, אנשים שסולדים מהמנגנון הפוליטי החרדי, ויש הקבוצה שמצביעה למפלגות אחרות". גולדמן אומר שקשה לאמוד כמה חרדים מצביעים למפלגות לא-חרדיות. עם זאת, בדיקה בריכוזים חרדיים מובהקים כמו ביתר-עילית ומודיעין-עילית מראה שיש שיעור לא קטן של חרדים שהצביעו למפלגות כמו הליכוד, האיחוד הלאומי, הבית היהודי, ישראל ביתנו וקדימה. אפילו מרצ קיבלו שלושה קולות בבחירות 2009 בביתר-עילית. במערכת הבחירות הקרובות, כך נראה, התופעה תלך ותגבר. החברה החרדית משתנה. יותר ויותר חרדים יוצאים לשוק העבודה, מכללות אקדמיות המיועדות לציבור החרדי נפתחו, וצעירים רבים החלו לרכוש השכלה. חרדים בצבא או בשירות לאומי הם כבר לא מחזה נדיר, ומעל הכול - האינטרנט, האתרים החרדיים, הפורומים והרשתות החברתיות הולכים ומולידים מודל חדש של חרדי. יעקב לבי, סטודנט חרדי למשפטים וממקימי 'היוזמה החרדית' - ארגון שנוסד על-מנת להגיע להסכמות משותפות בנושאים כמו גיוס לצבא ושותפות במעגל העבודה - מותח ביקורת חריפה על המפלגות החרדיות ועל ניסיונות המנגנון החרדי להוציא אותו ואת שכמותו אל מחוץ לגדר. לבי, כמו רבים מחבריו, לא יצביע ליהדות התורה. "נכון להיום", הוא אומר, "רק 50 אחוז מהציבור האשכנזי מצביעים למפלגות חרדיות. עשרה אחוזים הם אנטי-ציונים שלא מצביעים בכלל, עשרה אחוזים מצביעים למפלגות אחרות, ויש 30 אחוזים של חרדים שאלו אנחנו, אותם 'חרדים חדשים', ששווים לפחות שלושה מנדטים וכנראה יישארו בבית".

מדוע?

"למי אתן את הקול שלי? המפלגה החרדית אמורה להגן על האינטרסים שלי, אבל בפועל מה שמעניין את המפלגות החרדיות זה רק הציבור של 'תורתם אומנותם'. אני וכל אותם 50 אחוז מהציבור החרדי שיוצאים ועובדים לפרנסתם לא ממש מעניינים אותם". לבי טוען שהמנגנון העסקני פועל להדרתם ומפלה את ילדיהם במוסדות החינוך. "הביטאון הרשמי של דגל התורה, 'יתד נאמן', שזה הדנ"א של המפלגה, אומר שמי שיוצא לעבוד הוא סוג ב'. נקודה. אנחנו מקוטלגים. יש מאמרים ארסיים נגד חרדים שיוצאים לעבוד. קוראים לנו 'החרדים החדשים' ומציגים אותנו כמי שסוטים מדרכה של תורה. האם 'החרדים החדשים' הם אלו שעובדים לפרנסתם, כמו אותם יהודים מדורי דורות שלמדו ועבדו לפרנסתם, או שמא חדשים הם אלו שאומרים שהאופציה היחידה של גבר חרדי היא לשבת בבית המדרש, הא ותו לא? יש המוני צעירים חרדים שמאסו בשיטות של הפוליטיקה הישנה של המפלגות החרדיות. באפליה, בשחיתות של העסקנים המקומיים, בחוסר היכולת לעזור לציבור גדול שרוצה לצאת לעבוד ולהתפרנס בכבוד. כל זה גורם לכך שרבים לא יצביעו למפלגות החרדיות". שמואל קמיל, חרדי המתמחה במשרד עורכי דין, אומר שהפוליטיקאי החרדי שם למול עיניו את בעיותיו ומצוקותיו של האברך ולא של החרדי העובד. "יצא לי להיות נוכח בכנס של מלגות לסטודנטים חרדים", הוא מספר, "ופתאום אני שומע מהמארגן של חלוקת המלגות, ולא מדובר בארגון חרדי אלא בגוף חילוני שמעוניין לסייע לחרדים במתן מלגות לצורך לימודים, שהם פונים לח"כים החרדים בשביל לסדר כל מיני הקלות ומלגות והח"כים לא משתפים פעולה בשום אופן. יכול להיות שהם מתנגדים לעצם הלימודים האקדמיים, ויכול להיות שהם לא מתנגדים אלא מפחדים שיצאו נגדם, שיתגלה שהם תמכו בסטודנטים שעזבו את הכוללים ויצאו לעבוד. אבל זה לא משנה, בשורה התחתונה חברי הכנסת החרדים לא יכולים היום לייצג את כולם יחד, ולהילחם בכל תוקף על סיוע לסטודנטים החרדים או לחרדים עובדים. כשהם עושים משא-ומתן עם הקואליציה הם נלחמים על מתן קצבאות וכספים למען האברכים, לא לסטודנטים ולחרדים עובדים. התוצאה הישירה של זה היא ציבור גדול של חרדים שלא מיוצג בכנסת".

יש גם קולות שקוראים לכווץ את יהדות התורה בגלל ההתנהלות הפוליטית שלה. "צריכים להוריד אותם על ארבע", אומר העסקן החרדי דודי זילברשלג. "אני לא בעד חיסול מוחלט של יהדות התורה. יש לי כאב לב בשבילם. אני יודע שהפוליטיקאים שלהם עובדים 24 שעות ביממה, הטלפון שלהם תמיד פועל והם הכי חרוצים בכנסת. גפני לא נוסע לחו"ל. כל הזמן הוא מתרוצץ בכל הוועדות ועושה ופועל, אבל צריך לומר שהדרך שבה הם מתפקדים יחדיו מטילה צל כבד על פועלם. הם משניאים את הציבור החרדי. אני אומר לציבור החרדי - אל תהרגו אותם לגמרי, אבל תורידו אותם על ארבע. כשהם יקבלו ארבעה מנדטים הם אולי יתעשתו ויתחילו לחשוב על הבוחר". זילברשלג, שיצביע לשס, טוען שעסקני יהדות התורה לא מבינים שהמציאות משתנה ואיתה גם הפוליטיקה. "אני הייתי מו"ל של עיתון 'בקהילה'. במידה מרובה, המפלגות החרדיות היו קונות ממני שקט כל ערב בחירות. מה שהייתי מרשה לעצמי לכתוב במשך ארבע שנים, בערב בחירות לא הייתי כותב. למה? כי הם קנו נתח פרסום, וזה היה מותנה בכך שלא יתקפו אותם. בדרך כלל ליצמן או אחרים היו מותקפים אצלי באופן קבוע ללא הכרה. אבל היום המציאות הזאת השתנתה. הסמכות איננה אותה סמכות כמו שהייתה. סטטוסים בפייסבוק חזקים יותר מכל השתקה. הביקורת פורצת בכל מקום ואי-אפשר לחסום אותה". לדעת זילברשלג תהיה תנועה לא קטנה של קולות אל עבר המחנה של בנט וגם למפלגת 'עוצמה ישראל' של מיכאל בן-ארי. "בעולם הבחירות הישראלי התלכדות תמיד הצליחה", קובע זילברשלג. "המחנה הדתי-לאומי לא הצליח להתאחד בעבר, ועכשיו יש כאן מעין בשורה של דחיקת העסקנים הקודמים והזזה של משהו חדש. גם הרחוב החרדי מגיב בהתאם". לראשונה נשמעה גם ביקורת פומבית על כך שאין נשים בפוליטיקה החרדית. אסתי שושן, חרדית העוסקת בפרסום וכותבת באתר 'כיכר השבת', קוראת מפורשות שלא לבחור במפלגות החרדיות משום שאלו אינן מאפשרות לנשים להיבחר לכנסת. "הבעיה של המפלגות החרדיות היא בעיקר עם צעירים ומבוגרים שהגיעו לגיל שבו הם יכולים להתחיל לחשוב ולהסתכל על החיים שלהם", אומרת שושן, "בגיל 25–30 אנשים יוצאים מהכולל, נשים מתחילות להסתכל החוצה מעבר לעניין של גידול הילדים, ואז הם רואים שהמפלגות החרדיות לא נמצאות שם בשבילם. "יצא לי לראות כל כך הרבה גברים שיצאו מהכוללים בלי שהם קיבלו השכלה מינימלית ולימודי ליבה. כשהם יוצאים הם יכולים להיות הכי חכמים ועמוקים אבל לא יכולים לעבוד. הם נשואים והורים לילדים אך ללא פרנסה, ללא עזרה שתוציא אותם מהבור הזה, בלי יכולת להתקדם, והמפלגות החרדיות לא עושות דבר כדי לעזור להם. בסופו של דבר המסה הקריטית של הציבור החרדי לא נשארת בהיכלי התורה. אנשים יוצאים לעבודה ואי-אפשר להתעלם מהם ולטמון את הראש בחול כאילו הם אינם קיימים".

הביקורת כלפי המפלגות החרדיות באה לידי ביטוי גם בשדה הפוליטי. גם אם לא יעברו את אחוז החסימה, המפלגות של ח"כ הרב חיים אמסלם ושל הרב אמנון יצחק מבשרות על שבירת ההגמוניה של יהודת התורה ושס. גם במישור המוניציפלי קמה מפלגה חרדית שפונה לחרדים העובדים – מפלגת "טוב" שהגיעה להישגים משמעותיים בפוליטיקה המקומית. במקביל, מפלגות אחרות החלו לחזר אחר המגזר החרדי. בליכוד מקיימים בימים אלו כנסים בריכוזים חרדיים כמו עמנואל ובני-ברק, ולראשונה התמודד מועמד חרדי בפריימריז של מפלגת השלטון (יעקב וידר, העומד בראש המטה החרדי של הליכוד). גם יאיר לפיד גייס מועמד חרדי אנגלוסקסי מבית-שמש, הרב דב ליפמן. עדיין לא מדובר במפץ פוליטי שעלול לסכן את מעמדן של המפלגות החרדיות, אבל לדעת רבים מדובר בביטויים להתערערות האחיזה של מפלגות הממסד. "אני לא חושב שנראה איזשהו 'אביב חרדי' ומחאות המוניות", סבור זילברשלג. "צא וראה מה קרה לאמנון יצחק, שאי-אפשר לבטל אותו - יש לו מנגנון, כסף, מדיה עם בעלי תשובה וצבא של אנשים שהולך איתו - ותראה איזו מתקפה פתחו נגדו. כשזה מגיע לעניין של שליטה וערעור על הממסד המפלגתי, הפוליטיקה החרדית מאבדת עשתונות. אבל עוד חזון למועד". ד"ר נסים ליאון מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן מזהה באיבוד הדומיננטיות של המפלגות החרדיות תהליך של "ישראליזציה" שעובר על החברה החרדית, בדומה לתהליך הפוליטי שעבר על המפלגות הדתיות-לאומיות. "אנחנו יודעים ששיעור ההצבעה בישראל ירד בעשורים האחרונים, והמגמה הזאת פועלת גם בתוך הציבור החרדי. החרדים היום מודעים יותר למה שקורה בסביבתם. הם מודעים למשבר בהנהגה הרוחנית, לתנאים הקשים שאיתם הם מתמודדים, לחוסר הנגישות למנהיגות הרוחנית. לכן לא צריכים להתפלא אל מול המגמות הללו. "המפץ הפוליטי בחברה החרדית לא חייב לבוא דווקא ביצירתה של פלטפורמה פוליטית חדשה בתוך המגזר החרדי. לא ירחק היום שבו מפלגות כמו העבודה והליכוד יכניסו מועמד חרדי לתוך המפלגה על-מנת למשוך קולות חדשים מתוך מעמד הביניים החרדי החדש. זה קרה בעבר לציונות הדתית ואין סיבה שזה לא יקרה לחברה החרדית", אומר ד"ר ליאון. "אם בעבר המפלגות החרדיות עוד יכלו לחשוב על גיוס קולות מחוץ לחברה החרדית, היום הן נאלצות להילחם על הבית, על האלקטורט הקיים". בשורה התחתונה, קובע יעקב לבי מ'היוזמה החרדית', האביב החרדי כבר כאן. הוא לא מתרחש במהפכות גדולות ובמחאות רעשניות, אלא באמצעות תהליכים שהם פשוט בלתי נמנעים. "החרדים רוצים להשתלב בכל מערכות החיים במדינה", הוא קובע, "אם זה בכלכלה, בפוליטיקה, בכנסת ובכל מקום אחר. זה קורה הלכה למעשה. הציבור שלנו במוקדם או במאוחר יהיה חייב להשתלב בכל המערכות. לכן האביב כבר כאן. הוא קיים כבר הרבה שנים ולא יעזור שום מאמר משמיץ ב'יתד נאמן'. אי-אפשר להתעלם מציבור".