בעשורים האחרונים מדובר רבות על העלייה החדה בשיעור הגירושים במדינות מערביות. מצבה של ישראל הוא יחסית טוב לשאר מדינות העולם בגלל אופייה המסורתי יותר. בחברה הערבית בישראל אחוז הגירושין הינו נמוך יותר, ונע בין אחוז לשני אחוזין. יחד עם זאת גם בחברה הערבית מדובר בעליה תלולה במהלך העשורים האחרונים, כמעט כפול מהמצב לפני עשרים שנה.
במקביל לעליה באחוז המתגרשים, ישנה מודעות גדולה והולכת לזכויות הפרט ולמעמד האישה בחברה. מודעות זו החלה להגיע גם אל המגזר הערבי בישראל, ובייחוד אל הנשים הערביות אשר מתחילות להיכנס לשוק העבודה ולהיות חלק מהעולם המודרני שמציעה מדינת ישראל.
שילוב זה בין עליה באחוז הגירושים במגזר הערבי והמודעות לזכויות אדם ושיווין לנשים מעלה את הצורך במחקרים על מצבה של האישה הערבייה הגרושה. זאת במיוחד לאור העובדה שהחברה הערבית המסורתית אינה מקבלת בזרועות פתוחות את רעיון הגירושין, רעיונות של זכויות נשים ואת כל הגורמים העוסקים בטיפול וייעוץ לאדם הפרטי.
סקירת הנתון הסטטיסטי לאורך שנים מראה עלייה במספר הגברים והנשים הערבים הנשואים בישראל, אך בד-בבד עלייה גם במספר הגרושים.
העלייה במספר הגירושים יכולה להיות אחת הסיבות לשינויים הניכרים שהחברה הערבית בישראל עוברת בתחומי החברה, הכלכלה, החינוך, מעמד האישה, מבנה המשפחה, שינויים חברתיים- תרבותיים ועוד. הבנת שינויים אלה והשפעתם על החברה הערבית בישראל בכלל ועל הפרטים בה בפרט, היא תחום מחקרי חשוב ומעניין.
עם זאת, למרות השינויים עדיין עדיפה בחברה הערבית האוריינטציה הקולקטיבית, הן ברמה החברתית והן ברמה המשפחתית על פני האוריינטציה האינדיווידואלית. צרכיה של המשפחה נמצאים עדיין בעדיפות ראשונה, ואילו קשרים חברתיים מחוץ למשפחה ויחסי ידידות חייבים להיות שניים בחשיבותם.
כמו-כן, התלות ההדדית בתוך המשפחה הגרעינית ובין חברי המשפחה המורחבת מודגשת מאוד. התלות הזאת מתבטאת בין היתר בתמיכה כלכלית, בטיפול בילדים, בדאגה ובשמירה עליהם ובתמיכה חברתית.
השפעת המדינה על מעמד הנשים הערביות-ישראליות
במעמד הנשים הערביות בישראל חלו שינויים גדולים ומשמעותיים ביחס למדינות ערב. עם הקמת המדינה מצאו עצמם ערביי ישראל מול מציאות חדשה.
מפגשם עם התרבויות השונות, השפיע כצפוי גם על תרבותם של ערביי ישראל ועל אופי חייהם, והציב בפניהם אתגרים ודילמות שונות. בין היתר, עלתה תכופות שאלת מעמדה של האישה הערבייה, כשנושא זכויות הנשים בקרב החברה הישראלית.
נחקק בישראל חוק שוויון זכויות האישה, שכיסה תחומים שונים כמו: שוויון בפני החוק, זכות הילדים להישאר ברשות האישה במקרה של גירושין מהבעל,
זכות הצבעה בכנסת, הגבלת גיל הנישואין (מגיל 17 ואילך), אישה עם נישואיה יכולה לבחור אם לקבל את שם משפחתו של הבעל, להוסיף את שמו לשמה או לשאת את שמה בלבד. בעת גירושין האישה יכולה לזכות למחצית מהנכסים והממון שהיו ברשות בני הזוג. אחרי לידה, זכאית האישה למענק לידה, דמי לידה ואם אינה יכולה ללדת זכותה לאמץ.
חוקים אלו שנחקקו לשוויון האישה בישראל בכלל, סייעו לחזק גם את מעמדן של הנשים הערביות, ופתחו עבורן פתח לקרוא לשינוי מנהגים בסיסיים שהושרשו בתרבות הערבית המסורתית עם השנים.
מעמד האישה הערבייה בישראל החל להשתנות בהדרגה, בהיותו מושפע מהשינויים שהתחוללו בחברה הישראלית כולה. תהליך המודרניזציה אפשר לאישה הערבייה לצאת מביתה, לרכוש השכלה ולעבוד, בנוסף לפתיחות התקשורתית "המדיה" המצויה בכל בית ערבי.
ההתייחסות להשכלה בחברה הערבית השתנתה וקיבלה חשיבות רבה. החל להיווצר מעמד חדש משכיל של גברים ונשים שהשקיעו בפיתוח השכלתם. רמת ההשכלה של האישה עלה באזורים רבים. בישראל אין כמעט נשים שאינן יודעות קרוא וכתוב או שנשרו באמצע לימודי בית הספר היסודי. בנוסף, הנשים אינן מחויבות ללבוש בגד מסורתי.
