ארבעת הבוחשים

בשבועות האחרונים הסיר נשיא המדינה שמעון פרס את המסכה הממלכתית מעל פניו ונחשף מחדש כעסקן פוליטי בעל ותק בתרגילים מסריחים, ידע מקיף במניפולציות והשכלה גבוהה בתורת השקרים. התואר המכובד "חתרן בלתי נלאה" שהוענק לו בשעתו על-ידי ראש הממשלה המנוח יצחק רבין שהוא לא חדל לחתור תחתיו, מתממש בימים אלה לגבי ראש הממשלה הנוכחי בנימין נתניהו. פרס חסר המעצורים עושה הכל כדי להוריד מהשלטון את נתניהו שנוא נפשו מאז שפרס הפסיד מולו בבחירות בשנת 1996 אחרי רצח רבין ונתניהו הרכיב את ממשלתו הראשונה. פרס לא הפנים עד היום את העובדה שלנשיא מדינת ישראל לא מוענקות הסמכויות של הרחבת נשיאי ארה"ב, צרפת ורוסיה, ותפקידו הינו טקסי בלבד. במהלך שנות כהונתו ניהל פרס מדיניות חוץ מקבילה לזו של הממשלה הנבחרת, נפגש עם ראשי מדינות על תקן של מעצב מדיניות ביטחונית ולא היסס למתוח ביקורת על נתניהו בעת ביקוריו בחו"ל. על-רקע זה פרצו לעיתים עימותים בין פרס לבין נתניהו שחלקם לא פורסמו ברבים. נתניהו חש היטב את עומק החתרנות של פרס. הקדמת הבחירות לכנסת העניקה לפרס הזדמנות לפעול בכל דרך אפשרית, כדי שבראשית השנה הבאה אחרי הבחירות הוא לא יאלץ להפקיד מחדש בידיו של נתניהו את הרכבת הממשלה החדשה. לשם כך הגביר פרס את פעולות החתירה שלו נגד נתניהו. בין השאר נפגש פרס עם שורה של אישים, ביניהם אהוד אולמרט, חיים רמון, ציפי לבני, שאול מופז, שלי יחימוביץ', יאיר לפיד ומשה כחלון כדי לערוך להם שטיפת מוח להקים גוש פוליטי שיחסום את דרכו של נתניהו להישאר בשלטון. לא מן הנמנע שפרס נפגש בחשאי גם עם מנהיגה החדש-ישן של שס אריה דרעי שקרוב אליו בדעותיו המדיניות ומחובר חזק לחיים רמון. טבח פוליטי ותיק מומחה לתרגילים מסריחים. (באחד התרגילים המסריחים האלה שנערך בחודש מרס 1990 ונועד להפיל את ראש הממשלה יצחק שמיר, פעלו פרס, רמון ודרעי במשותף אך נכשלו.) במקביל היה פרס שותף פעיל לשליחת בלוני ניסוי לבדיקת אפשרות שהוא בעצמו ירוץ בגיל 90 לראשות הממשלה והזמין פניות אליו בנושא זה, שלצערו לא צלחו. מזלו הרע של פרס הוא שלא כל אזרחי ישראל מטומטמים. בסקר דעת קהל רציני שנערך באחרונה נשאלו אזרחי המדינה באם הם מעוניינים שפרס יתפטר מתפקידו כנשיא המדינה ויתמודד על ראשות הממשלה מול נתניהו, 57 אחוז השיבו בלאו מוחלט ורק למעלה מ-20 אחוז תמכו בהתלהבות ברעיון זה. עבור פרס הייתה זו, ללא ספק, סטירת לחי מצלצלת, מה גם שמכאן ואילך פרס לא יוכל להתעטף באצטלה ממלכתית. שמעון פרס צבר במרוצת שלוש שנות כהונתו כנשיא המדינה פופולריות רבה, שעומדת בסתירה קיצונית לסלידה כלפיו שהייתה קיימת בעברו הפוליטי על-ידי חוגים רחבים בציבור. רבים עדיין מאמינים שהוא האדם היחיד במדינה שיביא להסדר עם הפלשתינים ושלום על ישראל. פרס חלק, כידוע, בשעתו, עם ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, את קבלת פרס נובל לשלום אחרי שעלה בידו בתחמנות בינלאומית לכפות את עצמו על שופטי הפרס. אצל פרס שום דבר לא הולך בדרך ישרה גם כאשר כלפי חוץ הוא מצליח לאחז את עיניהם של אזרחי המדינה. מסתבר שלא רק הנמר נמנע מלהחליף את חברבורותיו אלא גם עוף הפרס מבית הנשיא לא משיל את נוצותיו המוכתמות לא רק במעשי חתרנות אלא בשורה של "פרשות". לא במקרה נזהר פרס לאורך השנים שלא לצאת בפומבי בהצהרה נגד התופעות החמורות של השחיתות השלטונית במדינה. ככל שהלך וקרב מועד הבחירות, כך הגביר פרס את פעולותיו החתרניות נגד נתניהו, תקף אותו אישית וכינה את מדיניותו "טיפשית". אין לי ספק שכאשר יתייצבו אחרי הבחירות נציגי המפלגות השונות בלשכתו של פרס כדי להמליץ על ראש הממשלה, הוא יעשה הכל כדי להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על מנהיגת העבודה חברת הכנסת שלי יחימוביץ'.

ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שהוזכר בשבועות האחרונים כמועמד היחיד לראשות הממשלה שיוכל להביס את בנימין נתניהו, חשף מחדש את פרצופו הנאלח. בהתקפות חסרות תקדים על נתניהו הוא האשים אותו, בין השאר, בבזבוז מיליארדי שקלים על תוכניות תקיפה צבאיות באירן. במהלך מסע השיסוי של אולמרט נגד נתניהו הוא חשף סודות צבאיים והפך את בטחון המדינה להפקר. רק עבריין סדרתי בעל ותק מסוגו של אולמרט שביצע לאורך חייו הציבוריים שורה ארוכה של עבירות פליליות והוקע מהחיים הפוליטיים, מסוגל להיות מצויד במידה רבה של חוצפה בניסיון למנוע את בחירתו מחדש של נתניהו ולהכשיר לעצמו בעתיד את הדרך חזרה ללשכת ראש הממשלה. מאז זיכויו המפוקפק של אולמרט בבית המשפט המחוזי בירושלים משתי עבירות חמורות של קבלת מאות אלפי דולרים במזומן מאיש העסקים היהודי-אמריקני מוריס טלנסקי ומנסיעות כפולות במחלקה הראשונה על חשבונם של ארגונים נתמכים, מסתובב אולמרט כטווס בעל תעודת יושר מזויפת. אולמרט, הקוזק שגזל את הקופה הציבורית לאורך שנים, עטה על עצמו הילה של אדם נרדף על-ידי שלטונות החוק, טען שבמעשיו לא דבקה שחיתות אישית, וביקש לזכותו בתמיכה ציבורית רחבה בעוולה שנגרמה כביכול לשמו הרע על-ידי מערכת אכיפת החוק, המשטרה והפרקליטות. אולמרט הצליח להונות את שופטיו כאשר הכריז לפני קריאת פסק הדין, כי הוא מתכוון לפרוש מהחיים הפוליטיים וטען שעבורו דבר זה מהווה עונש כבד מאוד. מן הסתם נפלו השופטים בפח שהוא טמן להם. בפועל החל אולמרט מיד אחרי פסק הדין בהכנות לחזרה לחיים הפוליטיים הפעילים ולמרבה הבושה הוא מרבה להופיע על במות ציבוריות ולא נמנע גם מלהטיף מוסר. כנראה שאין גבול לחוצפתו של אולמרט. הסתבר שגם העובדה שבינתיים הגישה הפרקליטות ערעור על פסק הדין ההזוי לא מזיזה לו. המציאות העגומה מוכיחה שהזיכוי החלקי של אולמרט גרם לרעידת אדמה דו-כיוונית ולתגובות מעורבות. בקרב חוגים רחבים בציבור נעה התגובה כמטוטלת בין אדישות, הרמת-גבות, הבעת-תמיהה וכעסים ורוגז על שיקול הדעת והכרעת הדין של השופטים. משפטנים בכירים ומוערכים קבעו שפסק הדין שגוי ועושה חסד לא-ראוי לאולמרט. מהעבר השני נשמעה מחדש ביקורת מחודשת על הפרקליטות, על שהיא מזדרזת להגיש כתבי-אישום נגד אישי ציבור ולרדוף אותם כביכול על לא עוול בכפם. זאת ועוד: אולמרט מנסה גם להדחיק מהציבור את העובדה שהוא עומד בימים אלה לדין בפרשת הולילנד בגין קבלת שוחד - עבירה שמחייבת את בית המשפט להטיל עונש מאסר במקרה של הרשעה. אבל למרבה הצער מצויים אזרחים לא מעטים ששנאתם לנתניהו ורצונם שיפנה את כס ראש הממשלה דחקו לקרן זווית את מעלליו של אולמרט והיו מוכנים להצביע עבורו. הם היו מוכנים לדחוק לקרן זווית את מזבלת השחיתות של אולמרט ולשכוח את מחדליו במלחמת לבנון השנייה שהביאו לנפילתם של עשרות חיילי צה"ל. לגופו של דבר, אולמרט לא הציג את מועמדותו בבחירות הקרובות מטעמים טקטיים, אבל הוא ממשיך לתכנן את הקאמבק הפוליטי שלו. אם אומנם ייבחר נתניהו כראש הממשלה הבא ימשיך אולמרט לנשוף בעורפו, להעליל עליו עלילות שווא ולמרר את חייו, והכל כדי לקצר את תקופת כהונתו ולבשל את חזרתו בעזרתם של חבריו הקרובים אריה דרעי, חיים רמון ונוני מוזס. שמו הרע של אולמרט והתנהלותו המצחינה לא קיבלו מעולם טיהור ואות הקין של אדם מגה-מושחת יהיה טבוע עמוק במצחו של אולמרט כל חייו.

מאז ומתמיד היה חיים רמון רוקח וטורח כדי לייצר מפצים פוליטיים, אבל הדבר לא עולה בידו. דחיית הבחירות לכנסת העניקה לו מרווח זמן לנסות להכין את המפץ הפוליטי השלישי בסדרה, אחרי ששני המפצים הקודמים נכשלו וגרמו לו מפח נפש. אבל המציאות העגומה מלמדת שגם המפץ הנוכח נכשל וגם ציפי לבני שהייתה אמורה להיות הקלף המנצח של רמון הפכה בינתיים ל"ג'וקרית". כל הניסיונות שעשה באחרונה רמון להפוך את לבני למועמדת פוטנציאלית לראשות הממשלה כשלו. אפילו בעלה של לבני, נפתלי שפיצר, שהיה יד ימינו של רמון בפעולות הבחישה, הרים ידיים. גם השותף הפוטנציאלי יאיר לפיד לא עמד בסיכומים ובשלב מסוים החל להתרחק מרמון. הצלע השלישית במפץ - חברו הטוב של רמון אריה דרעי - גם הוא לא סיפק את הסחורה ומחזר באחרונה דווקא אחרי נתניהו. כאשר הואשם בשעתו דרעי בעבירות פליליות חמורות, ביניהן קבלת שוחד, יצא רמון להגנתו וטען שדרעי נקי-כפיים ולא עבר על החוק. דרעי גמל לחברו הטוב והעניק לרמון תעודת יושר על עבירת ההטרדה בקצינת צה"ל בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה. טעות היא לחשוב שהחיבור בין רמון לדרעי הוא רק על בסיס חברי ופוליטי. בשעתו דאג דרעי להביא לרמון - שהוא משפטן בהשכלתו - כלקוחות כבדים שני מיליונרים חרדים מקרב תומכיו, ופעל לפי הכלל הבדוק: זה נהנה מהשניים והשני גם לא חסר מחסדיהם. רמון לא נשאר חייב לדרעי. כאשר רמון כיהן בשעתו כיו"ר ההסתדרות החדשה וטען כי בא לטהר את השחיתות שפשתה בכל חלקה בה, היה אחד מצעדיו הראשונים בעצה אחת עם חברו דרעי, לצרף את שס להסתדרות על-מנת שתגזול גם את כספי העובדים ולא רק את כספי המדינה. רמון לא היה מעולם טלית שכולה תכלת וגם לא תפורה מבד לבן. בשעתו הוא נמנה על קבוצה של ארבעה אישים פוליטיים בכירים שהציבו להם למטרה לקעקע את מערכת המשפט: אהוד אולמרט, חיים רמון, אביגדור ליברמן ואריה דרעי. המשותף לאנשי הקבוצה היה הסתבכותם עם החוק וטענתם שאנשי מערכת אכיפת החוק במשטרה ובפרקליטות רודפים אותם על לא עוול בידיהם, שרחצו אלה את אלה ונותרו מזוהמים. למרבה הצער, התנהלותם הציבורית הבעייתית לא פגמה כלל במעמדם החברתי, והם מבוקשים לא רק בסלונים פרטיים אלא במפגשים ציבוריים ובכלי תקשורת כתובה ואלקטרונית שמושיטה להם שירותים בזויים. הכישלון של המפץ החדש באי-הקמת גוש מרכז-שמאל לא מרתיע את רמון. הוא נערך כבר למפץ הבא לקיצור ימיה של הממשלה החדשה אם נתניהו יעמוד בראשה. למפץ הבא יהיה כבר אולמרט שותף פעיל.

בשבועות האחרונים מנהל ידיעות אחרונות בניצוחו של בעליו נוני מוזס מסע צלב שלוח רסן נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, במטרה שקופה להפילו מהשלטון. למטרה זו הוכשרו כל האמצעים הלא כשרים והוטחו בנתניהו האשמות כבדות כאיש שזרע הרס בכל אתר ואתר במדינה בתקופת שלטונו. בשבועות האחרונים לא חלף כמעט יום שבו לא נמרחה על פני העמוד הראשון של העיתון כותרת שלילית נוספת על נתניהו שהגבירה את רוח הנכאים של אזרחי המדינה. לא חלף כמעט שבוע שבו מוספי העיתון היו עמוסי חומרים ותשפוכת על נתניהו בתוספת דברי פרשנות, שהמשך כהונתו כראש הממשלה אחרי הבחירות עלול להביא לחורבן הבית השלישי. המערכה חסרת הרחמים והפשרות נגד נתניהו נולדה אחרי שידידו של נתניהו, המיליארדר האמריקני שלדון אדלסון, החל לממן את הוצאתו לאור של החינמון "ישראל היום" שנגס קשות בידיעות אחרונות. בניגוד לשלושת הבחשנים הקודמים פרס, אולמרט ורמון, שהם אישים פוליטיים שותפים לדברי עבירה, נוני מוזס הוא איל תקשורת רב-פעלים ותככים קשוח ואכזר שבורח מהתקשורת. תו המחיר של נוני ולהקת משרתיו העיתונאים בעיתון נקבע מזמן: אם אתה איש פוליטי עבריין, העיתון יטה חסד, כתבות תדמית ויגמד את מעשי העבריינות שלך ויאפשר לבני משפחתך ליילל בעיתון - כל זאת בתנאי שתעניק לנוני שירותים ותפעל לפי הנחיותיו הנוקשות. איש פוליטי שלא הולך חלילה בתלם שחלם נוני ולא מספק לו את הסחורה המבוקשת, חשוף לכתבות תחקיר מלחיצות שהן לעיתים על גבול הסחיטה. אחד הנהנים הגדולים מהסדר מאפיונרי זה הוא אולמרט שהעניק לעיתון שירותים שונים מקופת המדינה וזכה להטבות תקשורתיות ולסיקורים חיוביים במטרה ליצור סביבו אווירה חיובית בתקופת המשפט הפלילי בכלל ולקראת מתן פסק הדין בפרט. גם רמון הוא בן-בית בידיעות אחרונות ונחשב למריונטה פוליטית בכירה בתיאטרון הבובות של נוני. רמון עמד בשעתו מאחורי היוזמה לחקיקת חוק מיוחד לסגירת החינמון ישראל היום אך יוזמתו של רמון נכשלה. כתמורה לשירותיו הבזויים של רמון עשה העיתון הכל כדי למחוק את מעשה ההטרדה המינית של רמון וגייס לשם כך אפילו את שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן, הפועל גם הוא כמריונטה בשירות נוני, שטען שרמון נרדף על-ידי הפרקליטות וכי לא היה מקום להגיש נגדו כתב אישום. סוד גלוי הוא שהיוזמה הראשונה לדחיפתו של יאיר לפיד לחיים הפוליטיים הייתה משותפת לנוני מוזס, חיים רמון ואהוד אולמרט. נוני ניצח על המלאכה, עודד את לפיד ללא הרף לפרוש מערוץ 2 לקראת הקדמת הבחירות, המשיך להעסיק אותו תמורת שכר נדיב ביותר בידיעות אחרונות ויצר סביבו אורגיה תקשורתית בעיתוני הרשת. נוני ממשיך לעודד את לפיד וללוות אותו בדרך אל הקלפי בתקווה שברגע האחרון יתרחש נס וביבי לא ירכיב את הממשלה הבאה. או אז מקווה מוזס שהחינמון ישראל היום יפסיק להופיע מאחר שנתניהו יזדקק יותר לשירותיו. לעג הגורל הוא שלפיד החל לבעוט קלות במפתיע בשלושת אדוניו בדרך לרצונו להציג עצמו כאדם עצמאי וחושב. תחילה הבהיר לרמון שהוא לא רואה את עצמו חלק מגוש המרכז-שמאל וניפץ את המפץ. בשלב השני התרחק לפיד קמעה מאולמרט אחרי שהבין שהוא נגוע מאוד פלילית וכל קשר פומבי ביניהם רק יזיק לו. בימים אלה מנגן לפיד זמירות חדשות ועצמאיות ולא פוסל כניסה לממשלתו של נתניהו למגינת ליבו של נוני, שכל קשר עם נתניהו מעלה את לחץ דמו. גם שלושת הבחשנים האחרים פרס, אולמרט ורמון הרימו גבות למשמע דבריו של לפיד שחקן החיזוק הפוליטי של נתניהו. וכך עלול לקרות שארבעתם עלולים ליפול בימים הקרובים לבור שהם כרו לנתניהו.