ממה נוצרה המחשבה המוטעית המזהה את הבית היהודי עם ראייה סקטוריאלית? נראה שהדבר נובע מכך שרוב מצביעי הבית היהודי ובוחרי מועמדיו לכנסת שייכים ל"ציבור שלנו". אומנם כיום לפי מה שנראה בסקרים הדבר אינו מדויק, אבל גם אם כך היו פני הדברים – העובדה שאנשים מאמינים באותם ערכים, בקב"ה ותורתו, בערכו המיוחד של עם ישראל, בחשיבותה של ארץ ישראל ואף בערך האלוהי של המדינה לא הופכת את המפלגה "שלהם" למפלגה סקטוריאלית.
הדבר נכון גם ביחס למפלגות אחרות. ניקח לדוגמה דווקא את מרצ, בתקווה שהקוראים הימניים לא יסקלוני על ההשוואה. גם במפלגה זו כל הבוחרים מאמינים פחות או יותר באותם ערכים. האם מפני זה מישהו מכנה אותה "מפלגה סקטוריאלית"? האם שבח שטרן היה מציע גם לחבר מרצ לבחור דווקא במפלגת העבודה? ואם כבר מזכירים את מרצ, הרי כ"מפלגת נישה" (12מנדטים בזמן הסכמי אוסלו) היא השפיעה לצערנו על המדינה אולי יותר ממפלגת העבודה שהייתה "מפלגת שלטון".
אכן, בבית היהודי מתכוונים לדאוג בכנסת גם ל"סקטור שלנו", והם אף מזכירים זאת בקמפיין של מערכת הבחירות. אבל אני רוצה לומר כאן דבר שייראה אולי מהפכני ולחלק מאנ"ש אף אפיקורסי. לעניות דעתי הצורך במפלגה דתית לאומית בעיקרו איננו לצורך דאגה לסקטור שלנו. לא כדי לדאוג לתקציבים למוסדות החינוך שלנו, עם כל החשיבות שאכן יש בזה, ואפילו לא כדי לדאוג שימונו רבנים ודיינים מהציבור שלנו, שזה ודאי דבר חשוב מאוד ובכלל לא סקטוריאלי.
הכנסת היא המקום שבו נחתכים ענייני העם ודרכה של המדינה, על-פי מפתח של חילוקי הדעות האידיאולוגיים והערכיים שבעם. כדי לא להיראות תמים ומנותק אבהיר שכך לפחות זה אמור להיות. כל תנועה ערכית אידיאולוגית שיש לה מסר בעל ייחוד מובנה ומשמעותי רשאית, אולי אף מחויבת, להיות מיוצגת בפרלמנט הזה. אינני יודע אם יש עוד תנועה בעלת השקפת עולם כה מובנית וייחודית כמו "הציבור שלנו", ולכן יש עניין גדול בכך שהשקפה זו תיוצג בכנסת על-ידי מפלגה שזוהי ראייתה.
ברוך ה' זכינו למועמדים, עם הציבור וראשיו שעומדים מאחוריהם, שאכן מאמינים בערכים אלו ויכולים להשמיע את הקול הצלול הזה בבהירות.
דומני שהתמיכה הגדולה שהבית היהודי צפוי בעז"ה לקבל בבחירות נובעת מכך שרבים, גם בציבור הכללי, חשים שלקול הזה הם רוצים להתחבר. את ההשקפה הזאת שלנו נוכל לקדם ברובד הפוליטי לפי מידת הכוח האלקטורלי שנזכה לו, ולא על-ידי קומבינות של הצבעה פעמיים, פעם על-ידי הכנסת אנשים "מתאימים" לליכוד ופעם על-ידי הצבעה בבחירות למפלגה ימנית יותר (ואיני מתייחס כאן לקלקול המוסרי שיש בזה).
שבח שטרן מתייחס בסוף מאמרו לקמפיין המכוער והשקרי שערך הליכוד נגד הבית היהודי, וכותב: "נכון, בשבועות האחרונים פגעו במדורת השבט שלנו". לא, ידידי. הם לא פגעו ב"מדורת השבט" - ביטוי קטן וסקטוריאלי - הם פגעו וזלזלו בערכים שלנו. ולאו-דווקא בגלל "דברים פוגעים ברבנים בכירים", כלשון שבח, אלא בגלל הדיבור הדמגוגי המזלזל בערכים של קדושה וצניעות ואהבת העם והארץ.
לכן לא "הלב והרגש מקשים על הצבעה למחל", אלא השכל אומר שצריך לחזק את המפלגה שתישא בגאון ובקול צלול את האמירה הגדולה, שבעזרת ה', בעוז עם ענווה גדולה, תלך ותתרום יותר ויותר את השפעתה לחיזוקה של מדינת ישראל בדרך העולה אל המשך התחייה הלאומית של עם ישראל בארצו.
