קואליציה בהתגבשות: תרחיש אפשרי

למימוש הקואליציה הצפויה ישנם למעשה שני שלבים עיקריים: בשלב ראשון תורכב ממשלה יחסית קטנה: ליכוד ביתנו (31), יש עתיד (19), הבית היהודי (12) ואולי גם קדימה (2). ס"ה 62-64 ח"כ. ראש הממשלה ודאי יתייחס לממשלה כזו בשלב זה "כממשלה רחבה". הרכב קואליציוני זה נובע מהעובדה שחוץ מ"הבית היהודי", אין מפלגה דתית שתצביע בכנסת בעד "שוויון בנטל" מהנימוק (מהתירוץ) העקרוני של מה קודם למה "החוק החילוני" או "הוראת הרב"? לפי אורח חייהם, הוראת הרב קודמת. ובדמוקרטיה כידוע החוק, שווה לכול, ומעל לכול. ויש כאן התנגשות שאיננה נפתרת בחברות בקואליציה. להזכיר, הרשימות הדתיות החרדיות עצמן מורכבות על-ידי הרבנים. גם הניסיון של ח"כ פורוש, להקים "קואליציית דתיים", חלקית, בהשתתפות יהדות התורה ושס, סך הכול 18 מנדטים, כמשקל נגד ל"יש עתיד" (19), דווקא תחזק את התהליך, שבשלב ראשון צפויה קואליציה ללא שס וללא יהדות התורה. נושא השוויון בנטל, הדרישה הראשונה של "יש עתיד" כתנאי לשותפות קואליציונית, היא למעשה בהוראת בית המשפט העליון, הוא הכרח חוקי, היא איננה הכרח הנובע רק מהסכם "קואליציוני" כזה או אחר. למען הסר ספק, חוק השוויון בנטל הוא מחויב המציאות המשפטית מעל ומעבר לכול הסכם קואליציוני. לכן, באותו השלב הראשון של הקמת קואליציה עם 62 או 64 ח"כ (עם קדימה), ביישום "שוויון בנטל" קל יותר יהיה להרכיב מסגרת ממשלתית יחסית קטנה בת 18-20 שרים בלבד כאשר לא כל המשרדים מאוישים. כמה מהמשרדים יהיו בהמתנה, לצרכי מימוש הרחבת הממשלה בשלב השני. בכך תושלם המחויבויות השנייה של "יש עתיד" לציבור, ממשלה קטנה. בשלב ראשון זה, בה בעת, יושלם התקציב המדינה. ואולי גם אז, כדי ליצר שקיפות ציבורית ראויה לתקציב המדינה, תדרוש "יש עתיד" לבטל סוף סוף את "חוק ההסדרים" המחובר לחוק התקציב. ומאחר, והלחץ של אוברדראפט הצפוי הוא 60 מיליארד שקלים, אליבא ד-גירסאת הנגיד פישר, ולא 40, תיווצר כבר עכשיו, הצורך הגלום בהזדמנות הזו לשחרור משירות בצה"ל, פטור, לכל הבחורים המוגדרים כבחורי הישיבות, בני 19-24, אשר למעשה לא ממש לומדים, אבל מקבלים קצבאות מהמדינה וצה"ל לא ערוך לגייסם. מדובר על אלפים. בכך ייחסכו מיליוני שקלים מכספי מדינה, וישוחררו אלה לשוק העבודה. במשך המומנטום הזה, טרם תחילת השלב השני, יש להניח שמפלגת "יש עתיד" תרצה לנצל גם כדי ליישם את שינוי שיטת הממשל ואת הפתרון הברור הנחוץ לנושא הדיור הציבורי. לקראת השלב השני, הרחבת הקואליציה, עולה הדרישה להחייאתו של התהליך המדיני, גם כן דרישת "יש עתיד". מזכיר המדינה של ארה"ב, ג'ון קרי, עשוי להופיע עם תוכנית להקמת מדינה פלשתינית שלה גבולות זמניים, אשר תוגש לשני הצדדים: ממשלת ישראל ואבו מאזן. לתוכנית יהיה צמוד לוח זמנים טנטטיבי לכול שלב ושלב שבה: עם מסירת התוכנית לממשלת ישראל, או ממש סמוך לה, ינסה ראש הממשלה להרחיב את קואליציית ממשלתו לפחות משלושה נימוקים עיקריים: רווח בזמן, לאסוף לממשלה חברים מתנגדים להקמת מדינה פלשתינית, והשלישי הוא הצורך להמתין לתגובת הפלשתינים. שכן, הם כהרגלם, יעשו ראשונה איזו שהיא שגיאה חמורה כבר בהתחלה. <, של הרחבת הקואליציה, יתווספו ש"ס (11) ויהדות התורה (7). מטעמי מו"מ, הדבר ייעשה בשיטה עוקבת ולא במקביל. בד-בבד, "הבית היהודי" תתפשר על סוג של הגדרה עצמית פלשתינית באזורים A וכן B בתנאי שיתחברו לקונפדרציה עם ירדן. "הבית היהודי" ידרוש לספח בתמורה את אזור C אשר ביהודה ובשומרון. המפלגות שס ויהדות התורה תסכמנה או תסרבנה, לכול דבר ועניין, לפי גובה התמורה שיקבלו, סוג של "קרעפלעך" כספי סקטוריאלי. ואז צפוי שתיווצר המולה פוליטית.

ראוי להבחין שבהגדלת הקואליציה, תיווצר קואליציה "דתית" פנימית בתוך הממשלה בהרכב הבא: ליכוד (31) עם שותפיו הטבעיים, שס (11) יהדות התורה (7), הבית היהודי (12) ס"ה 61. ואם נוסיף את "יש עתיד", עכשיו המנוטרלת, ס"ה 80 ח"כ. באמצעות הקואליציה הדתית הזו יתאפשר לראש הממשלה נתניהו מצב של "האטת" התהליך המדיני, למשוך זמן, אולי ניסיון לביטולו או לא ליישומו. כאמור, בכול צעד, צפוי שהוא יותנה מטעם הדתיים, בדרישה בתמורה למשל ל"אחזור" של השוויון בנטל, של שינויי תקציב לזכות החרדים, שיעשה מהדלת האחורית, דרך "חוק ההסדרים" אם לא יבוטל עד אז. ובכל אלה, יש לצפות שמפלגת "יש עתיד" תפעל כדברי צ'רציל "מחיר הגדולה הוא האחריות" ואמנם נפלה אחריות כבדה על מפלגה זו בשעה היסטורית זו.

וברקע יתכן שתעלה החשדנות בממשלה: "אידלסון" (נתניהו "ישראל היום") כנגד "נוני מוזס" (יאיר לפיד ידיעות אחרונות) ואז תעמוד "יש עתיד" בפני דילמה: מציאות פוליטית שבה התהליך המדיני "קם לתחייה" כדרישתה, אלא שאין לה בו כל השפעה אלקטוראלית, בתוך הממשלה, במיוחד כשאין בו ממש התקדמות. העניין יכול להימנע במידת מה, לו יאיר לפיד הוא שר חוץ. בכל מקרה, זו תהיה צומת דרכים שבה קיימת האפשרות לבחירות חדשות מוקדמות. זו דרכה של קואליציה בישראל.