השיטה צומחת שוב

ההבטחה הגדולה של הבחירות האלה הייתה גלומה בכל מה שחדש. נפתלי בנט מכר "משהו חדש מתחיל". אחיו האובד ששב הביתה לזרועות יש"ע-תיד, יאיר לפיד, מכר "פוליטיקה חדשה". שניהם ביחד "קטפו" 31 מנדטים, שזה בדיוק גודלו של הליכוד-ביתנו. ומן העבר השני, כל מה שישן, נכשל. קדימה נעלמה. העבודה נפלה. הליכוד היה זקוק לליברמן כדי לשרוד. שס נאלצה לספור "ספרדים" בגל"צ, כדי להביא את אותו מספר המנדטים שהיה לה בכנסת היוצאת, למרות שובו של האריה השואג, ועל-אף הטרויקה שעמדה בראשה. הישן מת, יחי החדש. ארץחדשה אלדד יניב ניסה למכור את הפוליטיקה החדשה בדרך אחרת. הוא ניסה לומר את האמת על השיטה שמאחורי הפוליטיקה. אבל הציבור העדיף עטיפה חדשה במקום מציאות חדשה. יאיר לפיד, עשוי סכרין מלאכותי, סינטטי, מצא את הנוסחה המדויקת ביותר. היא כללה חזרה על אותם משפטי מפתח שגרמו לציבור להרגיש חדש ולחבק את הישן. ללכת עם ולהרגיש בלי. יאיר לפיד: "אנחנו כאן כי אנחנו מרגישים שמשהו כאן לא בסדר. משהו לא תקין. אנשים טובים שמרגישים שמשהו כאן לא עובד..." כל המוטיבים הישנים, של פוליטיקה להמונים, היו שם. הבחור עשה שיעורי בית, בזה אין ספק. "אנחנו" מרמז על חיבור, ביחד, תחושת שבט, כמוני-כמוך. "מרגישים" מרמז על חיבור לרגש, אני (יאיר) איתכם, בגובה העיניים, בבטן, לא בשכל כמו כל היתר. "אנשים טובים" מרמז שאני יודע שאתם הטובים, אני מזהה את הטוב שבכם, כמובן כי גם אני חלק מכם, גם אני מהטובים. נפתלי בנט: "אח" מרמז שאני רוצה אתכם, אני איתכם, אני חלק מכם, אני "אח". וגם, המשפט האלמותי: "משהו חדש מתחיל". מה? מה זה החדש הזה שמתחיל? אח, אחווה, אחים. כן, אבל מה זה החדש הזה שמתחיל? אני אח, תסמכו עלי שאני אדאג לכם. עם אחים לא מתעסקים בקטנות. כן אורית סטרוק או לא אורית סטרוק, משהו "חדש" מתחיל. "משהו". אלדד יניב מכר "ארץחדשה" אבל בשפה ישנה. הוא סיפר על מה שהיה ולא על מה שיהיה. הציבור לא הופתע. המצביעים אהבו לראות את סרטוני "השיטה" רק כדי להוכיח לעצמם שהם ידעו את האמת כל הזמן, שהתחושות לגבי הפוליטיקה נכונות, והנה, עכשיו מגיעות העובדות ממקור ראשון. אבל הציבור רצה עתיד, הוא רצה משהו חדש, לא את מי שיודע לספר מה היה, אלא את מי שיודע להבטיח מה יהיה. אז מה אם זה סכריני? אז מה אם החדשים האלה הם שליחי אותה השיטה? אז מה אם רק המעטפת חדשה והתוכן הוא אותו התוכן בדיוק? אז מה אם יום אחרי הבחירות, השיח שלפיד יכפה הוא שיח "חרדים", במקום שיח על הפטרונים שלו ונושאי "הריכוזיות"? אז מה? השיטה צומחת שוב המרוץ של "יש עתיד" לכנסת עלה 33 מיליוני שקלים. יאיר לפיד לא כיסה את הסכום הזה ממקורות עצמאיים, אלא מהלוואה שכוסתה בערבויות של 100 אנשי-עסקים, וכל אחד מאלה ערב למיזם הפוליטי הזה בסכום של 130 אלף שקלים. ועדיין, למרות ההסדר שאישר מבקר המדינה, העולה כדי 13 מיליון שקלים, עדיין נותרו 20 מיליון בסימן שאלה. להזכירנו, השאלה של לפיד הייתה "איפה הכסף?". השאלה כעת חוזרת אליך לפיד: "מאיפה הכסף?" מפלגת מעמד הביניים נבנתה מנדבנות של 100 אנשי עסקים, שהשקיעו במיזם הזה כסף, בתמורה לריבית של 4% לשנה וקשרים במפלגה שראשה מתכוון להתמודד על ראשות הממשלה בעוד ארבע שנים. המפלגה אינה דמוקרטית. הרשימה לכנסת מומנה בשיטת שס, על-פי פסיקת מרן לפיד, שמקומו כראש המפלגה מובטח גם בבחירות הבאות. לפיד אינו חייב דין וחשבון על מעשיו, החלטותיו ודרך ההתנהלות שלו, כולל לעניין סמכותו הבלעדית להחליט לגבי כניסה לקואליציה. אני מרגיש מחויב לומר שאני מאמין ליאיר לפיד שכוונותיו טובות, ושהוא באמת רוצה ליצור כאן מקום טוב יותר עבור הדורות הבאים. אני לא חולק על הכוונה. אני כן חולק על כך שכוונה לבדה, מספיקה כדי לבסס קיומן של הבטחות פוליטיות. אני מזמין אתכם לעיין ברשימתה של גלית עדות, המצביעה על כל מפלגות ה"בום" הישראליות מאז ומעולם, ועל הדרך שבה ההבטחה, לפוליטיקה חדשה, פוגשת מציאות של פוליטיקה ישנה, עם "שיטה" שניצחה כבר את כל ההבטחות הקודמות. אם לפיד הוא השלוח של נוני מוזס או של מישהו אחר, אין לאיש יכולת לדעת זאת בבטחה. מה שכן אפשר לדעת בבטחה זה שאת השיטה לא ניצחו עד כה. מפלגת מעמד הביניים כבר נתונה בצבת האינטרסים של 100 אנשי-עסקים בעלי יכולות כלכליות, המאפשרות להם להניח 130 אלף שקלים על קרן הלפיד, בציפייה לתשואה מינימלית של 4%, ותשואה נוספת של קרבה לשלטון. תחקיר "המקור" לעניין מפלגת קדימה, והגילויים מפי רו"ח של קדימה "איציק חדד", הופך רלוונטי שוב. אז זה לא אריק שרון אלא יאיר לפיד. אז זה לא אהוד אולמרט המנהיג המחליף אלא אהוד אולמרט החבר האישי. אז זה לא אורי שני של קדימה אלא אורי שני של "יש עתיד". אז לפני שלפיד מדבר על "להחליף את השיטה" (שיטת הממשל), מונח על כתפיו נטל ההוכחה שהוא מסוגל, למרות השיטה (המושחתת של הפוליטיקה הישנה), לספק את הסחורה של "פוליטיקה חדשה". אז נכון. לפיד הוא לא ביבי שמסתובב על דולרים בגרביים. And yet...! כי כפי שזה נראה כעת, "השיטה צומחת שוב".