להפסיק את ההתנכלות לכפר עיזבת אל-טביב

מערכת הבחירות חלפה. על סדר היום הציבורי עולים מהר ויורדים ביעף נושאים בוערים, אבל מסדר היום של מבקשי הכשלת כל הסדר מדיני בינינו ובין הפלשתינים לא הוסר הניסיון ההולך ותופש תאוצה ליצור בשטחי הגדה עובדות מוגמרות, שימנעו כל הסד עתידי. לא הרחק מכפר סבא נמצא הכפר עיזבת אל-טביב. כפר שהוקם לפני למעלה מתשעים שנה, בשנת 1920 , ממזרח לקלקליה. בכפר חיים אנשים, היוצאים כל בוקר לעבודה חקלאית בשדות, כשעליהם להתמודד עם גדרות ומחסומים, עם שערים בפתחי גדרות וחומות, הנפתחים וננעלים ללא כל תיאום עם תושבי הכפר. המראה החיצוני של הכפר משדר דלות, אבל בהחלט לא עליבות. והנה מדינת ישראל מתכוננת להרוס כמעט את כל הכפר בכוונה לצרף את הכפר ושטחי האדמה המעובדים כבר תשעים שנה להתנחלות אלפי מנשה הסמוכה. קשה להאמין באיזה נימוק משתמשת ישראל בכוונתה להרוס את הכפר. לטענת ישראל, מדובר בישוב שלא נמצא במפות שבידיה. כלומר, זה כפר שהוקם באופן לא חוקי לפני תשעים שנה. לכן אנחנו אדוני הארץ, ממשלת ישראל, נעשה סדר בנפת קלקיליה. אנחנו הדואגים לסדר נהרוס כפר לא חוקי, שקיים כבר למעלה מתשעים שנה , ונעביר את כל אדמותיו להתנחלות חוקית באלפי מנשה, עיר ואם בישראל , כי כבר אמרנו, שאנחנו השומרים על החוק והסדר. בעיני מי שעומד מאחורי ההחלטה הזו קימת מידה רבה של שיכנוע עצמי, שהעולם בודאי יתמוך בהתלהבות רבה בהרס כפר "לא חוקי" בן תשעים שנה. לכפר עיזבת אל-טביב יש מדי פעם רגעי נחת בעיקר בשבתות, כשהם זוכים לביקורי שוחרי שלום ישראלים ופלשתינים מרחבי הגדה, הבאים אל הכפר לביקורי סולידריות. בין הבאים משטחי הרשות ניתן לראות גם את ראש הממשלה הפלשתיני, סלאם פיאד, ואיתו מושל מחוז קלקליה מטעם הרשות הפלשינית, רביח פונדקאי. בין שוחרי השלום שבאו מישראל ניתן לציין את ח"כ ויו"ר חד"ש מוחמד ברכה. ביקורי הסולידאריות נוסכים רוחות של תקווה אצל הכפריים הפלשתינים. ביקורים המלווים בנטיעת עצי זית, רימון ושסק נותנים את הביטוי היפה ביותר לסיכוי לשלום ולהמשך הקיום של הכפר במקום בו הוא נמצא. מצער ומכאיב, שפעילות כזו של שוחרי שלום ישראלים ופלשתינים נעלמת מהתקשורת הישראלית. כל אזרח ישראלי, שהיה בעיזבת אל-טביב , פעל לא רק מתוך סולידריות עם העם הפלשתיני, אלא זו הייתה פעולה ציבורית של שוחרי טובתה ודמותה המוסרית של מדינת ישראל. אני אישית, מסיבות בריאותיות לא נכחתי במעמדי הנטיעות שנערכו בכפר, אבל לבי היה עם הנוטעים.