אז מה היה לנו?

האמת, הרבה לא היה לנו. כצפוי המליצו רוב המפלגות על בנימין נתניהו כמועמד הוודאי לראשות המדינה. כצפוי נתניהו משחק את המשחק הממלכתי ונפגש עם רוב מנהיגי המפלגות, אפילו עם אלו שנשבעו "בנטילת חפץ" שלא יהיו בממשלתו. אני איני מוצא כל הבדל בין עקרונות מפלגת "יש עתיד" של לפיד לבין "הליכוד" בהנהגת נתניהו. נכון, היה ניסיון להתבדל אך מעשית, עכשיו, לאחר הבחירות הוא אינו קיים. לכן הניחוש שלי הוא שנתניהו, ראשית לכול, יסכם עם יאיר לפיד על הצטרפותו לממשלה ולאחר מכן יערוך סוג של "תמחור" בין שס ל"בית היהודי" מי יהיה המצטרף הבא. בשלב השלישי יוזמנו "התנועה", קדימה ומי שהפסיד "בתמחור" להצטרף להסכם המגובש. "יהדות התורה" תישאר מחוץ לקואליציה. אני מעריך שהמפתח לשר יהיה 4 חברי כנסת. בנושא המדיני יסכימו לפעול בתיאום עם אובמה וב"חסותו". בנושא "השוויון בנטל" תהיה הצהרה מהפכנית ומימוש איטי ורב שנים.

התקציב

למרות ה"ניתוחים" לאורך, לרוחב ולעומק של הצעדים שעל הממשלה הבאה לנקוט בנושא הגרעון בתקציב. מעשית אין כמעט שום אפשרות לגמישות באופציות העומדות לרשותה. מבחינת הציבור הרחב הברירה היא בין תשלום עבור שירותים שניתנו בעבר בחינם או בזול לבין קבלתם באותם התנאים כנגד תשלום נוסף לספק, קרי הממשלה. מבחינת המדינה השיקול הוא באיזו דרך ייסגר הגרעון מהר יותר ובאופן מלא יותר. כנראה שזה יהיה שילוב של ביטול פטורים, קיצוץ ספציפי ורוחבי בתקציב והעלה מסוימת של מיסים.

אובמה

ההודעה על ביקורו הקרוב של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, הפתיע אותי. אני ציפיתי לביקור "הפוך", של נתניהו בוושינגטון. בלתי נמנע מלעשות את ההשוואה לביקור הראשון של הנשיא בכהונתו הקודמת במצרים ונאומו המפורסם בקהיר. אני מאמין שכפי שאז הוא פנה לאומות האיסלאם באופן ישיר בדברי נאומו המפורסם שם (וללא הצלחה יתרה) הרי עכשיו הוא מתכוון לפנות אליהם מירושלים דרך מדינת ישראל כ"נציגתו" באזור. איני חושב שהנשיא בא ללחוץ עלינו אלא, הפעם, לחזק אותנו ואולי בדרך זו לתת לנו את הביטחון (החסר לנו כל-כך) לבצע מהלכים מרחיקי לכת עם הפלשתינים. הנעלם הגדול הוא האם, הפעם, הפלשתינים "יקראו נכון את המפה". ספק גדול בעיניי.

החרדים

כל השבוע רעשה הארץ האם היה אונס במודיעין עילית או זו סתם עלילה. כל צבוע וזב-חוטם שמאלני בדרגת קיצוניות זו או אחרת (וגם אנשי מרכז וימין) רצו לספר לכולם על פשעי המין הנוראים המוסתרים מעין הציבור בערי החרדים. חבל שזבי-חוטם אלו שכחו את האונס בקיבוץ שמרת (כמשל) ועל אלפי פשעי המין שבוצעו בקיבוצים והוסתרו מעין החוק. ועל מאות המשפחות בעיר ובכפר שהסתירו ומסתירים עד היום את "הכביסה המלוכלכת" של פשעי המין המתבצעים במשפחה. אני איני חרדי ואיני אוהד את דרכם אך צביעות מכל סוג ומין מגעילה.