פנים חכמות ומקצועיות חזרו למשרד המשפטים

המינוי המבורך של ציפי לבני לתפקיד שר המשפטים, העלה חיוך של שביעות רצון וקורת רוח על שפתי. סוף סוף לאחר שמשרד המשפטים הפך לשק חבטות פוליטי של פרופסורים למשפטים שביקשו לכלות את זעמם ולהוציא את תסכוליהם ומרירותם על מערכת הפרקליטות ומוסד היועץ המשפטי לממשלה, חוזרת לעמוד בראש המערכת המשפטית, אישית משפטית מן המעלה הראשונה, שנשחקה אומנם פוליטית, לא מעט בשנים האחרונות, אולם איש אינו יכול להטיל ספק ביכולותיה המשפטיות המקצועיות של עורכת-הדין, ציפי לבני. את ציפי לבני למדתי להכיר, בעבודה משפטית שוטפת ומשותפת, לפני כ-12 שנה, שעה שייצגנו שנינו יחדיו את אהוד אולמרט, בהתמודדותו על תפקיד ראש הליכוד, אל מול אריאל שרון, שזכה - סופם של דברים - בתפקיד זה. במהלך עבודתי המשותפת עם ציפי לבני, גיליתי אשת מקצוע מבריקה שהתמרונים הפוליטיים שניסו לתמרן אותה יריבים פוליטיים, לא האפילו - ואפילו לא במעט - על זוהרה ועל יכולתה המקצועית היוצאת מן הכלל, של משפטנית מבריקה זו.

יושר אינטלקטואלי וציבורי

עוד בילדותי, זכיתי להכיר את אביה המנוח, ח"כ איתן לבני ז"ל, שהיה בשבילי אות, דוגמה וסמל ליושרה מקצועית ולהיותו אדם בלתי ניתן להשחטה, בעליל. איתן לבני ז"ל, איש האצ"ל שפיקד על התקפת תחנת רכבת לוד, במבצע "ליל הרכבות", ראה עצמו - מאז ומתמיד - שליח ציבור, כך נהג הוא בהיותו איש האצ"ל וכך נהג הוא כח"כ מטעם תנועת החירות. אדם נאצל זה החזיר, פעם אחת בונבוניירה ששלח לו אחד מאוהדיו בתמורה לעזרה שהעניק לו כחבר הכנסת. "הכנסת היא מקום העבודה שלי", כתב הוא לו בפתק שצירף לבונבוניירה "ואני מחזיר לך בתודה את המתנה ששלחת אלי", סיים הוא את משנתו הפוליטית, בקצרה, על פתק זה. בבית זה, גדלו, ציפי ואחיה, אלי לבני. את אלי לבני ייצגתי לפני שנים מספר בתביעת לשון הרע, נגד פעיל תנועת קדימה, מתומכי מופז, שניסה להכפיש את ציפי לבני, באמצעות אחיה, בתקופת הפריימריז. פעיל זה טען, כי אלי לבני קיבל עבודות בנייה בסביבות הגדר הטובה שליד גבול לבנון, בזכות קרבתו לאחותו, ציפי לבני, שכיהנה שנים קודם לכן בתפקיד שרת השיכון. במהלך הדיון המשפטי התברר, שאלי לבני שהינו מודד מוסמך (גיאודז), לא רק שלא קיבל עבודות בזכות היותה של אחותו שרת השיכון, אלא אלא כדי למנוע לזות שפתיים הפסיק הוא - לבקשת ציפי לבני - לתת שירותים מקצועיים למרכז מיפוי ישראל ול"עמידר". כתוצאה מכך הפסיד אלי לבני הכנסות בסכומים של מאות אלפי שקלים. זה הוא הרקע האנושי והבית הפוליטי הערכי בו צמחה ציפי לבני, קודם שיצאה גם היא לשליחות ציבורית כאביה, במוסד ולאחר מכן בנבכי הפוליטיקה הישראלית. איני שותף, כיום, לדרכה הפוליטית של ציפי לבני, אולם איני יכול שלא להתפעל ולהתפעם ביושרה האינטלקטואלי והציבורי וביכולותיה המקצועיות שלא רק שלא נתפוגגו עם שנים, אלא רק נתעצמו ונתעצבו, יותר ויותר.

לבני - האישה הנכונה, במקום הנכון

משרד המשפטים זקוק לשר בדמותה של ציפי לבני שייצוק אל תוכו ידע מקצועי שיש לה, כמו-גם גב איתן שימנע מכל פוליטיקאי זב חוטם להשתלח, פעם אחר פעם בבחירי המערכת המעזים לשמור על האורוות הציבוריות השלטוניות, שתמשכנה להיות נקיות מריקבון מוסרי ומשחיתות שפשתה בהם, עד לגועל נפש של ממש, בשנים האחרונות. בסיבוב הקודם של ציפי לבני כשרת המשפטים, לא הזדמן לה להטביע חותמה בתפקידה כשרת משפטים ולמעט המקרה הזכור לה של הדחת השופטת השוררת, הילה כהן, שהורשעה בבית-דין מיוחד בידי שני שופטי עליון ושופטת מחוזית בשכתוב פרוטוקולים, אין זכורה תקופתה הקודמת כשרת משפטים, כתקופה מזהירה במיוחד. היפוכם של דברים הוא הנכון, בתקופת היותר שרת משפטים, אז, הקפיאה היא את מינויי השופטים ויצרה שיתוק במערכת המשפטית. נראה, כי דווקא עכשיו, ניתנת לה הזדמנות פז לשוב ולהוכיח את יכולותיה המשפטיות והפוליטיות דווקא במשרד המשפטים, שכן הרקע המקצוע שלה כעורכת-דין, כמו-גם הניסיון הפוליטי הרב שרכשה היא מאז תקופתה הקודמת כשרת המשפטים, רק ייטיבו עימה. המערכת המשפטית זקוקה לטלטלה, אולם אין היא זקוקה לטלטלה שתגרום לה קריסה מוחלטת, כפי שניסו לעשות זאת, אישים דוגמת דניאל פרידמן ויעקב נאמן, כאשר הראשון עשה זאת בבוטות ובפרעות והשני עשה זאת בחיוך ובדרכי נועם. מן ההגינות עלי לציין, כי דווקא אקורד הסיום של כהונתו של שר המשפטים בהקמת וועדה לבחינת תפקודה של לשכת עורכי-הדין ברשות שופטת בית משפט העליון, לשעבר, ד"ר אילה פרוקצ'יה, תיזכר לו, ליעקב נאמן, כאות של כבוד וכאקורד סיום חיובי, על-רקע התנהלות כושלת ובלתי מרשימה, בעליל, במשך כל תקופת כהונתו כשר משפטים. ציפי לבני הינה האישה הנכונה, במקום הנכון ובזמן הנכון, כדי לבנות ולהרים את משרד המשפטים לימי הזוהר, בהם היועץ המשפטי לממשלה היה תפקיד מכובד שכיהנו בו אישים דוגמת פרופ' אהרן ברק, פרופ' יצחק זמיר ופרקליט המדינה לא היה נתון למתקפות בלתי פוסקות של פוליטיקאים מושחתים.