חייבת האמת להיכתב ולהיאמר - יש משהו מרענן ומשובב נפש בהתנהלותם של הפוליטיקאים החדשים, האדונים הנכבדים,
יאיר לפיד ו
נפתלי בנט. דומה כי שניים אלה גמרו אומר בנפשם לנפץ, באופן מוחלט, את כללי המשחק של הפוליטיקה הישנה והעבשה, ששלטה בישראל עד כניסתם אל תוככי הקלחת הפוליטית.
עד לאחרונה מקובל היה, כי מי שהוטל עליו התפקיד להרכיב
ממשלה, הוא הוא המחזיק בחוטים ומחליט מי יכלל בממשלתו ומי לא יכלל בממשלה זו. מה יהיה תפקידו המדויק של שר פלוני בממשלתו ומה יהיה תפקידו הדווקני של שר אלמוניבמששלתו. הלך רוחות זה הזכיר, לא אחת, את מלות הפיוט שחיבר מחבר עלום-שם הנאמר בתקופת ימים נוראים בבתי כנסיות, בישראל וברחבי העולם ותחילתו במשפטים הבאים: "כי הנה כחומר ביד היוצר, ברצותו מרחיב וברצותו מקצר, כן אנחנו בידך חסד נוצר, לברית הבט ואל תפן ליצר".
הופכים את השולחן הפוליטי הישן
והנה הגיעו שני הג'נטלמנים המכובדים הללו, לפיד ובנט, בנט ולפיד וטרפו לפוליטיקאים, בכלל ולנתניהו, בפרט את הקלפים, תוך שהם הופכים את השולחן הפוליטי הישן, על ראשו. פתאום מגיע פוליטיקאי חדש, בדמותו של יאיר לפיד והוא מודיע לבוס, סליחה - למיועד לתפקיד ראש הממשלה - כי הוא מעוניין בתפקיד של שר החוץ ולא מעניין אותו, כלל וכלל, כי נתניהו הבטיח לשמור, ב"בוידעם" את התפקיד ל
אביגדור ליברמן, עד שיגמר המשפט הפלילי שלו, המתנהל בימים אלה.
אם לא די בכך, הרי הג'נטלמן השני - שלפי פרסומים בעיתונות אין שוררת אהבה יתרה בינו לבין נתניהו ושרה - הלוא הוא, נפתלי בנט ו"מכתיב" לנתניהו, כי הוא מעוניין בתפקיד של שר האוצר בממשלתו - ולא - לא תוקם ממשלה, בראשותו של נתניהו.
ממש - ממש חוצפה רבתית. אם לא די בכך ששני פוליטיקאים אלה, שזה עתה בקעו מהקליפה ועדיין "לא קרעו מעליהם את הניילונים הפוליטיים", אינם מכירים בכך, כי הם חבים חוב של כבוד לפוליטיקאי המנוסה, נתניהו, אלא הם עוד מעזים להכתיב לו, איזה תפקיד יינתן להם בממשלתו, תחת לקבל, בהכנעה ובחנופה רבתי - כל תפקיד של שר, שיציע הוא להם, בטובו, כי רב.
ואולי - אולי צודקים שניים אלה, שכן חוק יסוד: הממשלה, אינו קובע, כי מי שהוטל עליו תפקיד להרכבת ממשלה, בידי נשיא המדינה, יכול להכתיב למועמדים לקואליציה ולהרכבת הממשלה, איזה תפקיד יקבלו הם ממנו, לפי שיקול דעתו המוחלט. כל שקובע חוק יסוד: הממשלה, כי הנשיא יטיל את התפקיד להרכיב ממשלה על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך, אבל החוק אינו קובע, כי מי שחוברים עמו לממשלה ולתפקידי שרים בה, חייבים להסכים לתכתיביו ולגחמותיו הפוליטיות.
צמד "הפרחחים" מכתיבים לבוס
עוד לא הספיק נתניהו להתאושש מ"חוצפתם" של הצמד, לפיד בנט ובנט לפיד, שהחליטו, כי לצורך הקמת והרכבת הממשלה, קיים טריאומווירט, שהם שניים משולש צלעותיו ואפילו שראש הממשלה, הוא זה שמרכיב את הממשלה, לפי חוק יסוד: הממשלה. ואולי צודקים צמד-חמד זה, שכן לראש הממשלה, אין כל זכויות עדיפות, על פני השרים הנמצאים בממשלתו וחוק יסוד: הממשלה, קובע רק כי חבר הכנסת שהרכיב ממשלה, יעמוד בראשה. נכון הדבר, כי אם יתפטר ראש הממשלה מתפקידו, רואים את התפטרותו זו כהתפטרות הממשלה כולה, אולם לראש הממשלה, אין כל סמכות עודפת על פני שרי ממשלתו, למעט קביעה בחוק, כי אם חדל שר לכהן או שנבצר ממנו, זמנית, למלא את תפקידו, הרי ימלא את התפקיד ראש הממשלה או שר אחר שתקבע הממשלה, למשך תקופה של 3 חודשים.
בעבר, היה קיים בחוק יסוד: הממשלה, סעיף שהגביל את מספר השרים וסגני השרים בממשלה ומספר השרים בממשלה נקבע ל-18 שרים בלבד. הגבלת מספר השרים, בוטלה בשנת 1999 עם כינון ממשנה בראשותו של
אהוד ברק ועדיין זכורה לכל התמונה של הנגרים שנסרו את שולחן הממשלה בכנסת, כדי לאפשר הכנסת שולחן גדול יותר, כמו-גם הוספת כסאות מעור צבי, כדי שעליהם יוכלו לשבת - מעדנות - השרים הנוספים, שמספרם לא הוגבל עוד בחוק יסוד: הממשלה.
עכשיו באים הצמד חמד, בנט לפיד ו"בחוצפתם", כי רבה, מבקשים הם לצמצם את מספר השרים בממשלה, כמו-גם למנוע מצב דברים של שרים ללא תיק וכנגזרת מכך, לצמצם את מספר סגני השרים. הפוליטיקאים הישנים, משתגעים וחורקים שן. הרי "הובטח" להם, פעם אחר פעם, כי הם יהיו שרים, אם לענייני תפוצות ישראל ואם לענייני ירושלים ואם סתם ללא תיק. פתאום באים "הפרחחים" הללו, לפיד ובנט ומנסים להכתיב לבוס, סליחה, לראש הממשלה, כמה שרים יהיו לו בממשלה. אז מה אם מספר חברי הכנסת של הליכוד - ישראל ביתנו, משתווה למספר חברי הכנסת של הצמד, לפיד בנט? האם זה מקנה להם זכות להשפיל את ראש הממשלה הנוכחי ולהכתיב לו כמה שרים יהיו בממשלתו? עוד מעט ושניים אלה יאיימו על ראש הממשלה, בבחירות חדשות. לאן הגענו?.
