הנה בשבוע זה הייתה בלבנו שמחה מרובה בשעה שישבנו שבת אחים גם יחד ביסוד וחידוש הבית מדרש המחודש "שובה ישראל" מיאמי. אחד מן התלמידים חכמים בני הישיבה הקדושה שאל אותנו: כשמשה רבינו עלה לשמיים להוריד את הלוחות הראשונים ושמע מהקב"ה "לך רד כי שיחת עמך", משה רבינו הוריד איתו את לוחות הברית ורק כאשר קרב אל המחנה "וירא את העגל ומחולות", אז "וישלך מידו את הלוחות וישבר אותם". והקשה: מדוע לא השאירם משה רבינו בשמיים או שברם כאשר הקב"ה אמר לו על עשיית העגל, ומדוע צריך להוריד את הלוחות ולשברם בארץ?
ואפשר לבאר ולומר יסוד גדול: ידוע אשר אמרו לנו חז"ל: לקח הקב"ה את התורה הקדושה לכל אומות העולם והציע להם לקבל את התורה וכל אומה שאלה בתורה את הקב"ה, מה כתוב ומה מצווה בתורתך. והקב"ה לאחת אמר לא תרצח, לשנייה אמר לא תנאף וכולי, וכל אומה כששמעה את הציווי אשר הוא חלק מהטבעים הטבועים בנפשה התנגדה ולא רצתה לקבל את התורה הקדושה.
עד שהגיע הקב"ה לבני ישראל ושאל אותם: האם אתם רוצים לקבל את התורה הקדושה, מיד עמדו ואמרו נעשה ונשמע, בלי לשמוע מה כתוב בתורה והאם כתובים בה דברים הנוגדים את טבעם של עם ישראל. וקשה - מדוע עם ישראל לא שאלו מה כתוב כמו כל האומות כולן, הרי היה נכון לשאול, לבדוק מה כתוב, מה מצווה בתורה? מדוע כך נהגו בני ישראל?
אלא, הנה בני ישראל מרגע שיצאו ממצרים שמרו וקידשו עצמם ושמרו שבע שבתות בקדושה ובטהרה גדולה והגיעו למדרגה גבוהה ביותר, עד אשר הגוף הגשמי נהיה קדוש כמו הנשמה הרוחנית של האדם ואז הגיעו לדרגה מעל הטבעים והגשמי, משום שכל הטבעים והגשמיות של האדם באים מן הגוף הגשמי והנשמה היא דבר רוחני. ובאותה שעה הגיעו הנשמה והגוף אחד ואז יכלו לקבל את התורה בכל צורה, עם כל דרישה וכל בקשה אשר הקב"ה דורש ומבקש, לכן מיד אמרו נעשה ונשמע. מי שמגיע לדרגה כזאת, נפשו וגופו נהיים "חרות על הלוחות", ואמרו חז"ל: אל תקרי חרות אלא "חירות", נהיה בן-חירות מכל תאווה ומכל יצר רע.
לוחות ראשונים ולוחות שניים
והנה הלוחות היו כמו גוף והאותיות כנשמה, אך הגוף קדוש כמו הנשמה. וכך מובא והלוחות לוחות אלוקים הם, כגוף ונשמה אחת. אך כאשר שמע משה שחטאו וירדו ממדרגתם ועכשיו נהיה לוחות גוף, האותיות נשמה, פחד משה, אם הלוחות יישארו בשמיים הם יישארו שם לנצח ובכל עת ושעה יהיו מונחים בשמיים כקטרוג על עם ישראל שאיבדו את הגוף והנשמה שהם אחד. לכן משה רבינו הרועה הנאמן לקח איתו את הלוחות כדי לא להשאירם להיות קטרוג והורידם לארץ ושברם, שלא יישאר זיכרון עולם על האובדן הגדול אשר איבדו את המעלה של גוף ונשמה.
וכאשר עשו תשובה מחטא העגל, מעלתם הייתה פחותה. משה רבינו חצב את הלוחות השניים "כאשר ציווה אותו הקב"ה פסול לך שני לוחות אבנים כראשונים", לוחות שניים נעשו על-ידי משה ולא על-ידי הקב"ה. זה כבר לא גוף ונשמה אחת. ונשארו לנו המלחמה וההתמודדות לקדש עצמנו ולהגיע למדרגה של גוף ונשמה על-ידי עמל הנמצא בידי כל אחד ואחד ומלחמה מתמדת להשיג את אשר איבדנו בחטא העגל.
נשתדל להיכנס לשבת קודש הבאה עלינו לטובה ברוממות הנפש, בקדושה, בטהרה ובאהבת השם גדולה ביותר, ולשמוח בכל הטוב אשר גמלנו הקב"ה. שבת שלום ובשורות טובות.