המו"מ להקמת ה
ממשלה הבאה התנהל בדיוק כפי שהיה מצופה שיתנהל. הביברמן, שהפסידו בבחירות, הקימו ממשלה בעזרת כל מי שהתמודדו מולם על יסוד הקריאה הנואשת להחלפתם. רק יחימוביץ' שהבינה את הפוטנציאל הגלום באופוזיציה, נטשה את המרוץ, והפליגה על כסא המפלט שלה אל מכונית האאודי 6 של ראשת האופוזיציה. שבועיים קודם לכן, היא עדיין התעקשה, ואז, נפל האסימון. עדיף מאוחר.
ראשונה קפצה בראש, תפקיד השמור בדרך כלל להולכי-על-ארבע שאינם מפורסמים בזכות חוכמתם,
ציפי לבני. אם יש לקח מפרשת האופוזיציה של קדימה ז"ל, הרי הוא שאדם צריך למלא את חובתו לבוחר, ולקיים את הבטחותיו. ציפי לבני הבינה את המסר הפוך, ובמקום להוות חלק מן האופוזיציה, היא רצה אל הקואליציה. הפוך, ציפי, הפוך. הבטחת לבוחרים שלך בסיבוב הזה שביברמן הוא סכנה, ואז רצת לזרועותיו כמוצאת שלל רב. שלל שרב.
שני שקרנים יצאו לדרך, ביברמן בים, בם, בום. וכמו החלילן מהמלין, כל העכברושים נאספים ובאים.
מנזר השתקנים
שני הפטפטנים הגדולים ביותר ברשת החברתית, הפכו בן-לילה לנציגיו הבולטים של מנזר השתקנים. נתניהו, "הראשון לשקר", מאביס את העוקבים אחריו בפייסבוק בשאריות תעמולת בחירות, עם "הצלחות" שלא היו, של הממשלה הגרועה ביותר בתולדות ישראל. כאילו לא נפל דבר במציאות, וכאילו הוא ניצח את הבחירות, וכאילו שקרי ההצלחות הללו לא התפוגגו כבר מזמן לידי המפלגות שבלעו את המנדטים שהוא איבד. אבל אף מילה על מה שמתרחש באמת. רק שקרי "הצלחות", וספינים שקופים עטופים במלמלה שחורה מבזה. ראש וראשון לשתקנים.
יאיר לפיד דאג לצמצם לאפס את הפעילות בדף הפייסבוק שלו. רק מנטרה אחת חוזרת שם באופן קבוע: "בזמן הקרוב תשמעו הרבה דברים, אבל אל תאמינו לכלום, אלה רק ספינים". אמר ולא יסף. את הציבור, שממנו הוא אסף קולות באמצעות הפייסבוק, הוא לא מעדכן. זהו המשך ישיר לקו השתיקה בעניין מקורות המימון של מפלגתו. 33 מיליון שקל הושקעו במיזם הזה, והוא מסרב למסור דין-וחשבון על מקורות המימון. ליברמן התחמק מתיק "חברות הקש", ולפיד מתחמק מהדיון בשאלת המימון. "איפה הכסף?", הוא שואל, ומסווה את השאלה האמיתית המתבקשת: "מאיפה הכסף?"
שני הפטפטנים הגדולים הפכו לשני שתקנים. על הספינים השקריים של נתניהו, לפיד לא עונה. הוא מעדיף לשתוק, ולא לומר את האמת מאשר לשקר.
באמת, "מדברים על מהות"
מהות, כמו פורנוגרפיה, היא בעיקר עניין של גיאוגרפיה. בנקודה הגיאוגרפית שבה נמצאים האנשים המובילים את המדינה הזו, המהות מקבלת אופי אחר.
- מהות מספר 1: "שוויון בנטל"
רק מעטים ישימו לב לעובדה שלא מדובר על שוויון בנטל, אלא על תחליף לחוק טל. פטור גורף למשך עשור, מתן הטבות למי שיסכימו להצטרף למעגל העבודה, קיבוע מודל הפטורים למתגייסים וכיו"ב. נתניהו ובנט לא יתנו יד לשום פגיעה משמעותית בחופש של החרדים לנצל את הדת כמקלט. החלק המהותי באמת של "שוויון בנטל", החלק הכלכלי של הרחבת בסיסי הגבייה של מיסים מהמעמדות העליונים - לפיד, בנט, נתניהו וליברמן, הם אותה אסכולה. ממשלת העשירים הזו תמשיך את מדיניות קודמתה: סכסוך בין העניים (חרדים ומעמד הביניים), שיאפשר את המשך שלטון העשירים.
- מהות מספר 2: "צמצום גודל הממשלה"
צמצום גודל הממשלה הוא השקר הגס ביותר של הממשלה הזו, ועדיין הוא הזול ביותר. מבצעים הצרחה של כמה שחקנים שלא יזכו לשבת על שולחן הממשלה, ומתגמלים אותם במשרות נחשקות, ועדיין הם ישבו על הקופה הציבורית. מינויים כשגרירים, מינויים כמנכ"לים של חברות ממשלתיות, מפעל הפיס, הקרן הקיימת, ההסתדרות הציונית, הסוכנות היהודית... חסרים ג'ובים? כולם יהיו מסודרים, ואפילו יטיבו את מצבם, אבל התמונה שיבקש לפיד למכור היא תמונת הממשלה בפורום מצומצם. הפורום אולי מצומצם, אבל הציבור לא מטומטם.
- מהות מספר 3: "ממשלה בלי..."
"ממשלה בלי חרדים" הוא משפט שלפיד לא יאמר לעולם. אבל זו המהות של כל המהלך. זה מה שיקנה לו את האהדה הציבורית. כמו בימים הטובים של מפא"י. "בלי חרות ומק"י". גם הממשלה הזו השלימה את המהלך המלא, והפכה לא רק לממשלה של סיאוב ושחיתות נתניהו דור 3.5, אלא גם לממשלת ניכור לחלקים מאוד מסוימים בציבור. בלי זועבי'ז (שם כולל לערבים), ובלי חרדים. אומנם גם בלי חברתיים, ובלי שמאל, ובלי אנשי שלום, ובלי מעמד ביניים. לפיד יודע ששתיקה שווה זהב. איילת שקד אולי יודעת אבל מתקשה ליישם. וכך בערך כתבה: 'לראשונה, ממשלת ימין לאומי וכלכלי...'. את המשפט הזה לא מצאתי שוב אצלה. האם מישהו לימד אותה על ערכה של השתיקה?
- מהות מספר 4: "שינוי השיטה"
לפיד ליקט להנאתו כמה פנינים שאהב מתוך עבודה מקיפה שנעשתה בנוגע לשינוי שיטת הממשל, והציג אותן כתוכניתו. העובדה שהאינטרס שלו מתמזג עם האינטרס של גדול הפוטיניסטים של ישראל, אינה מטרידה אותו כפי הנראה. גם ליברמן רוצה לשנות את השיטה. "משילות" הם קוראים לזה. שמו האמיתי של המהלך הזה הוא החרבת הדמוקרטיה הישראלית וריכוז סמכויות השלטון בידי הדיקטטור, במודל של משטר נשיאותי, אבל יעקר את מודל הפרדת הרשויות וימוטט את עליונות המשפט וריבונות האזרח. אין במודל שלהם את הרכיב החשוב ביותר: "חוקה אזרחית", ומכאן שיישומו הוא ריסוק הדמוקרטיה. יהירות היא אויבתו הגדולה של הצודק, ולא כל שכן - של הטועה, של חסר הידע, של נטול הניסיון. אחוות היהירים מסוכנת שבעתיים.
שקרנים, מלאכתם נעשית בידי עורכי-דין
תהייה בשולי המאמר הזה. מי משלם את שכרו של עורך הדין דוד שמרון, פרקליטה של משפחת נתניהו (אחד מני רבים), המנהל עבור נתניהו את המו"מ להרכבת ממשלת ישראל הבאה? מקורות המימון הם כפי הנראה מכספי הציבור. האם רק בכסף עסקינן, או שמא ישנם לצד התשלום גם טובות הנאה במה שקרוי "שווה כסף?"
עו"ד אחר של המשפחה, זה המייצג על-פי רוב את
שרה נתניהו, ושמו בישראל יוסי כהן, תוגמל על-ידי הזמנתו לקבלת פנים בבניין האו"ם. פרקליט אחר של המשפחה, היה כבר פעמיים שר בממשלות ישראל. כמה עורכי-דין צריך אדם סביבו, והאם אדם הזקוק לכל-כך הרבה עורכי-דין, בלא קשר למקורות המימון שלהם, ראוי לו להנהיג מדינה?
