זכות התשובה

"ראש הממשלה נתניהו הנכבד, "כאמריקנים המחוייבים מאוד לביטחון ישראל, שאבנו עידוד מביקורו ההיסטורי של הנשיא אובמה, והצהרתו שאינה משתמעת לשתי פנים שכל עוד ארצות-הברית של אמריקה קיימת, אתם לא לבד. שאבנו עידוד גם מן ההתקרבות לטורקיה שהושגה בעיקר הודות למנהיגותך. "אנו מאמינים שזה הרגע הנכון מבחינתך ומבחינת הממשלה החדשה להיענות לקריאתו של הנשיא אובמה לשלום על-ידי נקיטת צעדים בוני אמון שנועדו להפגין את מחויבותה של ישראל לפתרון הסכסוך הישראלי-פלשתיני על-פי מתכונת שתי המדינות לשני עמים. "אנו דוחקים בך במיוחד, לפעול בצמוד למזכיר המדינה ג'ון קרי לגבש יוזמות מעשיות העולות בקנה אחד עם צרכי הביטחון של ישראל שימחישו את נכונותה של ישראל לעשות ויתורים טריטוריאליים כואבים למען השלום. "מנהיגותך תאתגר את המנהיגות הפלשתינית לנקוט צעדים בונים דומים, ובראשם חזרה מהירה לשולחן הדיונים. "אנו מצטרפים לנשיא אובמה בהבעת תמיכה מוצקה במאמציך להבטיח את עתידה של ישראל כמדינת לאום בטוחה ודמוקרטית לעם היהודי". מאה נציגים של יהדות אמריקנית חתמו על המכתב הזה. נפלא. גם תמיכה, גם הבעת אמון וגם עצות טובות. מה יכול להיות טוב יותר?

המנהיגות היהודית של ארצות-הברית שוגה בתעתועים

נתחיל בהגדרה העצמית של הכותבים: כאמריקנים. רוצה לומר, זרים. בעלי רצון טוב אך חסרי עניין. באותו אופן יכלו לפנות גם אל דייויד קמרון ולתת לו את עצותיהם הטובות: אולי תמסור, מר קמרון את איי המאלווינס לארגנטינה כצעד בונה אמון, לקראת משא-ומתן? או לטאיפ ארדואן: אולי תמסור את צפון קפריסין חזרה לממשלת קפריסין הדמוקרטית כצעד בונה אמון לקראת משא-ומתן על עתיד התושבים הטורקיים של האי? אפשר לתאר את נחרת הבוז שבה יתקבלו הצעות כאלו. לכן אפוא היהודים הללו אינם פונים לראש הממשלה כאמריקנים, אלא כיהודים. אך הם אינם מוכנים לומר זאת. כאמריקנים יש להם את ההילה של המעצמה. כיהודים אין להם שום עדיפות על הבוחר הישראלי שאמר את דברו. מחוייבים לביטחון ישראל. כיצד הם מחויבים? מה עשו בדיוק למען ביטחון ישראל? האם שלחו את בניהם להילחם למען ביטחון ישראל? האם שלחו את ממונם למען ביטחון ישראל? ייתכן כי מנהיגי העבר אכן עשו זאת, אך הם נשמרו מאוד מלתת עצות פומביות לממשלת ישראל. לכן אפשר להטיל ספק לא קטן באותה מחויבות כאשר זו כרוכה בנשיא אמריקני שבמשך ארבע שנים התיר לאירן ולצפון קוריאה להתקדם בתוכנית הגרעין שלהן באין מפריע. כיצד אפשר ליישב את שני חלקי המשפט ביטחון ישראל ו-ויתורים כואבים? הרי עצם הוויתור הכואב הוא הסיכון הביטחוני, אליבא דהנשיא אובמה. על-פי גרסתו, ישראל זקוקה לביטחון, ואילו הערבים זקוקים לריבונות. במציאות, כל ריבונות ערבית על שטח יוצרת סיכון ביטחוני. האם העובדה שהנשיא אובמה שוגה באשליות מחייבת גם את היהודים לשגות באותן אשליות? צעדים בוני אמון. התמורה שאותם מנהיגים יהודיים רואים לנגד עיניהם עבור צעדים בוני אמון, כלומר הוכחת מוכנותה של ישראל למסור שטחי מולדת, היא נכונותם של הפלשתינים לשוב לשולחן הדיונים. משהו תמורת לא כלום. מטבע קשה תמורת עורבא פרח. שום אמריקני לא היה מעלה על דעתו לנהל משא-ומתן כזה על גואם או איי מריאנה, הרחוקים ששת אלפים ק"מ מן היבשת האמריקנית. מצטרפים לנשיא אובמה. כאן יוצא המרצע מן השק. כאן מגלה היהודי מי הפריץ שלו. ליהודים הללו אין לכאורה שום אינטרס בארץ ישראל, אין להם חלק בתורת ישראל השמה את ארץ ישראל במרכז, ואין להם חלק בתפילת "בשנה הבאה בירושלים". הם סתם אזרחים אמריקניים הנאמנים לנשיאם. לגיטימי. הם לא היהודים הראשונים ששמו את עמם אחרון ואת האינטרס של המדינה המארחת אותם - ראשון. ננסח אם כך את התשובה הציונית ההולמת שראש ממשלת ישראל לעולם לא ישלח אל אותם מנהיגים יהודיים. "יקירי ואחי היהודים, "כיהודי, אני מחוייב לחלוטין לעם ישראל, לארץ ישראל ולתורת ישראל. אני מחוייב לחלוטין לביטחון העם, הארץ, ולריבונות היהודית בארץ ישראל. "כמנהיג הנבחר של העם היהודי המקיים את מצוות יישוב הארץ, עלי להגן על כל חלקי הארץ שווה בשווה, וראשונה בין שווים - ירושלים הבירה. "על כן, מסירת חלקי ארץ ישראל לאויב הערבי, זה ששיתף פעולה עם הצורר הנאצי בכל אתר ואתר, אינה עולה בקנה אחד עם מחויבותי, ואף לא עם השכל הישר, כפי שהסברתי בפומבי לנשיאכם אובמה. "כיהודי, אני מכיר בעובדה שנשיא ארצות-הברית מחוייב קודם כל לאינטרסים של ארצו, ולא לאלו של ישראל. כישראלי, איני מייעץ לארצות-הברית כיצד לנהל משא-ומתן עם גורמים עוינים, כגון קוריאה הצפונית ואירן, ומהם הוויתורים הכואבים שלהם היא נדרשת למען השלום. כאמריקנים, לא יאה שתייעצו לי בנושא ויתורים כואבים בבשר המולדת היהודית. כיהודים, אין לכם זכות לוותר על חלקי מולדת השייכים ליהודים המתגוררים בהם. זכותכם לוותר על בתיכם בניו-יורק וקליפורניה למען השלום, אך לא על חלקי ארץ ישראל. "זכותכם לעלות לארץ, להתאזרח בה ולהשתתף בקבלת החלטות דמוקרטית לעולם לא תפקע. אנו החיים כאן מופקדים על שמירת הזכות הזו - זכות השיבה של כל יהודי, בהווה בעתיד ולנצח. "נצח ישראל לא ישקר אחיכם, ראש ממשלת ישראל".