תקציב הביטחון
נכון שאמרו לך שיש הרבה כסף בתקציב הביטחון, ונכון שאמרו לך - אין בעיות, תקצץ כמה שתרצה? יופי. רק שכחו לספר לך שבמבצע הצבאי הבא, לפני או אחרי ועדת החקירה, התקציבים שתקצץ יחזרו כמו גדולים, וכנראה שאפילו יותר גדולים מכפי שקיצצת.
אז איפה הכסף? המקום הנכון לקצץ בתקציב הביטחון הוא לא בתקציב ההצטיידות, ובוודאי לא בתקציב הפיתוח, ואת תקציב כוח האדם עוד תצטרך להגדיל אם באמת תצליח לגייס את כל החרדים שאתה חושב שתצליח לגייס.
נו, אז איפה הוא הכסף? אוקי, אני מקווה שאנחנו לבד, ואף אחד לא שומע, כי זה סוד צבאי. אז תקשיב - הכסף הגדול נמצא בפנסיות. לא, לא פנסיות של זקנים מתקופת הפלמ"ח. תתפלא - פנסיות של אנשים שהם אפילו יותר צעירים ממך, שלא עבדו יותר קשה ממך ובכל זאת יוצאים לפנסיה על חשבון תקציב הביטחון.
אני מצדיעה ומצדיקה פנסיה בגיל 40 פלוס לכל מי ששרת שרות קרבי בתנאי שדה. אבל אין שום סיבה שכל מי ששרת בתפקידי מנהלה, בתפקידים טכניים, או כל תפקיד אחר שדומים כמוהו יש גם באזרחות, וקיבל על-כך משכורת טובה, יקבל בנוסף גם פנסיה בגיל כה צעיר.
יש הרבה מילואימניקים בגולני, שחרפו את נפשם למען המדינה הרבה יותר ממרבית גמלאי הקבע, ואף אחד לא הציע להקדים את יציאתם של המילואימניקים הללו לגמלאות, שלא לדבר על-כך שמשרד הביטחון לא תורם לקרן הפנסיה שלהם אפילו אגורה שחוקה אחת.
ביננו, גם לגבי הבכירים בין משרתי הקבע, זה רק יכול להועיל אם אלופים ורבי אלופים יפרשו לגמלאות בגיל מתקדם יותר, ולא רק מבחינה תקציבית - צה"ל יוכל ליהנות מהניסיון שלהם עוד כמה שנים.
אז אם יש לך אומץ, פשוט תודיע שלא משלמים יותר גמלאות מוקדמות לכל מי שלא שרת בתפקיד קרבי ביחידת שדה, ושאת סבבי המינויים בתפקידים הבכירים בצה"ל יעשו בתדירות נמוכה יותר, וישאירו את המפקדים המנוסים לשרת עוד אי אילו שנים.
לגבות יותר מסים
כמובן. כל שר אוצר מתחיל יודע, שאין שום בעיה להעלות את המע"מ, או את מס החברות או את הבלו. אם חשבת שזה מה שיסגור את הגרעון, כדאי שתבדוק עם קודמיך בתפקיד איך העלאת שיעור המס בעבר רק הביאה לגביה של פחות מסים כתוצאה מירידה בפעילות הכלכלית.
אבל אתה קצת יותר מעודכן, ויצא לך להתרועע עם הגברת יחימוביץ, אז אתה בוודאי גם מכיר את הסיסמה הפופולרית "לקחת מהעשירים".
אז הגיע הזמן לעשות לך הכרות עם העשירים. במחשבה שנייה אתה כבר מכיר אותם. כן, את כולם. אם אתה לא מכיר אותם אישית מהחוג החברתי שלך, בטוח קראת עליהם ב"כלכליסט" או "
גלובס" או "דה-מרקר". כן חביבי, זה כולם, אין יותר. כל השאר זה מעמד הביניים. ואם אתה חושב שתצליח לקחת מהעשירים יותר מסים. נותר לנו רק לאחל לך "גוּד לַאק". גם שר האוצר הבריטי מקווה שתנסה ללכת בדרך הזו.
אז איך אפשר בכל זאת לגבות יותר מסים, והרבה יותר מסים. אני עומדת לגלות לך כמה שיטות שלא לומדים בשום הרצאה בכלכלה.
לפצח את ההון השחור
שיטה מספר אחת - תתפלא, להעמיק את הגביה דווקא מהעשירונים התחתונים, או בעצם מאלה שמתחזים לעשירונים תחתונים לפי ההכנסה שהם מצהירים עליה, אבל בדרך פלא לפי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מידי חודש בחודשו הם מצליחים להוציא הרבה יותר ממה שהברוטו שלהם אמור להיות. לא מאמין? בבקשה, תשווה את זה:
[קישור] עם זה:
[קישור].
לא מדובר רק באינסטלטורים, נהגי מוניות וחשמלאים. מדובר גם בענף כלכלי עצום של עוזרות בית, מטפלות ותיקונצ'יקים שעובדים באופן מזדמן. אליהם ניתן להוסיף את כל ענף השכרת הדירות, שרובו כלל לא מודע לכך שהוא עובר את תקרת הפטור הקיימת לשכר דירה.
אז איך גובים מהם מס? המנהלים הבכירים במשרד האוצר בוודאי יאמרו לך שצריך להוסיף עוד כוח אדם למערך גובי המס. הם לפי עיקרון פרקינסון מעוניינים להגדיל את האימפריות שלהם. אלא שעוד לא נולד גובה המסים שעלותו תהיה פחותה מתוספת המסים שהוא יוכל להוסיף לגביה.
אז איך בכל זאת גובים את המסים הללו? יש שני גורמים שמניעים את כל הכלכלה השחורה הזו. הגורם הראשון הוא חוסר המוטיבציה של מקבלי השרות לדרוש חשבונית, והשני הוא הסרבול בגביית המסים. טפל בשני הגורמים הללו ותגבה עוד מיליארדים.
כיום כאשר נותן השרות מלכסן אל האזרח הפשוט עיניים ואומר "נכון שאתה לא צריך חשבונית?" האזרח טוב הלב מודה על האמת "נכון". כי מה בעצם הוא יעשה בחשבונית? היא קטנה מידי בשביל לעשות ממנה טיסן מנייר, והיא קשה מידי בשביל לנגב בה את... אתם יודעים מה. שימוש אחר אין בה.
ולגבי עוזרות, מטפלות, ובעלי דירות - איך בכלל מדווחים? כאן אפילו אין אפשרות לדרוש חשבונית.
הפתרון הוא שמשרד האוצר יתחיל להכיר באחוז מסוים של ההוצאות שאנשים מוציאים על תחזוקת הבית, שכר דירה, מטפלות וכו'. במקביל יפתח משרד האוצר באתר האינטרנט שלו שרות הנהלת חשבונות חינם לכל אזרח. כמובן לשירות תהיה גם אפליקציה ידידותית להפליא לסמארטפונים. כל אזרח יוכל להירשם לשרות בקלות ובלי צורך להיות עוסק מורשה.
ההרשמה לשרות תהיה כדאית לאזרח משום שהיא תאפשר לו לקבל החזרי מס בלי לעבור את כל התהליך המסורבל שדורש העסקת רואה חשבון, כלומר בלי להגיש דוח שנתי.
מרגע שזה יופעל, כשישאלו את האזרח התמים האם הוא זקוק לחשבונית הוא יאמר "בוודאי". ייקח את החשבונית. יצלם אותה בסמארטפון שלו, ידווח באמצעות האפליקציה ובסוף החודש יקבל החזר קטן במס על אחוז מסוים מההוצאה, עקב ההכרה בהוצאה.
למעשה, גם נותן הקבלה לא יצטרך לתת אותה בנייר, אם הוא מנוי לשרות הנהלת החשבונות החינמי של משרד האוצר. הוא ייכנס לאפליקציה בסמארטפון שלו יכניס את מספר תעודת הזהות של מקבל החשבונית, והמחשבים במשרד האוצר יעשו את כל מה שנדרש גם עבורו וגם עבור המשלם - מקבל החשבונית, שיקבל הודעה ב-SMS שהחשבונית הועברה.
באותו אופן יוכל לתת "קבלה" גם כל בעל דירה שמקבל שכר דירה, וכל עובד בעבודה מזדמנת שאינה מחייבת להיות עוסק מורשה. במקרה זה לא ייגבה מע"מ כמו עם חשבונית רגילה, אבל הדיווח יעניק למשלם באופן אוטומטי את ההכרה בהוצאה שלו, והמקבל יחויב באופן אוטומטי במס, במידה והוא חייב במס, ולפי המסלול העדיף עבורו במידה ויש אפשרויות שונות.
כאשר מדובר בתשלום בין אדם פרטי שהוא בעצם המעסיק של עובד, כמו למשל עוזרת בית או מטפלת, שרות הנהלת החשבונות יעשה אף יותר מכך.
כיום מתעלמת המדינה כמעט באופן מכוון מגביית מס מעובדים שמועסקים אצל אנשים פרטים, היא אפילו מאפשרת להם לממש את מלוא זכותם בביטוח הלאומי בלי שהדבר יחשוף אותם לדרישה לתשלום מס הכנסה במקביל. כך היא מחנכת אותם שזה בסדר להעלים מס.
שרות הנהלת החשבונות המקוון של האוצר יאפשר לכל אזרח להנפיק לעובדיו תלוש שכר כאילו היה חברה מסודרת, ללא כל טרחה. כל שיהיה צורך למלא הוא את מספר תעודת הזהות של המקבל ואת הסכום ברוטו שהוא אמור לקבל ברגע זה. האפליקציה תדאג לכל השאר - הורדת מס במקור, תשלום לביטוח לאומי, תשלום לקרן פנסיה ופיצויים גם מטעם העובד וגם מטעם המעביד.
למעסיק זה יהיה כדאי כי כך הוא יסיר מעליו את הטרחה הכרוכה במילוי חובותיו הסוציאליות לעובד, ובנוסף הוא יוכל כך לשלם לו בכרטיס האשראי שלו. העובד מצדו יקבל את הכסף ישירות לחשבון הבנק שלו, ואמנם יגרעו ממנו תשלומי החובה, אבל זו הדרך הטובה ביותר להבטיח שהוא יקבל פנסיה ואפילו פיצויי פיטורין או פרישה בבוא היום.
אבל המניע העיקרי לשימוש בכלי הזה תהיה העובדה שזו תהיה הדרך היחידה לקבל החזר מס עקב הכרה באחוז מסוים מההוצאה לעוזרת ולמטפלת. כך על-ידי הנכונות של האוצר להכיר בהוצאות ופתרון קל ונוח לאפשרות הדיווח וההחזר יביאו להגדלה בהכנסות ממסים ולחיסול התופעה הכי נפוצה של הון שחור.
גם חברים ישלמו מסים
שיטה מספר שתיים - תתפלא, אבל ישנם אנשים שאינם משלמים מס הכנסה, אבל לא יאונה להם שום רע בשל כך. כל אזרח רגיל במדינה שעובד בחברה, גם אם החברה הזו של אבא שלו, משלם מס על כל שקל שהוא מקבל מהחברה, וגם על כל הטבה שהוא מקבל ממנה - אם זה רכב ואם זה מתנות אחרות.
החברה לעומת זאת, משלמת גם היא מס. כלומר, האבא שלו, אם הוא בעל החברה משלם מס פעמיים. פעם בתור החברה, ופעם בתור מי שמקבל שכר, דיבידנד והטבות אחרות מהחברה.
אבל יש אזרחים לא רגילים שזה לא חל עליהם - חברי הקיבוצים (ובאופן כללי חברי אגודות שיתופיות וקואופרטיבים). חבר קיבוץ, שהוא למעשה גם עובד וגם בעלים של הקיבוץ אינו משלם מס הכנסה, והקיבוץ משלם מס הכנסה בהתחשב בהוצאותיו לשכר כאילו קנה שירותים מהחבר.
בתלות בסוג ההפרטה של הקיבוץ, חברי הקיבוץ מקבלים מהקיבוץ מגורים, שטחים ציבוריים, מים, חשמל, אוכל, בידור ולפעמים אוכל וכביסה בחינם או בתשלום מסובסד, והקיבוץ גם משלם עבורם ארנונה, אגרת טלוויזיה ותשלומים אחרים. אזרח מן השורה שהיה מקבל את כל אלה מהחברה שבה הוא עובד ובמיוחד אם יש לו יד ורגל בבעלות עליה, היה משלם מס הכנסה מלא על כל הטבה כזו.
אין לי דרך להעריך בכמה מס מדובר, אבל ללא ספק מדובר בהמון כסף. אם האוצר רוצה להגדיל את גביית המסים, ואם שר האוצר רוצה שוויון בנטל, הגיע הזמן להעביר את כל האזרחים לאותה שיטה של חישוב המס, וזה כולל גם את החברים של הקיבוץ.
עצם העובדה שלא שמעתם עד היום על הסוגיה הזו, מעידה שצריך הרבה אומץ כדי לטפל בנושא הזה.
ומה עם העובדים?
פקידי האוצר מנסים לשכנע כל שר אוצר חדש שנופל ברשתם לבטל את הטבות המס לקרנות הפנסיה הגמל וההשתלמות. אכן, צריך אומץ כדי לטפל בנושאים הללו. אבל ספק אם יקום אי פעם שר אוצר שיוכל להתמודד עם הכוח של ההסתדרות שלא תניח לפגוע בהטבות המס הללו.
והאמת היא שככל שהדבר נוגע לפנסיה, אין סיבה לפגוע בעובדים.
בכל העולם מקובל לתת הטבות מס לחסכון הפנסיוני, ומאחורי ההטבות הללו עומד הגיון כלכלי לטווח ארוך. כל שקל שיילקח כמס מהפנסיה ישולם בריבית דריבית על-ידי המדינה כאשר העובד יצא לפנסיה ללא חסכון מספיק וייפול כנטל על מערכת הרווחה של המדינה.
אלא שבכל אוסף הקרנות הללו יש קרן אחת שהיא גם אינה מיועדת לפנסיה, והיא גם מהווה פיקציה - קרן ההשתלמות. כל עובד יודע שמהחיסכון הזה הוא לא עומד לממן לימודים. הפתרון היחיד לפיקציה הזו אינו ביטול ההטבות, אלא שינוי התנאים של קרנות ההשתלמות.
טוב יעשה האוצר אם מעתה והלאה יתנה את קבלת ההטבות שימשיכו להינתן לחוסכים בקרנות ההשתלמות בהשארת הכספים בקרן עד למועד היציאה לפנסיה. כיום, כאשר כל החיסכון הפנסיוני האחר הופנה לאפיק שמיועד לתשלום גמלה, תהווה קרן ההשתלמות פתרון למי שרוצה חסכון הוני לעת יציאתו לפנסיה.
קיימת עוד פיקציה בתלוש השכר של עובדים רבים בישראל, ובמיוחד אלה משכבת הביניים - הטבת הרכב הצמוד. להטבת הרכב הצמוד צמודה כיום גם הטבה במס, הנובעת מאופן חישוב הערך של ההטבה לצרכי מס.
בכל פעם שמעדכנים את שווי ההטבה לצרכי מס מתנהל וויכוח על השווי האמתי של ההטבה. המטרה של הוויכוח הזה היא להשאיר את שווי ההטבה לצרכי מס פחותה מהרווח הכספי שנובע ממנה לעובד.
זו הסיבה היחידה שבעטיה עובדים מוכנים לוותר על חלק מהשכר שלהם, לרבות הזכויות הסוציאליות שהם אמורים לקבל עליו, ולקבל במקומו רכב ליסינג.
הפתרון הוא למנוע את הוויכוח. ניתן לעשות זאת באופן פשוט. מן הצד האחד להפסיק את מימון עלות הדלק ושאר עלויות התחזוקה השוטפת לרכב הצמוד, ומן הצד השני פשוט לדרוש מהמעסיקים לזקוף את השווי האמתי של ההטבה.
מרגע שההטבה אינה כוללת את העלות המשתנה של הדלק והתחזוקה, שאר ההוצאות הן קבועות, ידועות וניתנות לחישוב לפי סוג הרכב - עלות הליסינג, ועוד עלות הרישוי, ועוד עלות הביטוח. זה שווי ההטבה, ולפיו יגבה המס.
יש סיבה טובה נוספת למנוע מהמעסיקים את מימון הדלק - כאשר עובדים יודעים שהדלק אינו עולה להם דבר, הם נמנעים משימוש בתחבורה ציבורית, אפילו כאשר זו זמינה ונוחה יותר, ובנוסף הם אינם טורחים לתדלק בתחנות דלק זולות יותר, וכך פוגעים בתחרותיות בשוק הזה.
ניתן לכפות על המעסיקים להפסיק את מימון הוצאות הדלק והתחזוקה השוטפת פשוט על-ידי כך שהאוצר לא יכיר בהוצאות אלה כהוצאות מוכרות לצורך מס.
מבחינת העובדים, במקרה זה יצא הפסדם בשכרם - במקום לוותר על חלק מהשכר לטובת עלות הליסינג, הם יקבלו אותו ואת כל הזכויות הסוציאליות הנובעות ממנו. בכסף הנוסף שהם יקבלו הם יוכלו להחזיק רכב בצורה חסכונית יותר, וכך תיוותר להם הכנסה פנויה.
עוד מס מהבורסה? בבקשה
אחד הדברים שחשוב לזכור הוא כי המטרה היא לגבות יותר מס בשקלים, ולא לגבות שיעור מס גבוה יותר באחוזים. לעומת זאת, אחד המקומות היותר פופוליסטיים לגבות מהם מס היא הבורסה.
בפעם האחרונה שהעלו את שיעור המס על הרווחים בבורסה מ-20% ל-25%, לא הצליחו לגבות יותר מס, משום שמחזורי המסחר בבורסה ירדו. לא ברור אם זו הייתה תוצאה ישירה של העלאת המס, או שהיו גורמים נוספים. בכל מקרה, ממש לא כדאי לבדוק זאת על-ידי העלאה נוספת.
אז איך בכל זאת אפשר להביא יותר מסים מהבורסה? הפתרון הוא לעודד יותר משקיעים מהארץ ומהעולם לפעול בבורסה בתל אביב וכך להגדיל את המחזורים, דבר שיביא לעליה בגביית מס ללא שינוי אחוז המס.
בימים אלה משקיעים רבים בעולם מודאגים מתקדים קפריסין, שלפיו בכל רגע נתון יכולה הממשלה שבתחום שיפוטה מתנהל חשבון הבנק שלהם לשים ידה על חלק מהכסף ופשוט לקחת אותו לעצמה לטובת תשלום חובותיה.
מדינה שתצליח להבטיח באופן אמין למשקיעים שאצלה לא ייתכן דבר כזה, תמשוך אליה השקעות במיליארדים בלי שהדבר יעלה לה פרוטה שחוקה אחת.
לשם כך אני מציעה לחוקק את "חוק יסוד יציבות אופק המיסוי", שיקבע ששום מס או היטל חדש או העלאת מס קיים או תקנת מטבע חוץ לא יוכלו להיכנס לתוקף לפני חלוף 3 חדשים מיום אישור המס, ההיטל, התקנה או השינוי ופרסומן המלא. חוק יסוד זה יבטיח את החוסכים מפני "מיסוי קפריסין", וגם יאפשר לכל החברות והגופים הכלכליים זמן הוגן להערכות לכל שינוי אחר שתתכוון הממשלה ליזום במנגנוני המיסוי שלה.
לקצץ את התקציב לכוללים נוספים
כמעט לסיום, אי-אפשר לדבר רק על עוד מסים בלי לדבר על קיצוץ בהוצאות. אפשר כמובן לקצץ בבניית כבישים ורכבות, אבל כבישים ורכבות מביאים תועלת לכולנו. הם מקטינים את כמות ההרוגים בתאונות והם חוסכים לנו הרבה זמן בפקקים, וזמן זה כידוע כסף.
צריך לקצץ בנושאים שאין בהם תועלת לכלל, כלומר לקצץ במקום שבו המסים של הרבים מביאים תועלת רק למעטים. מסיבה זו טוב יעשה שר האוצר החדש אם יעמוד בדיבורו מלפני הבחירות ויקצץ את התמיכה בכוללים החרדים.
אבל אסור לעצור בכך. יש עוד "כוללים" - עוד מקרים בהם תקציב המדינה מנוצל לטובת סקטור צר ולא לתועלת הכלל. דוגמה לכוללים כאלה הן הפקולטות למקצועות הרוח והחברה שמייצרים מידי שנה אקדמאים שלמדינה אין מה לעשות בהם. למשל בתחומים כמו לימודים בהאאיים, או ספרות צרפתית, או אמנות מזרח אסייתית וכו'.
תקציב הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה הוא כ-7.7 מיליארד שקלים, מתוך זה התקציב של הוועדה לתכנון ולתקצוב המועבר ישירות למוסדות ההשכלה הגבוהה כ-7 מיליארד שקלים (היתר מועבר לקרנות לעידוד מחקרים). מתוך זה מועבר לפקולטות ל"מדעי" הרוח, ולפקולטות ל"מדעי" החברה כ-2.3 מיליארד שקלים. לשם השוואה, עלות התמיכות שהועברו לסטודנטים בכוללים חרדים היא כ-0.6 מיליארד שקלים לשנה.
הבעיה של משרד האוצר היא שאין לו מילה לאן יופנו הכספים שהוא מקצה להשכלה הגבוהה. הכספים מועברים לוועדה לתכנון ותקצוב שהיא בעצם וועדה של חתולים שמחליטים איך לחלק את השמנת.
במסגרת ניקוי האורוות ששר האוצר החדש זכאי וחייב לעשות, עליו להחזיר לידי משרד האוצר את הכוח לקבוע בדיוק לאילו אוניברסיטאות ולאילו פקולטות ילך הכסף, ואת הכסף יש להקצות בדיוק לפי הצרכים של המדינה, ולא לפי גחמות או העדפות אישיות של פרופסורים כאלה ואחרים.
הוא הדין לגבי הכספים שהמדינה מזרימה לנושאים כמו תרבות וספורט.
אין סיבה שגברת ריקי כהן מחדרה תממן לד"ר פומרנץ מהרצליה פיתוח את הקונצרטים ואת הצגות התיאטרון שרק הוא והחוג החברתי שלו הולכים אליהם, ובוודאי שלא יעלה על הדעת שכספי המסים שלה יאפשרו לקבוצות כדורגל וכדורסל לממן משכורות שערורייתיות לשחקנים (חלקם אפילו לא ישראלים).
גם לא ברור לי מדוע המדינה צריכה לממן הפקת סרטי קולנוע, וזה עוד לפני שדנים בתכנים האנטישמיים של חלק נכבד מהם. אם סרטי הקולנוע אכן איכותיים וראויים לצפייה, עלות הפקתם צריכה לחול על מי שירוויח מהם, כמו בכל עסק כלכלי.
תקציבי התרבות והספורט צריכים להיות מיועדים באופן בלעדי להבאת תרבות וספורט למקומות נידחים ולאוכלוסיות חלשות שאליהם הם לא יגיעו בדרך אחרת. בנוסף, יש להשקיע רק בספורט המייצג את ישראל באולימפיאדות ואליפויות עולם.
אומץ או רצון?
אין ספק שעל-ידי אימוץ ההצעות שלי, שר האוצר ייצור לעצמו הרבה אויבים בעלי כוח רב בתקשורת, וצריך לכך אומץ, כפי שכבר ציינתי בפתיחה. השאלה היא האם שר האוצר הגיע לתפקיד כדי לחולל שינוי ששום שר אוצר אחר לא היה מחולל, או שהוא רוצה להעביר ארבע שנים במילוי שגרתי של תפקיד שגרתי?
או כפי שאומרים בטירונות: "אין לא יכול, יש לא רוצה."