בפסק דין אשר ניתן בביהמ"ש לענייני משפחה בנצרת
(כב' השופט סארי ג'יוסי) הורה בית המשפט להורי נפטר לערוך בדיקת רקמות על-מנת לבדוק את אבהותו הנטענת של בנם, אשר הלך לעולמו, על הקטין- התובע, חרף התנגדותם הדתית לעשות כן.
בנסיבות המקרה, אמו של הקטין, שהינה יהודיה, הגישה בשמו תביעת אבהות כנגד הורי האב הנטען, רווק בן העדה הדרוזית. הקטין נולד 7 חודשים לאחר פטירת המנוח כתוצאה מתאונת דרכים, והאם טוענת כי הבן נולד כתוצאה ממערכת יחסים ממושכת. הנתבעים מכחישים זאת ומסרבים לבדיקה.
האם טענה כי הכירה את הנפטר כאשר עבר להתגורר בעירה. ניהלו מערכת יחסים בת 5 שנים, כאשר היא הייתה גרושה והוא רווק. כתוצאה ממערכת יחסים זו נולד הקטין. האם דורשת כי הנפטר יוכר כאבי הקטין, בין היתר מאחר שיש להכרה זו משמעויות כלכליות- שכן הוגשה בקשה לצו ירושה וכן תביעת פיצויים, ולקטין, ככל שיוכח כי הנפטר הינו אביו - מגיע חלקו היחסי מהכספים. האם רוצה להביא את הראיה הטובה ביותר - בדיקת רקמות - ועל כן דורשת מהנתבעים להיבדק.
הנתבעים מצידם, מסרבים בכל תוקף לעריכת הבדיקה מאחר שהם טוענים כי הדבר יפגע באמונתם הדתית ובמצפונם, וכי באם הקטין הינו נכדם- הרי שהוא ינודה מהעדה הדרוזית שכן אימו יהודיה.
בפס"ד ארוך ומנומק סקר ושקל ביהמ"ש בהרחבה את טובת הקטין למול טענות הנתבעים בדבר נידוי אפשרי מעדתם הדרוזית, וכן בחן הראיות לקשר בין האם לנפטר, ובסופו של דבר הכריע כי יש להורות לנתבעים לבצע הבדיקה, שכן זכות הקטין לדעת מיהו אביו גוברת על חששם של הנתבעים.
