המחאה החברתית חוזרת?

המחאה החברתית מתחילה לצמוח זו הפעם השנייה. היה ניסיון שני למחאה חברתית בקיץ החולף, אך הוא נמוג מהר. עתה מבטיחים לנו, שלאור הגזירות החדשות, תתרחש מהפיכה, שלא תבייש את המחאה החברתית הגדולה מלפני שנתיים. בראיון מעניין שנתן רפי גינת, מסר זה טענה מעניינת ולפיה "ללא התקשורת, דפני ליף הייתה יושבת עד עכשיו לבד באוהל. נכון שזה נחת על קרקע פורייה, אבל התקשורת היא שעשתה שידורים חיים ועודדה אותה". מדבריו מובן לי שהתקשורת לא סיקרה מחאה מתחזקת, אלא שבעצם הסיקור המוגזם, המחאה הפכה להיות גדולה ומשמעותית. בידי התקשורת להרים מחאה ולהרדים אותה. אמירה מעניינת ובעייתית משהו. זו תהיה מחאה מעניינת. זו המחאה הראשונה שבה מי שנבנה עליה ונבחר לא מעט בזכותה, יהיה מושא ההפגנות. זו תהיה מחאה מעניינת. היא תהיה מעניינת כי חלק ממנהיגי המחאה ההיא נמצאים כבר בכנסת. הם כבר פוליטיקאים, ירצו להיקרא כך או לא. לפחות עדיין נוכל למצוא את דפני ליף במאהל. מישהו במדינה הזו שומרת על עקביות. ואני חייב להעלות כאן שאלה מעניינת שמציקה לי כבר הרבה זמן. השמות של משרדי הממשלה - מי קבע אותם? למה החליטו לקרוא להם כמו שקוראים להם? למה משרד הביטחון ולא משרד ההגנה כמו בארצות הברית? למה משרד האוצר ולא משרד הכספים (ששמור לוועדה- ועדת הכספים) או הכלכלה (שנלקח לטובת משרד התעשיה) ? אוצר תמיד נותן לי תמונה של תיבה מלאה מטבעות זהב שנמצאת איפשהו במערה, תוך שחברת שודדים מנסה להגיע אליה. או שאולי זה באמת ככה? אז אם כבר מחאה חברתית אני אשמח להוסיף עוד כמה דברים שאולי כדאי להפגין עבורם: 1. שמישהו יפגין למול הגודל של הפיתות והלחמניות שלנו. מישהו צריך לעשות סדר ולקבוע גודל ומשקל אחיד לכל פיתה ולחמנייה. כמו שלחם אחיד שוקל 750 גרם, כך צריך לקבוע משקל אחיד לפיתה. לא פעם אני מגלה דוכני מזון פלאפל ושווארמה שמציעים לי מנה במחיר מוזל של עשרים שקל, ואז אני מגלה שבגודל של הפיתה שלהם אין סיבה שאני אשלם יותר מחמישה שקלים, כך ששוב פעם גנבו אותי. במבצע כמובן. אז למה כל המשחקים האלו? למה לגנוב לנו מהבצק ומכל שני פיתות לייצר עוד אחת? זה לא - משלוש יוצא אחד? 2. שמישהו יפגין למול מחירי הארוחות במסעדות פועלים שעולות לזוג לפחות מאה חמישים שקל. איזה פועלים יכולים להרשות את זה לעצמם בדיוק? למה בילוי משפחתי סביב שולחן מסעדה מזרחית, נגמר בחישוב מסובך של - הסלטים כלולים אבל לא כולל סלט ירקות, לא כולל צ'יפס, לא כולל חומוס ולא כולל שתייה. הבשר מגיע בשיפוד אחד וגם הוא נראה די דליל . אז אם העסקית לא כוללת כלום, למה בדיוק צריך את העסקית הזו? ולמה בין שתים עשרה לארבע? לאיזה משפחה יש זמן לצאת לארוחה משותפת בשעות האלו? 3. מחירי הבילויים משפחתיים - למה כל בילוי משפחתי הכולל סרט וארוחה מצריך משכנתה. ארבעה בני משפחה היוצאים לסרט ומתפנקים בפופקורן (חבית לשניים) נאלצים להיפרד מכמעט מאתיים שקל. תוסיפו נסיעה לבאר שבע וארוחה במק דונלד (כשר כמובן) ותיפרדו מעוד מאתיים שקל. בקיצור משכנתא. בילוי משפחתי לא אמור לעלות לנו כמו יומיים שלמים של עבודה. 4. ושמישהו יעשה סדר עם ההמבורגר בלחמנייה או הפיצה בקניון. הטעם זוועה, השירות עלוב והמראה רחוק מלהיראות מלבב. אני דורש שבכל הרשתות יגישו לנו את אותו האוכל באותו הטעם ובאותו שירות. מוכרת חמוצת פנים יכולה להיות הרבה דברים אחרים. לא לתת שירות. 5. ושמישהו יאמר לי כבר כמה קציצות שמים במנה של פלאפל? יש ששמים שישה ויש ששמים חמישה ובחצי מנה ההסדר אובד לגמרי. דרושה מחאה בנושא. 6. ולמה כשמחיר הדלק עולה מחיר הנסיעה במונית עולה וכשהוא יורד המחיר נשאר כמו שהוא? שמישהו יעשה משהו עם זה.