ב-2003, כשהמשבר הכלכלי העולמי התחיל, ומשבר כללי בישראל היה בעיצומו, אריק שרון כראש
ממשלה ו
בנימין נתניהו כשר האוצר, כראשי הליכוד, עמדו בשער והציעו תוכנית כלכלית ספציפית. באותה העת,
עמיר פרץ כיהן כמזכ"ל ההסתדרות. מורשת עמיר פרץ כמזכ"ל ההסתדרות, הצטיינה כשיאן השביתות בתולדות המדינה עם רקורד שיא של גרימת נזק למדינה בגובה של 16 מיליארד שקל, לפי קבוצת המחקר של הכנסת.
הנה מה שחשב על התוכנית הכלכלית בנימין נתניהו שר האוצר, כשהציג אותה, ומה חשב-התנבא עליה עמיר פרץ. מיותר להדגיש, כל ההנחות של מזכ"ל ההסתדרות, עמיר פרץ, לא התממשו. יתרה מכך, תגובתו היא חוצפנית. הכיצד?
מדוע חוצפנית? להזכיר, אחד הצעדים הבולטים של ממשלת ישראל אז, במסגרת התוכנית הכלכלית, היה השתלטות הממשלה על כל קרנות הפנסיה ההסתדרותיות, תוך ביטול אחיזתה של ההסתדרות בהן. הדבר נעשה כדי להצילן, כיון שריחפה על כולן סכנה של פשיטת רגל, ובמיוחד לאחר שקרנות פנסיית עובדי הבניין נעלמו ונמחקו.
תוך כך, בסידור ההצלה, נאלצה הממשלה להבטיח כספית את הקרנות אשר גרמו להוצאות כספיות אדירות של לא מעט מיליארדים של שקלים. הוצאותיה האדירות של ממשלת ישראל להצלת קרנות הפנסיה, עד עצם היום הזה, הגיעו לעשרות מיליארדים של שקלים. נובע מכך, שבמסגרת "השוויון בנטל", שאיננו רק בשירות הצבאי, מממנים בכספם מדי יום, דרך תשלום מיסים, גם אלה שאין להם פנסיות בישראל, שהם הרוב, את אלה שיש להם פנסיה, רחמנא לצלן. בעלי הפנסיות באים בעיקר מהוועדים הגדולים.
השתלטות הממשלה על קרנות הפנסיה הייתה צעד נוסף בסדרה של צעדים בהתפרקות ההסתדרות מנכסיה עקב התנהלות בזויה ומושחתת (הברפלד, מזכ"ל ההסתדרות, וישראלוביץ גזבר ההסתדרות הואשמו בפלילים, הועמדו למשפט והואשמו). עד היום מסרבת ההסתדרות, שעל-פי חוק
מבקר המדינה יבקר גם את ההתנהלות הפיננסית שלה. בראש המתנגדים מפלגת העבודה בראשות ח"כ
שלי יחימוביץ'.
בשלהי ההינתקות מרצועת עזה וחבל קטיף, התפטר שר האוצר בנימין נתניהו מתפקידו בממשלה וחבל קטיף. כשעזב את תפקידו הוא השאיר תקציב ממשלתי מאוזן למהדרין, ללא אוברדראפט סנסציוני ורמת אבטלה סבירה למרות ההוצאות האדירות להצלת קרנות הפנסיה. ואז, לתפקיד שר האוצר התמנה
אברהם הירשזון. בכורח הנסיבות המשפטיות הפליליות של הירשזון, הועבר התפקיד ל
אהוד אולמרט, וזה כבר היה במסגרת ממשלת קדימה של אריק שרון.
מרוץ שליחים של אוברדראפט
כשנפל אריק שרון למשכב, התמנה אולמרט לראש הממשלה. אז
רוני בר-און (בירנבוים) התמנה לשר האוצר. בתקופתם, נוצר בור תקציבי והגיע לאוברדראפט של 40 מיליארד שקל. כבר אז, גובה הסכום וגודל המשבר לא הובאו לידיעת הציבור. ועל כך מתבטא בדיעבד שר האוצר בר-און; "בעצתו"
אמר כך.
עם כניסתה לתפקיד של ממשלת נתניהו השנייה, התראיין יוסי קוצ'יק וגם הוא היה מודאג ממורשת וירושת ממשלת אולמרט שהשאירה אוברדראפט ענק.
וכך אמר.
כלומר, את ה"ירושה" הזו של אוברדראפט העבירו השר רוני בר-און את אולמרט ושות' לשר האוצר הבא,
יובל שטייניץ, בממשלת נתניהו השנייה. וזה, השר שטייניץ, העביר את "ירושת" האוברדראפט בגובה 40 מיליארד שקלים לשר האוצר הנוכחי
יאיר לפיד.
תזכורת: הפוליטיקה הישנה
זריקת האוברדראפט הענק כ"תפוח אדמה חם", משר לשר, לזה הבא אחרי, או לשר אחר, היא ולא רק היא, מסממניה של הפוליטיקה הישנה. מאחר שבית המשפט עדיין דן במשפטיו של אולמרט, נתעלם, לפי שעה, ממעלליו הקשורים לאוברדראפט. אבל כיוון שפיו מלא ביקורת לגבי האוברדראפט הקיים, האם דבריו הם בחזקת "טובל ושרץ בידו"? גם עמיר פרץ זכה ל"מחמאות" בדוח וינוגרד והוא קשור בטבורו למדרון החלקלק שהביא את האוברדראפט הפנטסטי, עוד מתחילתו, כפי שצוין לעיל (שיאן בנזקי שביתות, ומימון פנסיות) ועד להתגלמותו הסופית.
בימינו אלה, ברוב חוצפה, גם שר האוצר לשעבר, רוני בר-און, יוצא בביקורת נוקבת כנגד שר האוצר הנוכחי יאיר לפיד, כשהנושא הוא האוברדראפט. האם הביקורת של בר-און אמינה? להזכיר כי בשנת 2008 נחשפו צילומי וידאו המראים כי בהצבעה בכנסת בשנת 2003, הצביע בר-און במקום ח"כ ענבל גבריאלי. צילומים אלה סותרים עדות שמסר ב-2003: "לא ביצעתי הצבעה כפולה במקום ענבל גבריאלי".
רק לאחר שנחשפו הצילומים טען בר-און כי גבריאלי מסרה לו את רשותה להצביע במקומה, אך גבריאלי התראיינה לערוץ 2 והכחישה מכל וכל כי הסכימה להצבעתו של בר-און. אולם בעדותה במשטרה אמרה שייתכן שנתנה לו את הסכמתה להצביע במקומה.
לאחר שהיועמ"ש
מני מזוז ופרקליט המדינה
משה לדור הורו שלא לפתוח בחקירה, החליטה ועדת האתיקה של הכנסת לנזוף בבר-און נזיפה חמורה: "אין ספק שבר-און עבר עבירות אתיות חמורות, הן בעצם ההצבעה הכפולה, והן בהתנהלותו לאחר הצבעה זו". והנה בר-און בעצם הימים הללו שולח את חיצי דבריו על "הבור" הכספי הגדול של האוברדראפט. האם גם הוא פועל בחזקת "טובל ושרץ בידו", תרתי משמע? ועוד דבר, נניח לעסקת "בר-און-חברון"...
מסקנה פשוטה
אם יצליח לפיד, שר האוצר הנוכחי, להתגבר על האוברדראפט של 40 מיליארד השקלים, גם בדרך קשה של גזרות ואיבוד פופולריות בציבור, הרי שהוא יעשה את מה שראש הממשלה אולמרט והשרים בר-און ושטייניץ וראש הממשלה נתניהו לא הצליחו או לא מימשו, כל אחד במשמרת קודמת שלו.
לכן, למרות הביקורת הציבורית הקשה הנוכחית על השר לפיד, הפוגעת בו מבחינת פופולריות ציבורית, זו עשויה להתהפך משמעותית. כלומר, עשויה/עלולה להיות "ירידה לצורך עלייה". בתשובה לביקורות על האוברדראפט הענק, הוא הרי טוען, "אני לא רוצה לחפש את האשמים לכך מן העבר. אבל כשאצליח, לא יהיו איתי שותפים". לכך יש משמעות רבה במפה הפוליטית בישראל.
